מה יכול להיות מעניין בלכתוב על ספר עיון? ובכל זאת, יש ספרי עיון שמיועדים בעיקר למדענים/חוקרים, יש ספרי מדע פופולארי, שעלולים ללקות בשטחיות או להיות מאד מצומצמים בתחום בו הם עוסקים, ויש ספרי עיון שמצליחים להיות קריאים לקהל הרחב, להכיל הרבה ועדיין לא להיות שטחיים. הספר הזה נכלל בקטגוריה האחרונה.
לי יש אמנם כבר קילומטראז' מכובד בקריאת ספרות הקשורה בתרבות יוון העתיקה (כולל קריאת מושא הספר הזה - "היסטוריה" של הרודוטוס - ועוד כמה חיבורים שמוזכרים בו), אולם עדיין אינני איש אקדמיה ואני עדיין חש שיש לי פערים לא קטנים בידע על התקופה והתרבות הזו. ספר זה, בפרקים קצרים ומתומצתים, מצליח ללמד הרבה על תרבות יוון העתיקה, המסורות ותפיסות העולם שרווחו בה, תוך כדי עיסוק בחיבור המופלא הזה, "היסטוריה" של הרודוטוס (עליו כתבתי כבר סקירה).
מהספר למדתי רבות על התרבות הפוליטית ביוון (ועל הפערים הגדולים שעדיין ישנם בהבנת התמונה המלאה של הדמוקרטיה האתונאית), על תפיסות מוסר ואלוהות בעולם העתיק והקשר שלהן לכתיבת היסטוריה, על הגיאוגרפיה ההיסטורית של התרבות היוונית ועוד נושאים מרתקים, חלקם נוגעים ליוון בלבד ורבים מהם בעלי משמעות להבנה כללית של ההיסטוריה.
כבר ציינתי בסקירתי על הרודוטוס שתפיסתו מזכירה מאד את הגישות הרווחות היום בהיסטוריה, בכך שהכיר במגבלותיו בהגעה אל האמת (בניגוד לממשיכו, תוקידידיס, שדווקא בשל יומרתו לחקור עד להגעה לאמת זכה ליוקרה גדולה יותר). מעניין שהרודוטוס, שכתיבתו היתה חסרת תקדים, הקדים את זמנו ב-2000 שנה בערך גם בהכרתו בחשיבות של פרטים לא פוליטיים, כגון מנהגים, אמונות וחיי יום-יום, לחקר ההיסטוריה.
בקיצור - ספר עיון מומלץ לכל מי שרוצה להכיר את התרבות וההיסטוריה של יוון העתיקה. ובהזדמנות זו - מי שאוהב היסטוריה, גיאוגרפיה, אנתרופולוגיה, אגדות ומסעות - לכו לקרוא את "היסטוריה" של הרודוטוס.


















