נטעלי•לפני 15 שניםגם בעיני הוא ספר מצויין, אחד הטובים שקראתי.על הביקורת של אורלי על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] מאת ליונל שרייבר
שין שין•לפני 15 שניםביקורת מצוינת. מצטרפת להמלצתך.ספר שונה ומיוחד. ראוי לתשומת לב.על הביקורת של אורלי על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] מאת ליונל שרייבר
yaelhar•לפני 15 שניםממליצה לךעל "הילד החמישי" של לסינג.זה יכול להשלים תמונה, שאנחנו רואים מעוותת בגלל השקפת-עןךם רווחת.על הביקורת של אורלי על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] מאת ליונל שרייבר
אירמה•לפני 15 שניםאורלי..עכשיו קלטתי שזו את!! ביקורת נהדרת :))על הביקורת של אורלי על המחברת הגדולה מאת אגוטה קריסטוף
לגליאת•לפני 15 שניםלדעתי הסרט היה ממש כלום לעומת הספר.על הביקורת של אורלי על נערה עם קעקוע דרקון מאת סטיג לרסון
המחברת הגדולהאגוטה קריסטוףאחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, ללא ספק! מזעזע, מצמרר, מחליא ועם זאת לא הפסקתי לשנייה עד שהגעתי לסוף. תאומים מהעיר הגדולה מועברים ע"י אימם לחיות תחת חסותה של סבתם הכפרית הפרימיטיבית, מאבדים כל קשר עם העולם שהכירו, מחשלים את עצמם והופכים למבוגרים בעל כורחם. התיאורים שלהם קצרים, ענייניים, חפים מרגשנות ולכן הם כמו בעיטה לבטן. כתיבה חסרת רחמים, קצרה וקולעת. מבחינתי, הספר הזה הוא הוכחה שלא צריך להכביר במילים כדי להגיד משהו על אנושיות שהולכת לאיבוד. גם ברגעים האנושיים יותר בה הם מגלים אמפתיה ואכפתיות לזולת, אינטרסנטיות ולעיתים גם אכזריות מעורבים בעניין. מן מלחמה תמידית בין הרצון להישאר אנושיים לבין הרצון לשרוד במציאות הקשה. התאומים כותבים כאילו היו אחד, אין קונפליקט, כל החלטה וצעד שלהם נעשית יחדיו כישות אחת. הייתי ממשיכה לכתוב על הספר עוד ועוד אבל אני משאירה את זה לבאים אחרי.... ספר שלא תוכלו להניח מהיד. מומלץ!
יומנה של קופאיתאנה סאםדבר ראשון, אני חושבת שהספר הזה היה יכול להיות הרבה יותר מצחיק. שלא תבינו לא נכון, בתור מוכרת-קופאית הרבה מהסיטואציות עצמן כבר גרמו לגיחוכים ו/או פרצי צחוק רמים, אבל הרגשתי שהרבה בדיחות היו קצת יבשות ואם הייתה לה יותר תעוזה, הספר היה יכול להיות הרבה יותר מעניין. הרי אם כבר עבדת 8 שנים כקופאית וסבלת לא מעט מהטמטום האנושי, תני דרור לדמיונך, הרי ממילא מחר לא תצטרכי לחזור לקופה, אז תגידי את מה שכולנו רוצים להגיד! דבר שני, מישהי אמרה לי שמזלה של הכותבת שהיא לא עבדה כקופאית בארץ כי אז באמת היא הייתה משתגעת... אני חושבת שזה לא נכון. לקוחות מעצבנים יש בכל מקום ומכל מקום. ובתור מישהי שנתקלת בתיירים צרפתיים אני יכולה לאשר שאכן חלקם יכולים להיות בלתי נסבלים לא פחות מהישראלים הטיפוסיים. בכל אופן, הספר הוא בעיקר לאנשים שעובדים בחנויות ונתקלים באותן שאלות ואותם תסכולים יום-יום אבל גם לאנשים שלא עובדים בחנויות, אולי בפעם הבאה לא תרגישו צורך עז להעיר לקופאית שתזדרז (כי באמת, אין לה שום אינטרס לעכב אתכם, באמת!) או לכעוס עליה על דברים שהם לא באמת באשמתה.
