Uמיקי מאוס•לפני 12 שניםזה לא הגיל זה התרגיל,אהבתי!על הביקורת של הנסיך הקטן על בלי לומר שלום מאת לינווד ברקלי
Uמיקי מאוס•לפני 12 שניםמפחיד ברמותאני זוכרת שכמה בנות קראנו את זה בכיתה יא. היו לכולנו סיוטים אחרי זה. עד היום אני לא נותנת לאחיינים שלי להתקרב לליצנים (ואף אחד לא מבין למה)על הביקורת של הנסיך הקטן על זה מאת סטיבן קינג
Uמיקי מאוס•לפני 12 שניםמשעשעאיך דבר שיש כ"כ הרבה דעות חלוקות לגבייו, נהיה בעיני מעריציו מדע מוכח ואמפיריעל הביקורת של הנסיך הקטן על השען העיוור מאת ריצ'רד דוקינס
Uמיקי מאוס•לפני 12 שניםגדוך!על הביקורת של הנסיך הקטן על הנסיך הקטן (2002) מאת אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)
Uמיקי מאוס•לפני 12 שניםממש לא הסגנון של שלום עליכםעל הביקורת של הנסיך הקטן על מהתלת הדם [שני כרכים בספר אחד] מאת שלום עליכם
אפס חמש שתיים שבע אפס ארבע אפס אחד שלוש שתיים - נס ציונה•לפני 12 שניםקצת חסר לי אקשן היה קצת חסר אקשן איפה שנמתח יותר מדיעל הביקורת של מיקי מאוס על נקמה מאת כריסטופר רייך
חלבי•לפני 12 שניםהחכם הוא שלומד מטעויות של אחריםעל הביקורת של מיקי מאוס על מצעד האיוולת מאת ברברה טוכמן
מצעד האיוולתברברה טוכמןהאם אנחנו לומדים מכשלונות של אחרים? ב"מצעד האיוולת" המחברת מראה איך אנשים חוזרים על טעותיהם של אחרים, נפוליאון והיטלר. האפיפיורים בימי הביניים וכו'. הספר מאוד עמוס בפרטים היסטוריים ולכן כדאי לקרוא אותו בחלקים.
נקמהכריסטופר רייךהרבה פעמים שומעים או קוראים על אנשים שפוגעים באחרים ,והסביבה הקרובה ידעה על כך אבל לא דווחה. פעם היה לי ויכוח עם השכנים על כך, האם צריך לדווח או לא. הם טענו שברור שכן. אני אמרתי שצריך לנסות להכנס לנעלים של המעורבים בסיטואציה. למשל, אם הבן שלך גרם לתאונת דרכים האם תרוץ לדווח על כך ותגרום לו להכנס לכלא, אן שתחשוב פעמיים (לפחות) לפני שתעשה איזה צעד. ג'ונתן הוא רופא שאשתו עבדה במחלקה סודית של ארה"ב. לאחר שהיא בגדה במעבידיה וטרפדה את תוכניתם ליצור מלחמה במזרח התיכון, היא נאלצת לברוח מהם. מאז ג'ונתן נתון במעקב צמוד של האמריקאים. כשהוא מוזמן לשאת נאום בכנס רופאים שנערך בלונדון , אשתו יוצרת איתו קשר. עד כה הוא לא חושד בכוונות של אשתו, אבל הוא מחליט לעקוב אחריה. מה שהוא רואה גורם לו להתחיל לפקפק בה. האם היא באמת האשה שהוא הכיר או שהיא סוכנת שמשרתת נאמנה ארגון שלא אכפת לו מחיי אדם. הלבטים הללו מלווים אותנו לאורך כל הספר - לדווח לרשויות (שרודפות אחריו) או לטייח חלק מהעובדות. ספר מתח מצוין של כריסטופר רייך (המשך של הספר "אחיזת עיניים" - אבל עומד בפני עצמו למי שלא קרא את הספר הקודם).
חטאי האבג'פרי ארצ'רהקדמתי לפגישה ולא היה לי מה לעשות, נכנסתי לחנות ספרים סמוכה ולקחתי לידי את "חטאי האב" של ג'פרי ארצ'ר.התחלתי לקרוא אותו ורק באמצע התברר לי שזה המשך של הספר "ימים יגידו", ממש לא הפריע. הסיפור נפתח כאשר הארי יורד מהאוניה ונאשם ברצח. עורך דין מושחת ושופט מחמיר זורקים אותו לבית סוהר ל 6 שנים. שם הוא מכיר חבר אירי שמנחה אותו בבית הסוהר וזה רק ההתחלה. ספר מצוין וקריא להפליא.
