זה התחיל כשאשתי רצתה לנוח צהריים ביום שבת. הבן הקטן הלך לישון איתה והבנות התחילו מרתון בובספוג זמן מצוין להמשיך בקריאה מהנה של הספר "מלחמת מוחות" של רן לוי, אך אבוי... הספר נמצא בחדר השינה יחד עם אשתי שמתעוררת לכל רחש זעיר... חיפשתי ספר אחר בספרייה, ספר שיספק דחף מהיר לקריאה ולא יהיה מסובך מדי - לא נזהרתי במה שביקשתי... קיבלתי בדיוק מה שרציתי ויותר... להגיד שהספר קל כנוצה יעיד על הנוצה איזושהיא משמעות רעה... ספרי רם אורן הם דוסטויבסקי לעומת ה"ספר" הזה... כל הרוגז שהיה לי על ספרים מסיבה כזו או אחרת התפוצץ לי לאחר קריאת הספר דמויות שטחיות, עלילה מטופשת וסיום מביך - זהו הספר בשורה אחת ובאמת אף מילה לא מיותרת בתיאור הזה בכלל, אני חושד בספר שמציג יותר משורה וחצי רווח בין השורות שלו - אני מרגיש שהוא מנסה לעבות את הספר על חשבון עלילה דלה ספר זה הוא הדוגמה הקלסית לכך - עמודים רבים עם שורה אחת או ציטוט ובאלו שהם כן מלאים, הצטערתי שלא היו ריקים... נקודת האור היחידה שהיתה לי, היא שיצא לי לתרגל קריאה מהירה בלי להרגיש רגשות אשם על שפספסתי משהו שורה תחתונה - לאלו שרוצים לסיים ספר ולהרגיש שהם קרובים יותר למוות עם מירמור על הזמן האבוד

סיפור מדהים על אדם שעבר בתקופת חייו הקצרה אירועים שרובנו לא נעבור בחיים שלמים מבנו בכורו של אחד ממקימי החמאס לסוכן שב"כ שפועל בעידודה של ישראל כ-10 שנים - רק מציאות מטורפת כמו שלנו יכולה להפוך את הסיפור הזה לאמיתי מסעב מצטייר כאדם בעל דעה עצמאית וחופשית. נטולה דעות קדומות ובעיקר שואפת לחופש ולצדק מהם הכוחות המנטליים שנגבו ממנו בתהליך? רק הוא כנראה יודע מצד שני, יכול להיות שגם הוא עדיין לא יודע מאחר והוא עדיין בעיצומו של תהליך שכנראה לא ייגמר בקרוב מומלץ בחום

סיפור מדהים על אדם שעבר בתקופת חייו הקצרה אירועים שרובנו לא נעבור בחיים שלמים מבנו בכורו של אחד ממקימי החמאס לסוכן שב"כ שפועל בעידודה של ישראל כ-10 שנים - רק מציאות מטורפת כמו שלנו יכולה להפוך את הסיפור הזה לאמיתי מסעב מצטייר כאדם בעל דעה עצמאית וחופשית. נטולה דעות קדומות ובעיקר שואפת לחופש ולצדק מהם הכוחות המנטליים שנגבו ממנו בתהליך? רק הוא כנראה יודע מצד שני, יכול להיות שגם הוא עדיין לא יודע מאחר והוא עדיין בעיצומו של תהליך שכנראה לא ייגמר בקרוב מומלץ בחום