יומנה של קופאיתאנה סאםדבר ראשון, אני חושבת שהספר הזה היה יכול להיות הרבה יותר מצחיק. שלא תבינו לא נכון, בתור מוכרת-קופאית הרבה מהסיטואציות עצמן כבר גרמו לגיחוכים ו/או פרצי צחוק רמים, אבל הרגשתי שהרבה בדיחות היו קצת יבשות ואם הייתה לה יותר תעוזה, הספר היה יכול להיות הרבה יותר מעניין. הרי אם כבר עבדת 8 שנים כקופאית וסבלת לא מעט מהטמטום האנושי, תני דרור לדמיונך, הרי ממילא מחר לא תצטרכי לחזור לקופה, אז תגידי את מה שכולנו רוצים להגיד! דבר שני, מישהי אמרה לי שמזלה של הכותבת שהיא לא עבדה כקופאית בארץ כי אז באמת היא הייתה משתגעת... אני חושבת שזה לא נכון. לקוחות מעצבנים יש בכל מקום ומכל מקום. ובתור מישהי שנתקלת בתיירים צרפתיים אני יכולה לאשר שאכן חלקם יכולים להיות בלתי נסבלים לא פחות מהישראלים הטיפוסיים. בכל אופן, הספר הוא בעיקר לאנשים שעובדים בחנויות ונתקלים באותן שאלות ואותם תסכולים יום-יום אבל גם לאנשים שלא עובדים בחנויות, אולי בפעם הבאה לא תרגישו צורך עז להעיר לקופאית שתזדרז (כי באמת, אין לה שום אינטרס לעכב אתכם, באמת!) או לכעוס עליה על דברים שהם לא באמת באשמתה.
יומנה של קופאיתאנה סאםדבר ראשון, אני חושבת שהספר הזה היה יכול להיות הרבה יותר מצחיק. שלא תבינו לא נכון, בתור מוכרת-קופאית הרבה מהסיטואציות עצמן כבר גרמו לגיחוכים ו/או פרצי צחוק רמים, אבל הרגשתי שהרבה בדיחות היו קצת יבשות ואם הייתה לה יותר תעוזה, הספר היה יכול להיות הרבה יותר מעניין. הרי אם כבר עבדת 8 שנים כקופאית וסבלת לא מעט מהטמטום האנושי, תני דרור לדמיונך, הרי ממילא מחר לא תצטרכי לחזור לקופה, אז תגידי את מה שכולנו רוצים להגיד! דבר שני, מישהי אמרה לי שמזלה של הכותבת שהיא לא עבדה כקופאית בארץ כי אז באמת היא הייתה משתגעת... אני חושבת שזה לא נכון. לקוחות מעצבנים יש בכל מקום ומכל מקום. ובתור מישהי שנתקלת בתיירים צרפתיים אני יכולה לאשר שאכן חלקם יכולים להיות בלתי נסבלים לא פחות מהישראלים הטיפוסיים. בכל אופן, הספר הוא בעיקר לאנשים שעובדים בחנויות ונתקלים באותן שאלות ואותם תסכולים יום-יום אבל גם לאנשים שלא עובדים בחנויות, אולי בפעם הבאה לא תרגישו צורך עז להעיר לקופאית שתזדרז (כי באמת, אין לה שום אינטרס לעכב אתכם, באמת!) או לכעוס עליה על דברים שהם לא באמת באשמתה.
המחברת הגדולהאגוטה קריסטוףאחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, ללא ספק! מזעזע, מצמרר, מחליא ועם זאת לא הפסקתי לשנייה עד שהגעתי לסוף. תאומים מהעיר הגדולה מועברים ע"י אימם לחיות תחת חסותה של סבתם הכפרית הפרימיטיבית, מאבדים כל קשר עם העולם שהכירו, מחשלים את עצמם והופכים למבוגרים בעל כורחם. התיאורים שלהם קצרים, ענייניים, חפים מרגשנות ולכן הם כמו בעיטה לבטן. כתיבה חסרת רחמים, קצרה וקולעת. מבחינתי, הספר הזה הוא הוכחה שלא צריך להכביר במילים כדי להגיד משהו על אנושיות שהולכת לאיבוד. גם ברגעים האנושיים יותר בה הם מגלים אמפתיה ואכפתיות לזולת, אינטרסנטיות ולעיתים גם אכזריות מעורבים בעניין. מן מלחמה תמידית בין הרצון להישאר אנושיים לבין הרצון לשרוד במציאות הקשה. התאומים כותבים כאילו היו אחד, אין קונפליקט, כל החלטה וצעד שלהם נעשית יחדיו כישות אחת. הייתי ממשיכה לכתוב על הספר עוד ועוד אבל אני משאירה את זה לבאים אחרי.... ספר שלא תוכלו להניח מהיד. מומלץ!
חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]ליונל שרייברסיימתי לקרוא את הספר בפעם השנייה. הפעם הראשונה שקראתי את הספר הזה הייתה לפני 3 שנים ועדיין, זו חוויה מטלטלת. אווה חצ'טוריאן כותבת לבעלה על חייה לאחר שבנם מבצע טבח המוני בבית ספרו. היא נכנסת- בלי עכבות, בושה או חרטה לסיטואציות מפתח בילדותו ובהתבגרותו של קווין ובוחנת את עצמה, היכן טעתה? האם הרצון להביא ילד הוא מעשה אנוכי שהשתבש והפך מחוויה הורית נפלאה לסיוט שנמשך ונמשך? האם הבן שלה נולד רע מטבעו? מה זה באמת לאהוב ילד בכל מחיר? האם זה גם כשהוא עושה מעשה מתועב ובלתי נסלח? השאלות האלה לא מייסרות רק את אווה אלא גם אותי כקוראת. השפע והמראה הכללי של משפחה מבוססת לא נראים כמשפיעים על קווין ומראים עד כמה דברים כאלה יכולים לקרות "במשפחות הכי טובות". מצד אחד אווה היא לא האמא הרגילה,האוהבת והחמה שהחברה מצפה ממנה להיות וגם קווין הוא לא הילד שאמהות היו מייחלות לעצמן. הספר גדוש בתיאורים מצמררים על ילד שמינקות מתגלה כבעל מזג בעייתי שקשה להתמודד איתו. אווה מלקה את עצמה וגם מפנה חלק מהאשמה אל בעלה שמתוך אידיאל ניסה לשוות למשפחה מראה חיצוני של "משפחה אמריקאית מושלמת" כשבפנים הוא סרב לראות או להסביר את ההתנהגות הבעייתית של בנו. אני ממליצה על הספר כי הוא קודם כל, כתוב היטב. המעברים בין היומיום למקרים מהעבר לא משפיעים על הקריאה, הכל בנוי מאנקדוטות של "אז ועכשיו" שהסופרת שילבה באופן יוצא דופן. הכותבת נוגעת בעצבים הכי רגישים, מעוררת מחשבה ומתגרה באמונות הכי בסיסיות שלנו על אהבה ללא תנאי. הספר קשה מאוד לקריאה, הנושא שנוי במחלוקת ולכן צריך לקרוא אותו בראש פתוח, לא כולם יתחברו לספר אבל אני אהבתי ואני בכל זאת חושבת שהוא ספר חובה.
![חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]](https://d3puo8fj28n16q.cloudfront.net/eyJidWNrZXQiOiJzaW1hbmlhLXB1YmxpYy1hc3NldHMiLCJrZXkiOiJib29raW1hZ2VzL2NvdmVyczQvNDQ4MTkuanBnIiwiZWRpdHMiOnsicmVzaXplIjp7IndpZHRoIjoxMjgsImZpdCI6Imluc2lkZSIsIndpdGhvdXRFbmxhcmdlbWVudCI6dHJ1ZX0sInRvRm9ybWF0IjoiYXZpZiIsImF2aWYiOnsicXVhbGl0eSI6NjB9fX0=)
![חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]](https://d3puo8fj28n16q.cloudfront.net/eyJidWNrZXQiOiJzaW1hbmlhLXB1YmxpYy1hc3NldHMiLCJrZXkiOiJib29raW1hZ2VzL2NvdmVyczQvNDQ4MTkuanBnIiwiZWRpdHMiOnsicmVzaXplIjp7IndpZHRoIjozODQsImZpdCI6Imluc2lkZSIsIndpdGhvdXRFbmxhcmdlbWVudCI6dHJ1ZX0sInRvRm9ybWF0IjoiYXZpZiIsImF2aWYiOnsicXVhbGl0eSI6NjB9fX0=)
