יוהו, החלטתי לעשות את זה
כי זה מה שהעולם צריך כרגע. ילדה בת 15 שתבקר ספר מופת שנכתב לפני יותר משמונים שנה. אז אני ממש לא הולכת לתת פה תקציר לעלילה כי מי שלא קרא - זה ספר חובה לחלוטין בעיני אז תלכו לקרוא ואם יתחשק לכם מתי שהוא תחזרו(:
אז ככה נשימה
מדובר בספר מדהים, הדמויות מעניינות ומורכבות (לא כמו בסרט לאלה שראו רק את הסרט!! , הסרטים טובים לטעמי אבל שטחו את הדמויות), העלילה מרתקת והטופ זה

איך בוראים עולם?

את הביקורת הזאת אתחיל, בצורה לא שגרתית, בנוסחה:
"[[in fiction f, φ]]ʷ = T iff some world w’ in which f is told as known fact and [[φ]]ʷ′ is True differs less from our actual world w than all worlds in which f is told as known fact and [[φ]]ʷ′ is False" (Lewis, 1978).

זוהי נוסחה שנתקלתי בה במסגרת לימודיי באוניברסיטה בקורס מדהים בשם "שפה בספרות ובמשפטים". טבע אותה הפילוסוף דיויד

יש משהו שאני רוצה להודות בו. משהו שמאוד לא נעים לפתוח, אבל החלטתי שהגיע הזמן. אני רוצה שאנשים ידעו מי אני באמת, יכירו אותי כמו שאני. זה לא כזה פשוט. בהתחלה ניסיתי לברר, ניסיתי להלחם בזה. כל פעם שהנושא התקרב לזה ניסיתי להעביר נושא במהירות. זו הייתה תקופה לא פשוטה. בהתחלה הכחשתי הכל, סירבתי להאמין, הכחשתי לא רק כלפי הסביבה, אלא גם כלפי עצמי. היית עצבני, כנראה כי סירבתי להכיר באמת. בהמשך ניסיתי לפתוח

אז איך כותבים ביקורת על אחת מסדרות הספרים הכי פופולריות בעולם? כנראה מהסוף, מהשורה התחתונה. מדובר בפנטזיה האולטימטיבית ובחוויה בלתי רגילה עבור הדמיון. אני חושב ש-5 כוכבים עבור הספר הזה הם קודם כל עבור הפליאה על היכולת המופלאה של טולקין ליצור עולם כל כך שלם, בעל היסטוריה עשירה ושלל דמויות צבעוניות ואותנטיות כל כך. הכתיבה מעולה, התיאורים מופלאים ומדויקים עד כדי כך שאתה מרגיש חלק מן המסע, השמות, השיר

יש ספרים שאתה פשוט לא מעז לכתוב עליהם ביקורת מרוב שהם גדולים; אתה פשוט לא יודע מאיפה להתחיל, וכל מה שתכתוב יהיה צל מאוד מאוד חיוור של היצירה המפוארת הזאת.
עד כאן אני חושב שהבהרתי את עצמי בעניין טולקין, אבל ארשה לעצמי להתבטא בנוגע לתרגום (ולמתרגמת כמובן).
קודם כל, המהדורה הזאת בתרגומה של רות לבנית בעריכת עמנואל לוטם היא פשוט אדירה. אני לא יודע עד כמה זה דומה למקור באנגלית מבחינת משלב לשוני, אבל ז

טוב, אז קודם כל:
1.יש ספר, עם עלילה משל עצמו, שיכול לבוא לפני הספר הזה. הספר הזה הוא "ההוביט", ואני מציע לקרוא אותו לפני שקוראים את שר הטבעות. לצערי לא ידעתי את זה לפני שהתחלתי.
2.אני קראתי את הגרסה המחודשת המתורגמת לעברית (שחיברו עם שני הספרים האחרים לספר אחד ענקי), למרות שאני לא חושב שזה משנה משהו.

עלילה יפה. מאוד. למרות שהיא די ארוכה (בסביבות שנה, אם ספרתי נכון), ואני לא כל כך אוהב שהיא נ

ספר נהדר, אבל מי שלא יודע להיכנס לסיפור טוב גם עם השפה קשה וגם עם הרבה פרטים לא צריך לקרוא את זה. קשה קצת להיכנס לעלילה, אבל כאשר נכנסים, נשאבים לעולם המדהים של הארץ התיכונה. עוברים בפלך, בבריחה מרפאי הטבעת, פוגשים את אראגורן בפונדק הפוני המקפץ, רואים את פרודו נדקר [את החלק הזה אהבתי במיוחד, מוהההה!!!] בגבעת הרוחות, נכנסים למכרות מוריה ועוד... טולקין כותב את הקרבות מצוין [מהזיעה של בורומיר, ועד לכ

"כל מה שצריך בשביל סרט טוב זה אישה ואקדח"- ז'אן לוק גודאר.
בעולם של אחוות הטבעת אין אקדחים, מפני שמדובר בעולם פנטזיה שעדיין תקוע בחשכת ימי הביניים. אישה שהיא לא טפט נחמד מפציה בסוף הספר, וזה מעט מדי ומאוחר מדי. אז שר הטבעות הוא ספר גרוע?
לא, כי במקום אקדחים יש חרבות קטלניות שמאירות כהתראה להימצאות יצורים עוינים בקרבת מקום וטבעת עם כוחות מאגיים- הרסניים. בשר הטבעות יש סיפורי נדודים והרפתקאות ודמ

אני מבולבל. באמת.
לא הצלחתי לגמור את הספר. הפסקתי אותו בעמוד 150.
פשוט לא הצלחתי להתקדם.
למה נתתי לו ארבעה כוכבים?
כי הספר מעולה!!
כן, אני יודע שזה מוזר. לפני רגע אמרתי שלא הצלחתי לגמור אותו, ואחרי שניהי אני אומר לכם שהוא מעולה.
אז לפני שאתן את ההסבר, אגיד לכם כמיטב המסורת איך השגתי אותו.

לקחתי אותו מהספרייה.

מעניין, אה?
לפני זה קראתי את ההוביט, והגעתי למסקנה שאני רוצה לקרוא את שר הטב