נקמהכריסטופר רייךהרבה פעמים שומעים או קוראים על אנשים שפוגעים באחרים ,והסביבה הקרובה ידעה על כך אבל לא דווחה. פעם היה לי ויכוח עם השכנים על כך, האם צריך לדווח או לא. הם טענו שברור שכן. אני אמרתי שצריך לנסות להכנס לנעלים של המעורבים בסיטואציה. למשל, אם הבן שלך גרם לתאונת דרכים האם תרוץ לדווח על כך ותגרום לו להכנס לכלא, אן שתחשוב פעמיים (לפחות) לפני שתעשה איזה צעד. ג'ונתן הוא רופא שאשתו עבדה במחלקה סודית של ארה"ב. לאחר שהיא בגדה במעבידיה וטרפדה את תוכניתם ליצור מלחמה במזרח התיכון, היא נאלצת לברוח מהם. מאז ג'ונתן נתון במעקב צמוד של האמריקאים. כשהוא מוזמן לשאת נאום בכנס רופאים שנערך בלונדון , אשתו יוצרת איתו קשר. עד כה הוא לא חושד בכוונות של אשתו, אבל הוא מחליט לעקוב אחריה. מה שהוא רואה גורם לו להתחיל לפקפק בה. האם היא באמת האשה שהוא הכיר או שהיא סוכנת שמשרתת נאמנה ארגון שלא אכפת לו מחיי אדם. הלבטים הללו מלווים אותנו לאורך כל הספר - לדווח לרשויות (שרודפות אחריו) או לטייח חלק מהעובדות. ספר מתח מצוין של כריסטופר רייך (המשך של הספר "אחיזת עיניים" - אבל עומד בפני עצמו למי שלא קרא את הספר הקודם).
נקמהכריסטופר רייךהרבה פעמים שומעים או קוראים על אנשים שפוגעים באחרים ,והסביבה הקרובה ידעה על כך אבל לא דווחה. פעם היה לי ויכוח עם השכנים על כך, האם צריך לדווח או לא. הם טענו שברור שכן. אני אמרתי שצריך לנסות להכנס לנעלים של המעורבים בסיטואציה. למשל, אם הבן שלך גרם לתאונת דרכים האם תרוץ לדווח על כך ותגרום לו להכנס לכלא, אן שתחשוב פעמיים (לפחות) לפני שתעשה איזה צעד. ג'ונתן הוא רופא שאשתו עבדה במחלקה סודית של ארה"ב. לאחר שהיא בגדה במעבידיה וטרפדה את תוכניתם ליצור מלחמה במזרח התיכון, היא נאלצת לברוח מהם. מאז ג'ונתן נתון במעקב צמוד של האמריקאים. כשהוא מוזמן לשאת נאום בכנס רופאים שנערך בלונדון , אשתו יוצרת איתו קשר. עד כה הוא לא חושד בכוונות של אשתו, אבל הוא מחליט לעקוב אחריה. מה שהוא רואה גורם לו להתחיל לפקפק בה. האם היא באמת האשה שהוא הכיר או שהיא סוכנת שמשרתת נאמנה ארגון שלא אכפת לו מחיי אדם. הלבטים הללו מלווים אותנו לאורך כל הספר - לדווח לרשויות (שרודפות אחריו) או לטייח חלק מהעובדות. ספר מתח מצוין של כריסטופר רייך (המשך של הספר "אחיזת עיניים" - אבל עומד בפני עצמו למי שלא קרא את הספר הקודם).
נקמהכריסטופר רייךהרבה פעמים שומעים או קוראים על אנשים שפוגעים באחרים ,והסביבה הקרובה ידעה על כך אבל לא דווחה. פעם היה לי ויכוח עם השכנים על כך, האם צריך לדווח או לא. הם טענו שברור שכן. אני אמרתי שצריך לנסות להכנס לנעלים של המעורבים בסיטואציה. למשל, אם הבן שלך גרם לתאונת דרכים האם תרוץ לדווח על כך ותגרום לו להכנס לכלא, אן שתחשוב פעמיים (לפחות) לפני שתעשה איזה צעד. ג'ונתן הוא רופא שאשתו עבדה במחלקה סודית של ארה"ב. לאחר שהיא בגדה במעבידיה וטרפדה את תוכניתם ליצור מלחמה במזרח התיכון, היא נאלצת לברוח מהם. מאז ג'ונתן נתון במעקב צמוד של האמריקאים. כשהוא מוזמן לשאת נאום בכנס רופאים שנערך בלונדון , אשתו יוצרת איתו קשר. עד כה הוא לא חושד בכוונות של אשתו, אבל הוא מחליט לעקוב אחריה. מה שהוא רואה גורם לו להתחיל לפקפק בה. האם היא באמת האשה שהוא הכיר או שהיא סוכנת שמשרתת נאמנה ארגון שלא אכפת לו מחיי אדם. הלבטים הללו מלווים אותנו לאורך כל הספר - לדווח לרשויות (שרודפות אחריו) או לטייח חלק מהעובדות. ספר מתח מצוין של כריסטופר רייך (המשך של הספר "אחיזת עיניים" - אבל עומד בפני עצמו למי שלא קרא את הספר הקודם).
