הספר שהצליח לרגש אותי עד הדמעות.
ספר שאני חושבת, היה צריך להיות ספר לימוד בארץ.
תודה, מרקוס אגיניס

מכירים את הספרים האלה שהכריכה האחורית שלהם עמוסה בדברי שבח ורהב לספר ולמחבר ועל כך שהוא תורגם ל-26 שפות שונות ונמכר ביותר ממיליון עותקים וסרט נעשה בהשראתו ומחברו הועלה לדרגה של אל ובסופו של יום הספר פשוט לא טוב אלא פשוט נישא על כפיי היחצנות המוגזמת? אז "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" הוא לא אחד מאותם ספרים, כל הכתוב בגב הספר נכון. לא רק שמה שכתוב בגב הספר נכון, אלא שהיה צורך להרהיב עוז ולהוסיף על הכל מנה אחת אפיים.
"הזקן בן מאה" הוא אחד מאותם ספרים נדירים שנתקלים בהם במקרה, ממש כמו הספר "שבריר" של סטיב טולץ שגם עליו הרחבתי לפני כמה שבועות.
הספר מגולל את סיפור חייו המדהים של אלן קרלסון שבדיוק עמד לחגוג את יום הולדתו המאה כאשר החליט לברוח מבית האבות שבו שהה אל יעד לא מוגדר.
הספר מוביל אותנו לאורך חייו הארוכים של אלן ואל המפגשים הסוריאליסטיים שחווה עם מנהיגי עולם ותקופות מכוננות בהיסטוריה האנושית ובתוך כל זה גם שזור לו מסע הרג משעשע בשיתוף פילה במשקל 5 טון בשם סוניה לצד חברים שמצטרפים אל העלילה בדרכים לא דרכים והכל מתובל באירועים מצחיקים עד דמעות והרבה ביקורת על ארועים היסטוריים ואנשי מפתח ב-100 השנים האחרונות.
הספר הוא חווית קריאה מענגת ומתגמלת אשר גורמת לקורא לחוש רצון עז לגמוע את 360 העמודים המבריקים של הרומן הזה ביום אחד; אך מי שחזק באמת, ישמור לעצמו את הזכות לקרוא את הספר לאט ובזהירות ואף להתעקב על פסקאות נבחרות בשביל לצחוק ולהשתעשע כל פעם מחדש!

ספר ידוע, מחמם לב, עטור פרסים, שקראתי בגיל 14-15 על משפחה קשת יום. נחרת לי החלק בו מגלחים לילדים את הראש כפתרון אולטימטיבי נגד הכינים. איך השתנו הזמנים- היום הספרות עדיין עוסקת בכינים (הכינה נחמה) ואילו קוטלי הכינים מקבלים השראה מהספרות. תהיה- מאיר שלו הידרדר לקבלת תמלוגים מיצרן של קוטלי כינים? או שמא תרם את יצירתו בהתנדבות?