לפני כמה ימים ישבנו אצל אמא שלי ובאו כל המשפחה. ישבה על ידי ילדה אחת הבת של אחי הקטן הגיל שלה בקושי שש. בגלל שראיתי שהיא מרוכזת בכלום שאלתי אותה איך היה היום שלה בבית ספר. אמרה לי כיף. פתאום אני קולט שבאותו היום בכלל לא היה בית ספר יעני הם כבר יש להם חופש של החג שעוד לא חשב להתחיל. אני קולט שהילדה הזאת מתי ששואלים אותה איך היה בבית ספר היא כבר עונה באוטומט בכלל לא עובר דרך המוח שלה לא השאלה ולא הת

ניל גיימן הוא סופר פנטזיה מוצלח למדי. את הספר הזה הוא כתב אי שם בשנות התשעים, בתור שכתוב של תסריט שכתב לסדרת טלוויזיה. גיבור הספר, ריצ'ארד מייהו, הוא פקיד לונדוני אפרורי שנוחל כשלונות כמעט בכל תחום - בעבודה, ובחיים הזוגיים עם חברתו השתלטנית. כאשר הוא ניגש לעזור לנערה מעולפת באמצע רחוב הומה אדם, שמשום מה איש לא מתייחס אליה מלבדו, הוא נסחף להרפתקה מטורפת ב"לונדון של מטה" - עיר דמיונית והזויה המתקיימ

תמיד הרגשתי קצת שונה ומחפש את המקום שלי בעולם. הספר הזה מדבר בדיוק על זה – על אנשים שמרגישים לא שייכים בעולם הרגיל ומוצאים את מקומם בעולם אחר, מיוחד ומרתק. זה נתן לי תחושת חיבור עמוקה.

הסיפור פשוט מקורי ומרתק. זה כאילו גיימן לוקח אותנו למסע בעיר תת קרקעית בלונדון שאף אחד לא יודע על קיומה.
הדמויות כל כך צבעוניות ומלאות חיים. מהרגע הראשון התאהבתי בריצ'רד מייהיו ובמרקיז דה קאראבס. העולם שגיימן יו

וואו איזה ספר.
נכון שלוקח לי הרבה זמן לקרוא בגלל הלימודים והמשמרות ולא תמיד בהסעות יש לי אורות קריאה אבל בסוף אני מסיימת את הספרים.
אמרו לי שהספר הזה כבר הוסרט, לא יודעת לא ראיתי, אולי בעתיד.

הספר הוא סוג של ספר פנטזיה, תניחו שכל מה שאנחנו מכירים יש לו עוד פאן.... ז"א נניח לעיר הרגילה שלנו ובמקרה זה זו לונדון, הנקראת לונדון של מעלה יש עיר נוספת שאנחנו לא רואים ולא מכירים שנקראת לונדון של מטה.

אחד הספרים הטובים שקראתי. ספר מוזר, מעניין והזוי לחלוטין. ניל גיימן שואב אותנו לתוך עולם חסר זמן, שמתקיים במקביל לעולם שלנו- אולם משפיע עליו בדרכים נסתרות, ללא ספק.
הספר מציג אדם שבלי להתכוון, מתוך רצון בסיסי טוב- מגיע בטעות לעולם האחר, ללונדון התחתית- כך שמחווה של רצון טוב למעשה הובילה אותו לרצף של סכנות, מהן חזרה לחיים שהיו לו קודם אינה פשוטה בכלל...
ממליצה! קראתי את הספר מספר פעמים, כל פעם מס

לפני שאחווה את דעתי על הספר כמה מילים על הקשר שביני לבין ספרי פנטסיה . ובכן מאז שאני זוכרת את עצמי מעולם לא חיבבתי ספרי פנטסיה. יותר מזה, השתדלתי לתפוס מרחק בטוח מספרים שלוקחים אותך להוויה מעורפלת אפופת מסתורין על כל תהפוכותיה , שאינה קיימת במציאות הממשית כי לא מצאתי בספרים אלה שום טעם אם אינם מעוגנים במציאות ואינם מתארים את החיים כמות שהן בעולמנו המוכר , על הטוב והרע שבו.
לאחרונה הזדמנו לי שני