"אנשים שמהווים סכנה פוליטית נשלחים למוסדות גרועים יותר מזה שבסרט. אנשים נעלמים כל הזמן בתוך מוסדות, או שהם נדרסים. מסממים אותם בתרופות. בדרך כלל לא רואים אותם ולא שומעים מהם יותר." (עמ' 71)

זה היה להמחיש את אווירת הספר.

בקיץ 1977 מונה בת השבע עשרה, בת יחידה להוריה המתגוררת בבוקרשט ,נוסעת להתארח אצל דודתה בכפר כמדי קיץ, ושם פוגשת במיחאי, בחור מסתורי ושתקן, והשניים מתאהבים. מונה שומעת מכל עבר

רומן סוער ויפהפה על רקע תקופת שלטונו העריץ של צ'אושסקו ומשטרת הסקוריטטה האימתנית. מונה , גיבורת הסיפור, מתאהבת במיחאי, נער מסתורי המתגורר בעיר ברשוב, עיר הרים קסומה שבה הם מבלים יחדיו את חופשות הקיץ שלה. בתקופה זו גובר המחסור במזון והחיים נעשים קשים במיוחד כאשר אנשים היקרים לליבה של מונה נעלמים בנסיבות מסתוריות המוגדרות כתאונות ואז גוברת אצלה ההבנה שעליה לעזוב את רומניה כדי להימלט מגורל דומה וה

דרך הרומן הזה ניסיתי להבין איך נראו החיים ברומניה תחת שלטון הדיכוי של צ'אושסקו והסקוריטטה (המשטרה החשאית) בשנים של עד 1989.
בין השנים 2007-2009 ניהלתי פרויקט הקמה בפאתי בוקרשט ברומניה, היו ימים שעבדנו עד הלילה ואז הייתי מזמין את צוות המהנדסים והמתכננים לבירה ומיטיטיי במסעדה הקרובה, שם צחקנו ודיברנו על הכל... בעצם חוץ מנושא אחד: החיים בצל הסקוריטטה. כשהנושא עלה, בני הארבעים פלוס בצוות היו משתתקים

מונה, נערה רומניה מתבגרת במשטרו של צ'אושסקו, מגישה חיבור בבית ספרה שנושאו הוא: "מדוע אני אוהבת את ארצי" – חיבור שזיכה אותה במקום הראשון.
המצב, כפי שבא לידי ביטוי בחיבור, שיקף את החיים במדינה באותם הימים - אין מחסור במאומה, אין תורים למוצרי מזון, בקיצור - החיים מאירים את פניהם לאזרחי רומניה. ליברליזציה מושלמת בפני האח הגדול – רוסיה.
ואולם, בתוך השלווה הזו, ישנם אנשים - כמו אביה של מונה, שמשוכנעי

מונה בת ה- 17 חווה בחופשת קיץ אהבה ראשונה ומטלטלת למיחאי. במשך כמה חודשי הקיץ היא שוכחת מהכל, מהתורים הלא נגמרים בחנויות, מזה שאנשים נהרגים בתאונה כתוצאה מדריסה על המדרכה ומכל ההזהרות של הוריה.
באחד הימים הוריה מחליטים שמונה חייבת להימלט מרומניה למערב, אביה מעורב בפעילות נגד המשטר ומעצרים והפיכות בבית הפכו לדבר שבשגרה, מונה בורחת מרומניה בלב כבד בלי להספיק להיפרד ממיחאי, היא רוצה לכתוב לו מכתב פר

וואוו, מודה שלזה לא ציפיתי!!!

הספר הזכיר לי למה אני כל כך אוהב לקרוא.
סופרת מצויינת שבאמצעות כתיבתה הקולחת והציורית הצליחה לחבר אותי בשנית למקום שביקרתי בו בעבר ( רומניה ) בהיותי ילד
.
בכלל מדובר בנושא מרענן, בשנים האחרונות נחשפנו לספרות המזרח - יפן, סין, בנוסף קראנו על אפגניסטן, פקיסטן וארצות מוסלמיות נוספות.
והנה הסופרת חושפת לפחות עבורי, תרבות חדשה ולא פחות מרתקת.

הסופרת מתארת בצבעוני