בראבו, אליסון. בראבו. הצלחת ליצור את ספר הפנטזיה\רומנטיקה\דרמה הכי גרוע שאפשר. אני לתומי הולכת לספריה. אין מה לקרוא. ואני סורקת את כל המדפים. ואין מה לקרוא. ואני בודקת, ובודקת שוב, ומסתכלת ובוחנת כל ספר. מצאתי כמה ספרים. 'לנצח' הוא אחד מהם. תדמיינו. אני חוזרת הביתה. מסתערת על הספרים החדשים שהבאתי. לנצח נראה מושך. נכון. אז נפלתי לפח המתוחכם שטמנה גברת נואל בעורמה והתחלתי לקרוא את הזוועה הזאת. אני לא מאמינה שהיא הצליחה להוציא ל... ל... דבר הזה חמישה ספרים נוספים. ברר. בכל אופן, נערה עם עבר טרגי בשם אוור (למען השם, גברת!איזה מין שם זה אוור?! לעולם? כאילו, מה עבר לך בראש? זה לא קסום, וזה לא מושך, וזה ממש לא מוצלח\ מבריק\יפיפה! ברצינות!) חיה את חיי, בלה בלה בלה אין לה משפחה, בלה בלה בלה ממקובלת הכיתה היא הפכה ללוזרית שמסתובבת עם הומו וחברה שמתנהגת כמו נעל, בלה בלה בלה לא טוב לה בחיים! היא גרה עם הדודה העורכת דין העשירה בוילה עם חדר משלה וכל הדברים שהיא הייתה יכולה לבקש! אוקיי. עד עכשיו הבנו. את סובלת. כמו שזה תמיד חייב להיות, היא בלונדינית עם עיניים כחולות. בעע. היא 'מושלמת', לא? כן. היא מושלמת ממש כמו הזבל שבו היא מופיעה. יום אחד מגיע לכיתה נער יפה תואר ו'אצילי' שהיא מתאהבת בו מיד. עד כאן זה דומה לרוב סיפורי הרומנטיקה\דרמה\פנטזיה שקראתי. נו, טוב. מה לעשות. מיילס, הידיד שלה? ככה קוראים לו? בכל אופן, אחרי שהוא מנסה להשיג את הבחור העשיר החתיך החדש, דייימן? ולא מצליח, הוא אומר לאוור: 'יש לך הזדמנות לאבד את בתולייך עם הבחור הזה...' אני לא אמשיך לצטט. זה אחרי שבוע בערך, אוקיי? אאעעעע. נואל שברה לי את כל הרצון להמשיך לקרוא את שאר הספרים שלה. ברצינות. אני לא אמשיך עם מה שקורה בהמשך הספר. הג'ינג'ית שהיא במקרה האקסית של דיימן. דיימן, שהוא יצור לא ערפד ששותה נוזל אדום ובן כמעט אלף (?) שנה. אוור, שהיא גם כזו. ועוד המון דברים מוזרים ולא מעניינים שהסופרת שילבה בסיפור כדי שהוא יהיה יפה. הוא לא. מי שרואה את הביקורת הזאת וחושב, 'אולי אני אקח את הספר, רק כדי לראות כמה הוא גרוע,' לא. אל תעשו בשום פנים ואופן אם אתם רוצים לשמור על השפיות שלכם. אני כבר השתכעתי מרוב זעם. אז תיזהרו.

