יש אנשים, שכשאני מסתכל עליהם, אני יכול להישבע שבגילגול הקודם שלהם הם היו חיות. ואם לא בגילגול הקודם, אז בגילגול הקודם-קודם. ואם לא בגילגול הקודם-קודם, אז בטח בגילגול הקודם-קודם-קודם. ואם לא בגילגול הקודם-קודם-קודם, וגם לא בגילגול הקודם-קודם-קודם-קודם, אז וודאי בגילגול הבא. או הבא-הבא. או הבא-הבא-הבא. או שאולי הבא-הבא-הבא-הבא. בזמן כלשהו - עבר, הווה, עתיד. מתישהו.
לפעמים הדבר מתבטא בתווי פנים שמזכ

הנובלה הסאטירית,קלאסיקה מחתרתית "לב של כלב", שכתב הסופר המדהים,מיכאיל בולגקוב ב1925,ראתה אור רק בתקופת הפרסטרוייקה.זוהי בעצם סאטירה מבריקה על מעמד הפרולטריון(מעמד הפועלים) ששלט בתקופה ההיא ב-1917 שקדמה למהפכת הבולשביקים.

הנובלה מגוללת את סיפורו של פיליפ פיליפוביץ,פרופסור מומחה בעל שם עולמי,האוסף יום אחד לביתו כלב משוטט בשם שריק,מבצע בו ניתוח מהפכני,חדשני ונועז,בו הוא שותל בגופו איברים אנושים,

הספר כתוב בשפה הקולחת ובמיטב הציניות הידועה של בולגקוב אם כי במשפטים תמציתיים ותכליתיים יותר בשונה מהאמן ומרגריטה לדוגמא- סגנון שהולם את אופיו של הספר- נשכני במקצת. (כאן המקום לציין שלדעתי תרגום השמות של קריקסונוב בספר הזה -ובשונה מהחטא ועונשו או האמן ומרגריטה- יכול להיות מוצלח יותר ולעתים קצת צרם לאורך הספר, ובפרט שדעתי באופן אישי שאפשר להשאיר את שמות המקור- ואת משמעותם להוסיף בהערות... למעט עוב

נו נו...צחקתי הרבה, זה טוב ומשפר את הנשימה. אז מה יש לנו פה? מלבד מטרת העברת ביקורת על המשטר הסובייטי והרצון העז שלו להפוך את כולם ל''שווים'', הספר הוא גם ספר ספר מדע בדיוני מעניין וחביב.
התרגום של פטר קריקסונוב מעולה כמו תמיד, בלי כל הנספחים משקלו משקל נוצה, הפלגה בין המציאות ולדמיון.

הדמויות משעשעות ומאוד אנושיות, הוודקה זורמת כמו מים. הדבר מתבטא בעובדה שיש פה אדם שרוצה לחיות את חייו, לעשות

אין כמו לב של כלב, העיניים הגדולות שלהם שהן החלון לנשמה אינסופית ומתוקה , איך שהם מסתכלים בך בהערצה ואהבה אין סופית כשאת באה לנעוץ את המזלג בשניצל כל ארוחת צהריים. ואני לא מדברת על כל הכלבי דמיקולו האלה בגודל של ארנק כיס , אלה על הכוזרים האלה , הכלבי צ'כונה שהם חצי שחור חצי אפור חצי נמיה.
זהו גם גיבור ספרו של בולגקוב, כדורקין גיבור העלילה הוא כלב עם מודעות עצמית מאוד מרשימה , הוא מרגיש ב

זהו סיפורו הלא יאמן של הכלב כדור, כלב משוטט שעבר התעללות, שעובר גלגול והופך ליצור אנושי. המהפך מתבצע במרפאתו של פרופסור פיליפ פיליפוביץ בנסיונו להפוך את כדור לאזרח כדוקין, .אדם חדש שיתאים לעידן החדש.אלא שהניתוח לא ממש עונה על הציפיות של הפרופסור ועוזריו ובמקום אדם מודרני, נאור ואיכותי, כדורקין הוא פרא אדם,אלים, חצוף וגס רוח.
הנובלה הסטירית הזו, מצחיקה בטירוף (הכינו את הממחטות לניגוב דמעות הצחוק),

חידה לנאמני הספרים: מה המשותף בין פול אוסטר, מיכאל בולגאקוב ואשר קרביץ ? (היה לי אחד נוסף, שהספקתי לשכוח- חצי נקודה למי שיוסיף עוד).
כשקראתי את "טימבוקטו" התרשמתי כל כך מהרעיון ואופן הצגת העלילה מנקודת מבט הכלב. כשקראתי בהמשך את "הכלב היהודי" הייתי בטוח שעליתי על גניבה ספרותית גסה מפול אוסטר שמחייבת התערבות הרשויות המתאימות (!). אתם כבר מבינים את הלך הרוחות אחרי קריאת "לב כלב".
ובכן, הספר פשוט

לב כלב: סיפור מפלצתי . זהו ספר מפתיע ובלתי צפוי לחלוטין .מעודי לא נתקלתי בספר כה יוצא דופן, ייחודי ,הזוי וגאוני כאחד שבו ממציא בולגקוב עלילה נדירה ומשתמש בה כנשק חד ושנון להתכסחות האידיאולוגית שלו . שני רופאים רוסים ,הומניסטים וליברלים ,מומחים וידועים בחלוק לבן מבצעים ניסוי מדעי נועז ביותר של הפיכת כלב חוצות פרוותי המכונה "כדור" לבן אנוש , אדם חדש, המכונה "כדורקין" , והחזרתו למצבו המקורי

קראתי את תירגומה של ז'אנה גור.
ברית המועצות, בתחילת קיומה,
רופא עושה ניסוי בכלב, שיצא משליטה.
נראה שמרומז גם על הניסוי האנושי הגדול של הקומניזם בברית המועצות....
ביקורתי, שנון, לא שיגרתי.
טוב.