ספר מוזר

חשבתי וציפיתי כי בתום הקריאה, אקבל תמונה היסטורית ואחכים בנושא הכסף.
כל מה שקבלתי הוא אוסף אנקדוטות לא קשורות אחת לשניה, רובם ככולם ארועים קיצוניים בכלכלה שלאחר קריאתם נותרים לא מבינים כשם שהתחלנו את הקריאה.

חסרון נוסף בספר הוא ציטוט חלקי של תיאוריה כלשהי, כאילו זאת אמת מוחלטת.

נוסף לזה הספר מערבב בין תהליכים מוניטריים כלכליים טהורים, לארועים חיצוניים כמו מלחמה , רעש אדמה , הוריקן קטרינה ועוד.

בקיצור כלכלן מקצועי יראה בזה גיבוב של נתונים, וחסר ידע יראה מן הוקוס פוקוס לא ברור ולא נישלט.

מציע לחפש ספרים אחרים בנושא, ויש הרבה שמסדרים את המחשבה והשכל בצורה יותר הגיונית.

למה הספר הזה זכה ב"פוליצר"? העובדה שאני לא יכולה לספק תשובה לשאלה הפשוטה הזו כולה באשמתי: לו הייתי מפנימה מה שניסו ללמד אותי בשיעורי ספרות (ששנאתי!) אולי גם אני יכולתי לכתוב בלי בושה "עשיר, מזעזע, מצחיק ונוגע ללב..." או "מלא דמויות אמיתיות ורקע מוחשי" (!!!) וכהנה מלים המצוטטות מהתייחסויות ספרותיות של עיתונים נחשבים. כמו שזה היה תפסתי את שיעורי הספרות כמזימה שנועדה לקלקל לי את הקריאה ולהכניסה לתבניות "נכונות". לכן עשיתי כמו כל תלמיד תאב הישרדות מה שציפו ממני, התחלתי להכביר מלים ולקשקש על יצירות שונות והמורה התפעלה מאד מהקפיצה שעשיתי במקצוע שלה...

אני מוכרחה להודות שלא סיימתי את הספר. קראתי חצי ממנו והספיק לי. יכול להיות שלו החזקתי מעמד עד סיומו הייתי מגלה איזו הפתעה שהיתה משנה את דעתי ומצטרפת למהללים. אין לי התנגדות לקרוא גרוטסקות. מחלקן נהניתי מאד - נניח "הזקן בן המאה שקפץ מהחלון ונעלם" של יונס יונסן או "המשכוכית" הנפלא של קוני ויליס. ההבדל הוא שאלה כתובים עם מודעות לכך שהם גרוטסקה והספר הזה לא. יש בו אוסף של טיפוסים ביזאריים, החל מאיגנציוס ריילי, הגיבור, אמו המטומטמת, שוטר שלא מצליח לאסור אף אחד, מנהל מפעל מטושטש, עובדת סנילית במשרד, בעל הון הנשוי לאשה מוזרה ואב לבנות...ויש עוד המון, אחוס עליכם.
יש גיל בערך 11-12 אני חושבת, שבו בנים מתעניינים מאד בנוזלי גוף: נורא מצחיק אותם פיפי וקקי ונזלת ועל זה הם מספרים בדיחות. זה עובר להם אחרי שנתיים-שלוש והם עוברים לבדיחות קרש אחרות. לטול זה לא עבר. גיבורו השמן כל הזמן מפליץ, מגהק, משהק, משתין, מאונן, בולס, והכל בפרוט, כדי לתת מושג לגועל. יש לו גם שפם לח תמידית, ועליו פירורים מארוחתו האחרונה וגם זו שלפניה. ומה שהוא עושה בחיים זה לקרוא תגר על הכל בלי אפלייה. וכל מי שהוא פוגש משתף איתו איכשהו פעולה. זה מענג כמו שזה נשמע.

הספר מציג את העולם שמאחורי קלעי השיבוט הגנטי, מידע הנסתר מהחדשות ומאמצעי התקשורת .
לעניות דעתי, הכתיבה בו מתמשכת יתר על המידה. באותה מידת אפקטיביות יכלו לקצר ממנו כמה עשרות עמודים טובים, ואין זה היה פוגע בתוכנו ובסיפוריו.
המידע שניתן למצוא בו הוא על היסטוריית השיבוט, מיתוסים מעולם השיבוט הגנטי, ובנוסף דרכי עבודה מעשית במעבדה (מידע אשר, למען האמת, די מיותר עבור אלו מאיתנו שלא מתכוונים לשכפל חיות משק בעתיד הקרוב).
ולסיום בנימה אופטימית, לזכות הספר יאמר, שהוא בהחלט מעשיר ידע בגנטיקה ובעולם הנחבא של השכפול הגנטי.