Uגימל•לפני 16 שניםהתלהבתי קצת פחותלתייק ספר זה כספר הנבחר של השנה זה יותר מידי. אהבתי את ההיסטוריה גם של הקיבוץ וגם של המדינה, נהיניתי מתאור הדמויות. השפה "הרזה והנקיה" מותירות את הספר בין ההיסטוריה והרומן אבל לא מספיק טוב בשביל אף אחד מהקטגוריות. נהיניתי אבל לא יותרעל הביקורת של כרמיתה על הביתה מאת אסף ענברי
מיכל•לפני 14 שניםמיס פ, איזה חמודהזו היתה פראפרזה על "הדוגמניות", תוכנית שאת כנראה צעירה מדי כדי לזכור.על הביקורת של גימל על יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי
חיי פיייאן מרטלזה זמן רב שהספר בידי ורק לאחרונה קראתי אותו. צדק הממליץ כאשר שיבח והילל את הספר. סיפור מרתק על קדושה וזילות של החיים כאחד. פחד ויצר הישרדות וסיפור ממש מרתק. מאוד אהבתי כולל כמה משפטים כמו: "רק המוות מסעיר תמיד את רגשותיך,בין שאתה הוגה בו שהחיים בטוחים ומשעממים,ובין שאתה נס ממנו כשהחיים מאוימים ויקרי ערך." ןלסיכום השאלה של מותר האדם מהבהמה מהדהדת בחזקה כמו שכתבה בתיה גור על הכריכה שווה בהחלט
הדרךקורמאק מקארתיאיני רואה את עצמי כמבקר ספרות אך בכ"ז ספר חזק זה השאיר בי רושם עז. שאלות המוסר ויחסי אב בן על רקע תאורי השיממון החזקים ובכללם תרגום ובו מילים שלא הכרתי או פעלים שהמציא המתרגם (איגדל את מיכנסיו) דיברו אילי. יש משהו מענין באנונימיות של הדמויות מחד (אין שמות) ומאידך האינטימיות והדאגה של האב לבנו. לא אומר אהבתי אך קריאת ספר זה היא ללא ספק חוויה חזקה
על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצההרוקי מורקמיכאשר אישתי הביאה לי את הספר לאחר שקראה אותו אמרה לי "כאילו שאתה כתבת את הספר". אכן מורקמי מיטיב לתאר את הרגשתם של ספורטאי סיבולת, רצי מרתון וטריאתלטים, בעיקר של אילה המכורים מחד ואינם מקצועיים מאידך. אין זה רומן מעמיק אך לחובבי ענפי הספורט בהם נהנים הספורטאים מן הסבל זה ספר מרתק המבטא בצורה מושלמת את המחשבות החולפות בראשינו. אחרי הקריאה מה שאתה רוצה זה לאסוף את השירים המוזכרים בספר ולצאת לריצה ממושכת. אהבתי ומיד חיפשתי ספר נוסף של מורקמי.
יער נורווגיהרוקי מורקמילמי שהיה פעם ביפן תמונותיה של טוקיו נראות אוטנתיות ומחזירות אותך לרחובות עיר ענקית זו. אהבתי את ווטנבה ושתי אהבותיו ונגע לליבי התאור של אילה שאינם הולכים בתלם אהבתי את שתי חברותיו השונות כל כך זו מזו מידורי ונאוקו וכן גם את רייקו שותפתה של נאוקו למגורים ב"מעון הטיפולי". אהבתי את השילוב של היפני עם המוזיקה המערבית. כמו בספר "על מה אני מדבר שאני מדבר על ריצה" גם כאן רציתי ליצור אוסף של השירים המוזכרים בספר. מומלץ בחום
על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצההרוקי מורקמיכאשר אישתי הביאה לי את הספר לאחר שקראה אותו אמרה לי "כאילו שאתה כתבת את הספר". אכן מורקמי מיטיב לתאר את הרגשתם של ספורטאי סיבולת, רצי מרתון וטריאתלטים, בעיקר של אילה המכורים מחד ואינם מקצועיים מאידך. אין זה רומן מעמיק אך לחובבי ענפי הספורט בהם נהנים הספורטאים מן הסבל זה ספר מרתק המבטא בצורה מושלמת את המחשבות החולפות בראשינו. אחרי הקריאה מה שאתה רוצה זה לאסוף את השירים המוזכרים בספר ולצאת לריצה ממושכת. אהבתי ומיד חיפשתי ספר נוסף של מורקמי.
יער נורווגיהרוקי מורקמילמי שהיה פעם ביפן תמונותיה של טוקיו נראות אוטנתיות ומחזירות אותך לרחובות עיר ענקית זו. אהבתי את ווטנבה ושתי אהבותיו ונגע לליבי התאור של אילה שאינם הולכים בתלם אהבתי את שתי חברותיו השונות כל כך זו מזו מידורי ונאוקו וכן גם את רייקו שותפתה של נאוקו למגורים ב"מעון הטיפולי". אהבתי את השילוב של היפני עם המוזיקה המערבית. כמו בספר "על מה אני מדבר שאני מדבר על ריצה" גם כאן רציתי ליצור אוסף של השירים המוזכרים בספר. מומלץ בחום