בראבו, אליסון. בראבו. הצלחת ליצור את ספר הפנטזיה\רומנטיקה\דרמה הכי גרוע שאפשר. אני לתומי הולכת לספריה. אין מה לקרוא. ואני סורקת את כל המדפים. ואין מה לקרוא. ואני בודקת, ובודקת שוב, ומסתכלת ובוחנת כל ספר. מצאתי כמה ספרים. 'לנצח' הוא אחד מהם. תדמיינו. אני חוזרת הביתה. מסתערת על הספרים החדשים שהבאתי. לנצח נראה מושך. נכון. אז נפלתי לפח המתוחכם שטמנה גברת נואל בעורמה והתחלתי לקרוא את הזוועה הזאת. אני לא מאמינה שהיא הצליחה להוציא ל... ל... דבר הזה חמישה ספרים נוספים. ברר. בכל אופן, נערה עם עבר טרגי בשם אוור (למען השם, גברת!איזה מין שם זה אוור?! לעולם? כאילו, מה עבר לך בראש? זה לא קסום, וזה לא מושך, וזה ממש לא מוצלח\ מבריק\יפיפה! ברצינות!) חיה את חיי, בלה בלה בלה אין לה משפחה, בלה בלה בלה ממקובלת הכיתה היא הפכה ללוזרית שמסתובבת עם הומו וחברה שמתנהגת כמו נעל, בלה בלה בלה לא טוב לה בחיים! היא גרה עם הדודה העורכת דין העשירה בוילה עם חדר משלה וכל הדברים שהיא הייתה יכולה לבקש! אוקיי. עד עכשיו הבנו. את סובלת. כמו שזה תמיד חייב להיות, היא בלונדינית עם עיניים כחולות. בעע. היא 'מושלמת', לא? כן. היא מושלמת ממש כמו הזבל שבו היא מופיעה. יום אחד מגיע לכיתה נער יפה תואר ו'אצילי' שהיא מתאהבת בו מיד. עד כאן זה דומה לרוב סיפורי הרומנטיקה\דרמה\פנטזיה שקראתי. נו, טוב. מה לעשות. מיילס, הידיד שלה? ככה קוראים לו? בכל אופן, אחרי שהוא מנסה להשיג את הבחור העשיר החתיך החדש, דייימן? ולא מצליח, הוא אומר לאוור: 'יש לך הזדמנות לאבד את בתולייך עם הבחור הזה...' אני לא אמשיך לצטט. זה אחרי שבוע בערך, אוקיי? אאעעעע. נואל שברה לי את כל הרצון להמשיך לקרוא את שאר הספרים שלה. ברצינות. אני לא אמשיך עם מה שקורה בהמשך הספר. הג'ינג'ית שהיא במקרה האקסית של דיימן. דיימן, שהוא יצור לא ערפד ששותה נוזל אדום ובן כמעט אלף (?) שנה. אוור, שהיא גם כזו. ועוד המון דברים מוזרים ולא מעניינים שהסופרת שילבה בסיפור כדי שהוא יהיה יפה. הוא לא. מי שרואה את הביקורת הזאת וחושב, 'אולי אני אקח את הספר, רק כדי לראות כמה הוא גרוע,' לא. אל תעשו בשום פנים ואופן אם אתם רוצים לשמור על השפיות שלכם. אני כבר השתכעתי מרוב זעם. אז תיזהרו.

בראבו, אליסון. בראבו. הצלחת ליצור את ספר הפנטזיה\רומנטיקה\דרמה הכי גרוע שאפשר. אני לתומי הולכת לספריה. אין מה לקרוא. ואני סורקת את כל המדפים. ואין מה לקרוא. ואני בודקת, ובודקת שוב, ומסתכלת ובוחנת כל ספר. מצאתי כמה ספרים. 'לנצח' הוא אחד מהם. תדמיינו. אני חוזרת הביתה. מסתערת על הספרים החדשים שהבאתי. לנצח נראה מושך. נכון. אז נפלתי לפח המתוחכם שטמנה גברת נואל בעורמה והתחלתי לקרוא את הזוועה הזאת. אני לא מאמינה שהיא הצליחה להוציא ל... ל... דבר הזה חמישה ספרים נוספים. ברר. בכל אופן, נערה עם עבר טרגי בשם אוור (למען השם, גברת!איזה מין שם זה אוור?! לעולם? כאילו, מה עבר לך בראש? זה לא קסום, וזה לא מושך, וזה ממש לא מוצלח\ מבריק\יפיפה! ברצינות!) חיה את חיי, בלה בלה בלה אין לה משפחה, בלה בלה בלה ממקובלת הכיתה היא הפכה ללוזרית שמסתובבת עם הומו וחברה שמתנהגת כמו נעל, בלה בלה בלה לא טוב לה בחיים! היא גרה עם הדודה העורכת דין העשירה בוילה עם חדר משלה וכל הדברים שהיא הייתה יכולה לבקש! אוקיי. עד עכשיו הבנו. את סובלת. כמו שזה תמיד חייב להיות, היא בלונדינית עם עיניים כחולות. בעע. היא 'מושלמת', לא? כן. היא מושלמת ממש כמו הזבל שבו היא מופיעה. יום אחד מגיע לכיתה נער יפה תואר ו'אצילי' שהיא מתאהבת בו מיד. עד כאן זה דומה לרוב סיפורי הרומנטיקה\דרמה\פנטזיה שקראתי. נו, טוב. מה לעשות. מיילס, הידיד שלה? ככה קוראים לו? בכל אופן, אחרי שהוא מנסה להשיג את הבחור העשיר החתיך החדש, דייימן? ולא מצליח, הוא אומר לאוור: 'יש לך הזדמנות לאבד את בתולייך עם הבחור הזה...' אני לא אמשיך לצטט. זה אחרי שבוע בערך, אוקיי? אאעעעע. נואל שברה לי את כל הרצון להמשיך לקרוא את שאר הספרים שלה. ברצינות. אני לא אמשיך עם מה שקורה בהמשך הספר. הג'ינג'ית שהיא במקרה האקסית של דיימן. דיימן, שהוא יצור לא ערפד ששותה נוזל אדום ובן כמעט אלף (?) שנה. אוור, שהיא גם כזו. ועוד המון דברים מוזרים ולא מעניינים שהסופרת שילבה בסיפור כדי שהוא יהיה יפה. הוא לא. מי שרואה את הביקורת הזאת וחושב, 'אולי אני אקח את הספר, רק כדי לראות כמה הוא גרוע,' לא. אל תעשו בשום פנים ואופן אם אתם רוצים לשמור על השפיות שלכם. אני כבר השתכעתי מרוב זעם. אז תיזהרו.

