מכתבים אחרי המוות נראים כאילו המנוח משוחח איתנו מקברו. אבא של גאורג כתב לו מכתב ארוך וטרח להסתיר אותו היטב, כדי שלא יימצא לפני שגאורג יוכל לקרוא אותו בעצמו. הוא ידע שימיו ספורים ושלא יזכה להכיר את בנו, שהיה בן פחות מארבע כשהוא גסס, גדל והופך לנער. וכך קרה שגאורג בן ה 15 שומע מאביו אותו אינו זוכר סיפור מרתק. וגם מכיר את אביו, כאילו דיבר איתו ישירות.

מוות הוא נושא שאנחנו לא מתמודדים איתו טוב. אנח

"והרי אנחנו באים לעולם רק פעם אחת: נותנים לנו, מאפשרים לנו להיכנס לאגדה הגדולה, ותכף ומיד האגדה מגיעה לסיומה".

הספר הזה הצליח להפתיע אותי מהמקום העמוק ביותר שיכול להיות.

גאורג, נער בן חמש עשרה שאיבד את אביו קצת לפני שהיה בן ארבע, מקבל ממנו מכתב. אביו כתב לו כשהיה חולה בסוף ימיו ושמר את המכתב עבורו עד אשר יגדל ויקרא בו. יום אחד מתגלה המכתב על ידי סבתו של גאורג. כאן מתחיל המסע שלנו אחר מכתב מ

לפני זמן מה נפטר קרוב משפחה שלי לאחר שלקה בסרטן מסוג קטלני ביותר. הייתי ב"שבעה", שמעתי את הסיפורים, קראתי את המכתבים שכתב לאשתו ולבני משפחתו, הסתכלתי באלבומים ובתמונות שהציגו משפחה שלמה ומאושרת, ראיתי את ילדיו הקטנים שנותרו יתומים, וליבי נצבט. מעל לכל הכאב והצער ריחפו המון שאלות שנותרו ללא מענה. מה עושה אדם שיודע שימיו ספורים, ושהוא לא יוכל לחזות בילדיו הקטנים גדלים והופכים לאנשים? מה יעשה ילד, וא

חמוד מאוד. קסם של סיפור. פשוט ואמיתי, כתיבה יומנית כזאת, כמו ספר זכרונות. קצר אבל מעלה שאלות חשובות, הייתם בוחרים לחיות לו ידעתם שזה רק לזמן קצר? אני לא, אבל אני לא דוגמה לכלום. אולי אם הייתה לי אהבה כמו בסיפור הייתי חושבת אחרת, נראה לי שכבר אין אהבות כאלה.

מתחילת הסיפור ידעתי מיהי אותה נערת תפוזים, לא הופתעתי, עדיין הצלחתי להתרגש מהסיפור. היו כמה דמעות בזווית העין לקראת הסוף.
נורא מרגש להכיר

אהבה קסומה. התאהבות בנערה עם שקית מלאה תפוזים. שאלות ותהיות עד להתאהבות ההדדית מהלכות במין קסם של אגדה. בסוף לא הופתעתי לגלות מי היא הנערה עליה קורא גאורג. העצבות בסוף בלתי נמנעת כמו גם השאלות הפילוסופיות על עצם הקיום וקיומנו בו.
ממליצה לקרוא. נוגע ללב, פשוט ויפיפה.