בלי לומר שלום לינווד ברקלי0זה היה ממש עצוב. הגעתי לספריה ואל היה לי הרבה זמן כדי לבחור כמה ספרים (חיכו לי באוטו). ראיתי את "בלי לומר שלום" על העגלה. הסתכלתי בכריכה האחורית של הספר והחלטתי לקחת אותו. כשהגעתי לקרוא אותו, היה נדמה לי שהעלילה מוכרת לי. ככל שאני מתקדם בספר אני בטוח שכבר קראתי אותו. אבל חוץ מהתחושה הזו אני לא באמת מצליח להזכר בפרטים. לאחר שסיימתי אותו אני בטוח בשני דברים: א) קראתי אותו כבר פעם ב) אני מתחיל להיות סנילי. כמו שמרצה שלי נהג לומר, זה לא התרגיל זה הגיל. הספר מתרכז בסינתיה שנתפסת ע"י אביה כשהיא משתכרת עם הפרחח של בית הספר. היא רבה עם אביה וכשהיא מגיעה הביתה היא עולה לחדרה בלי לדבר עם בני משפחתה. בבוקר היא קמה ואף אחד לא בבית, זה נראה לה קצת מפתיע, אבל היא חושבת שהם אולי כועסים עליה ולכן יצאו בבוקר לעבודה (ואחיה לבית ספר) בלי להעיר אותה. הבעיה, שגם לאחר שהיא חוזרת מבית הספר אף אחד לא בבית. אחרי 25 שנה, מראיינים אותה לתוכנית טלוויזה ומספרים את סיפורה , ופתאום כל מיני דברים מהעבר מתחילים לצוץ...
מובי דיק (2010)הרמן מלוויל0בשבוע הספר האחרון המליץ לי אחד המוכרים על "מובי דיק" בתרגום חדש בהסבירו כי התרגום הישן היה בלתי קריא בעליל. אני מוכרח לחלוק עליו.התרגום הקודם היה יצירת אומנות .אני זוכר שהייתי לוקח את הספר לידיים ואחרי דקה כבר ישנתי מעולה.חודשיים תמימים הספר דאג לשנתי להיות מצוינת. התרגום החדש רק יעשה עוול.הריי הספר לא מעניין - רב חובל (אחאב) שיש לו אובססיה לפגוע בלוויתן לבן (מובי דיק),מסופר מנקודת מבט של נוסע (ישמעאל).בדרך הסופר מתאר סוגיי לוויתנים ועוד כל מיני חיות ים.ומגדיל לעשות בנסיון לקבוע מאיזה סוג היה הלוויתן של יונה הנביא. לפחות אל תגזלו את השינה מאנשים!!!
ניקולאס ניקלבי (2011)צ'ארלס דיקנס0כקוראים אנחנו לא חוסכים ביקורת מהסופרים. אנחנו דורשים מהם לכתוב בצורה מעניינת , לחדש בכל ספר, שכל עמוד חדש יהיה כמנה אקזוטית. ואם נדמה לנו שהם ממחזרים , אנחנו לא חוסכים מהם את שבטם. ראו לדוגמא, מקרה הרלן קובן. יוצאים מהכלל הם הסופרים הקלאסיים. לא זכור לי שקראתי בקורת על טולסטוי, דסטוייבסקי, ויקטור הוגו ואחרים שהם כותבים אותו סיפור באדרת שונה. ניקח למשל את צארלס דיקנס, האם יש משהו משותף לאוליבר טוויסט דיוויד קופרפילד, דוריס הקטנה ובין שני ערים. תמיד יש שם יתום (בדר"כ קבוצת יתומים) שמנוצל(ים) ע"י רשע תורן, יש איזו עלמה במצוקה ויש את גבורנו שבסוף עוזר לכולם וסוף טוב הכול טוב. נכון, הרקע שונה, לפעמים זה לונדון, לפעמים זו המהפכה הצרפתית,אבל לא נשכח, גם הרקע של הרלן קובן משתנה. בקיצור קל להשמיץ את בני זמננו ולא את הסופרים שהפכו לקנון בספרות העולמית. בכל האופן "ניקולאס ניקולבי" הוא מהז'אנר הידוע של צ'ארלס דיקנס, שלא תבינו אותי לא נכון ,אני משתף אתכם בהרהורים שעלו במוחי הקודח,אבל הספר ממש נחמד (והתרגום של עירית לינור הוא מלאכת מחשבת, הספר קולח- בכלל לא כמו "מועדון הפיקוויקים"). ומי שמתגעגע לקצת גשם ולמזג אוויר חורפי כמיטב המסורת האנגלית, זו בחירה מצוינת היום (28 באוגוסט).