בראבו, אליסון. בראבו. הצלחת ליצור את ספר הפנטזיה\רומנטיקה\דרמה הכי גרוע שאפשר. אני לתומי הולכת לספריה. אין מה לקרוא. ואני סורקת את כל המדפים. ואין מה לקרוא. ואני בודקת, ובודקת שוב, ומסתכלת ובוחנת כל ספר. מצאתי כמה ספרים. 'לנצח' הוא אחד מהם. תדמיינו. אני חוזרת הביתה. מסתערת על הספרים החדשים שהבאתי. לנצח נראה מושך. נכון. אז נפלתי לפח המתוחכם שטמנה גברת נואל בעורמה והתחלתי לקרוא את הזוועה הזאת. אני לא מאמינה שהיא הצליחה להוציא ל... ל... דבר הזה חמישה ספרים נוספים. ברר. בכל אופן, נערה עם עבר טרגי בשם אוור (למען השם, גברת!איזה מין שם זה אוור?! לעולם? כאילו, מה עבר לך בראש? זה לא קסום, וזה לא מושך, וזה ממש לא מוצלח\ מבריק\יפיפה! ברצינות!) חיה את חיי, בלה בלה בלה אין לה משפחה, בלה בלה בלה ממקובלת הכיתה היא הפכה ללוזרית שמסתובבת עם הומו וחברה שמתנהגת כמו נעל, בלה בלה בלה לא טוב לה בחיים! היא גרה עם הדודה העורכת דין העשירה בוילה עם חדר משלה וכל הדברים שהיא הייתה יכולה לבקש! אוקיי. עד עכשיו הבנו. את סובלת. כמו שזה תמיד חייב להיות, היא בלונדינית עם עיניים כחולות. בעע. היא 'מושלמת', לא? כן. היא מושלמת ממש כמו הזבל שבו היא מופיעה. יום אחד מגיע לכיתה נער יפה תואר ו'אצילי' שהיא מתאהבת בו מיד. עד כאן זה דומה לרוב סיפורי הרומנטיקה\דרמה\פנטזיה שקראתי. נו, טוב. מה לעשות. מיילס, הידיד שלה? ככה קוראים לו? בכל אופן, אחרי שהוא מנסה להשיג את הבחור העשיר החתיך החדש, דייימן? ולא מצליח, הוא אומר לאוור: 'יש לך הזדמנות לאבד את בתולייך עם הבחור הזה...' אני לא אמשיך לצטט. זה אחרי שבוע בערך, אוקיי? אאעעעע. נואל שברה לי את כל הרצון להמשיך לקרוא את שאר הספרים שלה. ברצינות. אני לא אמשיך עם מה שקורה בהמשך הספר. הג'ינג'ית שהיא במקרה האקסית של דיימן. דיימן, שהוא יצור לא ערפד ששותה נוזל אדום ובן כמעט אלף (?) שנה. אוור, שהיא גם כזו. ועוד המון דברים מוזרים ולא מעניינים שהסופרת שילבה בסיפור כדי שהוא יהיה יפה. הוא לא. מי שרואה את הביקורת הזאת וחושב, 'אולי אני אקח את הספר, רק כדי לראות כמה הוא גרוע,' לא. אל תעשו בשום פנים ואופן אם אתם רוצים לשמור על השפיות שלכם. אני כבר השתכעתי מרוב זעם. אז תיזהרו.

אני פשוט שונאת את הספר הזה. הסופר תיארה הכל מהר. לא מובן. כאילו אני צופה מהצד במשקפיים מלוכלכים נורא. איך שביאטריס שינתה את השם לטריס- ובחרה בפלג האומץ. פחח. אני לא ארחיב בדיבור, אני רק אומר שבסביבות הפרק השני נרדמתי. ובקיצור- ספר גרוע. לדעתי.

אני פשוט שונאת את הספר הזה. הסופר תיארה הכל מהר. לא מובן. כאילו אני צופה מהצד במשקפיים מלוכלכים נורא. איך שביאטריס שינתה את השם לטריס- ובחרה בפלג האומץ. פחח. אני לא ארחיב בדיבור, אני רק אומר שבסביבות הפרק השני נרדמתי. ובקיצור- ספר גרוע. לדעתי.