•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
היה בתחילת הספר משהו מבטיח, מעניין ומסקרן, אך אחרי 200 עמודים הרגשתי שזו הבטחה שלא מתממשת והנחתי את הספר. אז הגיעה חוות דעתך, מחשבות, וסמכתי את ידי על שיפוטך. חזרתי לקרוא בספר במשנה מרץ, ואכן, זהו ספר שלופת את הנשימה והנשמה, מצד אחד הלב מתחלחל מהסיפור של ג'וד, ומצד שני הוא עטוף במעטפת חברים דואגת, אמיצה ובעיקר מעוררת קנאה. יש כאן סיפור טוב מהחיים, כתוב טוב מאד, מסקרן, שובר לב לא פעם, העיניים מרצדות ומתמלאות בדמעות מגודש הרגשות שעולה. הספר הזה הוא אחד מן הטובים שקראתי. תודה מחשבות :)
השם של הספר סיקרן אותי וכך גם הרעש שהתעורר סביב "תפוס ת'יהודי". מהניתוח שלך, מניחה שהספר היה בעיקר מעצבן אותי ואני שמחה שקראתי את הביקורת. לי באופן אישי קשה לעבור לסדר היום כשאני פוגשת אדם מהזן של אלה שמתאימים את המציאות לסיפור המסגרת שארגנו מראש בדמיונם, בעיני הם עלובים, וכן, גם אצלי במשפחה יש מכל טוב, וגם לא מעט כאלה.
