פתאום שמתי לב שאני הביקורת היחידה בינתיים, אז לכבוד הוא לי. האמת שבכלל לא רציתי לקחת את הספר הזה, כי הייתי בתקופה של ספרי קלילים, ורומנים וכל מיני כאלה וכל פעם באתי לספריה,הסתכלתי עליו, ראיתי ספר שני קליל (ולפעמים גם טיפשי) רומן בד"כ, ובחרתי תמיד בספר השני. כי להבטחה של דם יש יחסית כמות עמודים נכבדת, והוא גדול פיזית ויש לו ציורים של מפות בהתחלה וזה תמיד סימן לספר שאתה צריך להיות מרוכז בו כי יש בו הרבה פרטים ושמות. אבל הפעם, נכנסתי לספריה, ואמרתי- היום אני אקח אותו! הייתה לי החלטה נחרצת, שבסופו של דבר התבררה כמשתלמת. אז הספר הוא הראשון בסדרת הספרים מגי האבקה והוא לא משהו שראיתם עד כה, לפחות מבחינת ה"כוחות המיוחדים" אני אקרא לזה, שיש לדמויות. לא, הפעם אין ערפדים, שדונים, אלפים, גמדים וכו'. התקופה היא די מציאותית ולא כ"כ עתיקה כמו בספרי פנטסיה הדומים לו, נמצאים בו פרטים המצביעים על תקופה לא כל כך רחוקה והחשיבה של האנשים המשכילים יחסית מתקדמת. אז הספר קצת שינה לי כי אני רגילה שבספרים האלה יש רק קשתות וחרבות ופתאום בספר הזה יש רובים ואקדחים. הספר לא כבד כל כך בפרטים, הוא מתקדם יחסית מהר, מותח, העלילה מעניינת ויש בו אקשן הדמויות די מזכירות את הדמויות הנמצאות גם בספרי פנטסיה אחרים- אבל אפשר להבליג על זה. הסוף מותח ומשאיר טעם לעוד, ומשאיר קצוות פתוחים שבטח יפתרו בספרי המשך של הסדרה. מומלץ מאוד לאוהבי הפנטסיה

פתאום שמתי לב שאני הביקורת היחידה בינתיים, אז לכבוד הוא לי. האמת שבכלל לא רציתי לקחת את הספר הזה, כי הייתי בתקופה של ספרי קלילים, ורומנים וכל מיני כאלה וכל פעם באתי לספריה,הסתכלתי עליו, ראיתי ספר שני קליל (ולפעמים גם טיפשי) רומן בד"כ, ובחרתי תמיד בספר השני. כי להבטחה של דם יש יחסית כמות עמודים נכבדת, והוא גדול פיזית ויש לו ציורים של מפות בהתחלה וזה תמיד סימן לספר שאתה צריך להיות מרוכז בו כי יש בו הרבה פרטים ושמות. אבל הפעם, נכנסתי לספריה, ואמרתי- היום אני אקח אותו! הייתה לי החלטה נחרצת, שבסופו של דבר התבררה כמשתלמת. אז הספר הוא הראשון בסדרת הספרים מגי האבקה והוא לא משהו שראיתם עד כה, לפחות מבחינת ה"כוחות המיוחדים" אני אקרא לזה, שיש לדמויות. לא, הפעם אין ערפדים, שדונים, אלפים, גמדים וכו'. התקופה היא די מציאותית ולא כ"כ עתיקה כמו בספרי פנטסיה הדומים לו, נמצאים בו פרטים המצביעים על תקופה לא כל כך רחוקה והחשיבה של האנשים המשכילים יחסית מתקדמת. אז הספר קצת שינה לי כי אני רגילה שבספרים האלה יש רק קשתות וחרבות ופתאום בספר הזה יש רובים ואקדחים. הספר לא כבד כל כך בפרטים, הוא מתקדם יחסית מהר, מותח, העלילה מעניינת ויש בו אקשן הדמויות די מזכירות את הדמויות הנמצאות גם בספרי פנטסיה אחרים- אבל אפשר להבליג על זה. הסוף מותח ומשאיר טעם לעוד, ומשאיר קצוות פתוחים שבטח יפתרו בספרי המשך של הסדרה. מומלץ מאוד לאוהבי הפנטסיה