כמה כבר נאמר על הבנאליות של הרוע? חשבתי על זה בעודי קורא על מעלליו של גרינג חשבתי גם שאולי אנחנו צריכים באיזשהוא אופן מעוות גם להודות לו ולמשטר החולני שבו היה שותף - רק במשטר כזה היה יכול להגיע אדם חסר כישרון, יכולת והנעה להגיע לתפקיד כה רם במשטר הנאצי - שלא נדבר על התמכרויותיו לסמים ולהנאות החיים מי יודע? אם היה מתמנה לתפקיד המפקד העליון של חיל האוויר הגרמני האדם המתאים והמוכשר לתפקיד, אולי הדברים היו נראים אחרת עבור הנאצים ועבור כל העולם... "למזלנו", גרינג היה בתפקיד זה (כמו גם שאר הסמכויות שהעמיס על עצמו) ובזכות הרדיפה חסרת הגבולות שלו (בין שאר חולשותיו) אחר מנעמי החיים גם בזמן הקרבות הקשים ביותר של המשטר במלחמה, ההדרדרות והשליטה במרחב האווירי במלחמה עברה אט-אט לידי בעלות הברית ולבסוף לתבוסה הבלתי נמנעת כתוצאה מכך לחובב היסטוריה (כמוני...) הספר הוא יכולת להתמקד באדם בודד בתוך שלטון אפל ואכזרי ועל השפעתו של האדם הבודד על כיוון המאורעות עבור כה רבים אחרים

זה התחיל כשאשתי רצתה לנוח צהריים ביום שבת. הבן הקטן הלך לישון איתה והבנות התחילו מרתון בובספוג זמן מצוין להמשיך בקריאה מהנה של הספר "מלחמת מוחות" של רן לוי, אך אבוי... הספר נמצא בחדר השינה יחד עם אשתי שמתעוררת לכל רחש זעיר... חיפשתי ספר אחר בספרייה, ספר שיספק דחף מהיר לקריאה ולא יהיה מסובך מדי - לא נזהרתי במה שביקשתי... קיבלתי בדיוק מה שרציתי ויותר... להגיד שהספר קל כנוצה יעיד על הנוצה איזושהיא משמעות רעה... ספרי רם אורן הם דוסטויבסקי לעומת ה"ספר" הזה... כל הרוגז שהיה לי על ספרים מסיבה כזו או אחרת התפוצץ לי לאחר קריאת הספר דמויות שטחיות, עלילה מטופשת וסיום מביך - זהו הספר בשורה אחת ובאמת אף מילה לא מיותרת בתיאור הזה בכלל, אני חושד בספר שמציג יותר משורה וחצי רווח בין השורות שלו - אני מרגיש שהוא מנסה לעבות את הספר על חשבון עלילה דלה ספר זה הוא הדוגמה הקלסית לכך - עמודים רבים עם שורה אחת או ציטוט ובאלו שהם כן מלאים, הצטערתי שלא היו ריקים... נקודת האור היחידה שהיתה לי, היא שיצא לי לתרגל קריאה מהירה בלי להרגיש רגשות אשם על שפספסתי משהו שורה תחתונה - לאלו שרוצים לסיים ספר ולהרגיש שהם קרובים יותר למוות עם מירמור על הזמן האבוד

קראתי את הספר בנשימה עצורה ברוב חלקיו ההתחלה היא כמו סרט אקשן ללא מעצורים - מין אקשן בהביוריסטי כזה שבו המאורעות קורים מאוד מהר בלי מחשבה והרהור עליהם - לא מצד הגיבור ולא מצד המספר - אך עדיין מרתקים אותך לדמות הראשית הסיפור הבלתי ייאמן הזה מסופר ע"י מספר-על (במקרה הזה מספרת-על) שיודעת הכל על הדמות ועל האירועים אך גם יודעת לתת את המידע על התחושות הפנימיות של האנשים המרכזיים במהלך הסיפור כשסיימתי לקרוא את הספר מייד רצתי לגוגל והצערתי לשמוע שהגיבור מת לפני חודש בלבד בגיל 97 סיפורו מעורר השראה ונותן הרבה מקום למחשבה על שילוב וההשפעה של גוף ונפש, היכולת לגבור על מכשולים ועל עוצמת האמונה באדם שיכולה לשנות את גורלו הסרט בבימויה של אנג'לינה ג'ולי אמור לצאת בסוף השנה - אני כבר מזמין מקום...