טוב. אז... מה אני יגיד על ספר כ"כ יפה? הוא ממש לא צפוי כי לא ציפיתי לסוף\אמצע הזה. וגם שציפיתי למשהו הוא לא התממש, אז לא זה ספר מאד לא צפוי. חברה שלי קראה אותו לפני כי היא פריקית של ג'ון גרין באמת. היא אמרה לי שהוא דומה לאשמת הכוכבים אבל בעניי הוא ממש לא. יש לו את השנינות וההומור שיש לג'ון והוא לא דומה לשום ספר אחר שקראתי. יש בו גסויות, אבל זה לא עד-כדי-כך נורא. בדמות הראשית יש כ"כ הרבה מהולדן מ"התפסן בשדה השיפון" ומצ'רלי מ"כמה טוב להיות פרח קיר" ופה מסתכם הדימיון. אני ממליצה על הספר ובטוחה שרובכם תהנו ממנו ((:

קראתי את כל הסדרה והיא חמודה כזאת. קצת כמו דמדומים, טיפה דביק והם גם (לא מפתיע) כל הזמן מתנשקים. יש לי קצת בעיה עם הספרים האלה כי- א. זה צפוי מדי. כאילו מופיע תמיד אחד כזה קצת חשוד ואז הם יחד וכל זה וחיים באושר ומתנשקים וכל זה וזה תמיד נגמר טוב מדי ב. הדמות הראשית לכאורה ואני בכוונה אומרת לכאורה כי לנורה וכל הגיבורות האלה יש תפקיד קטן והוא להתנשק עם הבחור, להיקלע לצרות ואז הבחור בא ומציל אותן (בד"כ על אופנוע או מכונית ספורט,ג'יפ וכו') אבל הספר חמוד וכל זה כאילו הוא הרבה פחות מטומטם מ"לנצח" וכל זה ואני מודה שאני אהבתי ונתתי חמישה כוכבים כי בסה"כ הספר לא גרוע והוא כתוב ממש טוב לדעתי ולקראת העמוד האחרון היא גם באמת עושה משהו מועיל בכוחות עצמה

הספר הזה צילק אותי. גם כי אני אוהבת חיות ואני שונאת לשמוע\לקרוא\לראות אותן סובלות וגם כי אני שונאת לשמוע\לקרוא\לראות גסיסה של אנשים. בעיקר אם זה הגיבור של הספר. הספר טוב ההתחלה שלו טיפה ארוכה ואני מודה שבאיזשהו זמן רציתי שהוא יטבע כבר והספר ימשיך. הספר גם צילק אותי מעוד בחינה שרק אם תקראו תבינו אותה כי אני לא רוצה לעשות ספויילר. ואני חושבת שהספר מתאים ליותר מבוגרים ממני, באמת.בכל פעם שקורה לו משהו טוב הוא נהרס, או שקורה משהו משהו עצוב או קשה.המשכתי לחשוב עליו הרבה אחרי שסיימתי לקורא אותו ובסה"כ אני חושבת שזה ספר מצוין, עם הרבה דמיון והמון מחשבה.

הספר הזה צילק אותי. גם כי אני אוהבת חיות ואני שונאת לשמוע\לקרוא\לראות אותן סובלות וגם כי אני שונאת לשמוע\לקרוא\לראות גסיסה של אנשים. בעיקר אם זה הגיבור של הספר. הספר טוב ההתחלה שלו טיפה ארוכה ואני מודה שבאיזשהו זמן רציתי שהוא יטבע כבר והספר ימשיך. הספר גם צילק אותי מעוד בחינה שרק אם תקראו תבינו אותה כי אני לא רוצה לעשות ספויילר. ואני חושבת שהספר מתאים ליותר מבוגרים ממני, באמת.בכל פעם שקורה לו משהו טוב הוא נהרס, או שקורה משהו משהו עצוב או קשה.המשכתי לחשוב עליו הרבה אחרי שסיימתי לקורא אותו ובסה"כ אני חושבת שזה ספר מצוין, עם הרבה דמיון והמון מחשבה.