יש לי קושי עם סופרים שכותבים על מקום ותקופה שאינה שלהם. סופרים מעטים מאד מסוגלים לכתוב תאור אמין של ארץ זרה ותקופה אחרת, תאור שלא יצרום לקורא, שלא יגרום לו לשלול את כל הספר בבוז. גרואן אינה נמנית עליהם. היא בחרה לתאר שלושה אמריקאים בני טובים צעירים ועשירים, המחליטים בזמן מלחמת העולם השנייה - אחרי ההתקפה על פרל הרבור וכניסת ארה"ב למלחמה - לשוט לסקוטלנד כדי למצוא ולצלם את המפלצת הסקוטית הידוענית. שלושת הצעירים - זוג נשוי לא מכבר והחבר של הבעל, מחליטים על השטות הזו מנימוקים קלושים הרבה יותר מעלי תה שהורתחו מספר פעמים, אותם ישתו בזמן שיתארחו בסקוטלנד. תאור ההתנהגות של המקומיים גם הוא לוקה בצרימות אינספור. מנכונות לקבל אל מעגלם זרים גמורים עד נכונות לקבל התנהגויות מחפירות ומעליבות מצד האורחים בלי להגיב.

תאור הדמויות הראשיות גם הוא מפתיע. הן עוברות מהפך - מטפשים פחדנים בעלי הומור קרש והשתוללות של בני חמש שלא קיבלו ריטלין - חלקם הופכים לטובים וחכמים וחלקם למרושעים. וסיפור האהבה ההכרחי הוא כה מופרך, שלא ידעתי אם לצחוק או לצחוק. אז צחקתי. ממש לא לזה התכוונה הסופרת.

קראתי מזמן ואהבתי את "מים לפילים" של גרואן שטעמו הטוב נשאר אחרי שלא זכרתי הרבה, פרט לאהבה המפורשת לבעלי חיים, שתמיד קונה אותי. לא קראתי עוד משלה עד הספר הזה, שהוא, מסתבר, השלישי שתורגם לעברית. כמו שקורה לי לא פעם, התחלתי לקרוא אותו בלי לדעת כלום עליו פרט לרושם ההוא מהסופרת.

אז מה יש לנו פה? ספר חביב, רומנטי, נעים לקריאה למי שיצליח להתעלם מהכשלים שמניתי, ואלה שלא מניתי פה. כתוב היטב, מספר סיפור, אתה מצפה - ומקבל - סוף טוב (כולל סיום המלחמה שגרואן אפילו מזכירה בו את נוראות המשטר הנאצי ומחנות ההשמדה תודה, גרואן.) הטובים בסיפור מתוגמלים היטב, הרעים באים על עונשם במו שצריך.
ומה אין? אין בו שום מחשבה עצמאית או חדשה, הסיפור ישן נושן ממוחזר כל כך, שהוא צריך נייר דבק כדי לא להתפרק.
הבנתי למה היא היתה צריכה את סקוטלנד: כי אמריקאים צעירים לא יכלו להיתקל במלחמה והפצצות בארצות הברית, אם לא שירתו בצבא, זה למה.

סיפור אהבה נחמד של בחורה צעירה ושמה מדי. הסיפור מתרחש על רקע תקופת מלחמת העולם השניה.
מדי עוברת מסע התבגרות בכפר נידח בסקוטלנד.
מדי נשואה לאליס. אליס בא ממעמד גבוה. הם חיים אצל ההורים של אליס ומקבלים מהוריו תמיכה כספית. אליס לא התגייס לצבא בגלל עוורון צבעים, זאת הסיבה לטענתו. גם חברו לא התגייס עקב פלטפוס ברגליים. האם אלו אכן הסיבות? או שיש משהו אחר מאחורי זה?
יום אחד הם משתכרים במסיבה והוריו של אליס מסלקים אותם מהבית ומפסיקים את התמיכה הכספית. אליס רוצה לזכות שוב באהדתו של אביו ולכן מחליט לצאת למסע עם אשתו וחברו הטוב כדי למצוא את המפלצת מלוך נס שאביו נכשל בעבר במציאתה וכך להיחשב גיבור.
הם מגיעים לכפר נידח ושם מדי עוברת מסע התבגרות ומגלה את עצמה. היא מתאהבת במקום, יוצרת קשרים חברותיים עם המקומיים ומתחילה לעזור להם בעבודות הבית. היא מגלה דברים על בעלה, מיהו באמת ולמה התחתן איתה, בוחנת את הזוגיות שלהם ונאלצת להתמודד עם האמת. היא מתיידדת עם בעל האכסניה שבו הם מתגוררים ומגלה את סיפורו המדהים במלחמה. היא גם לומדת מהי אהבה ומהי תשוקה.

הספר קצת איטי ולקח לי זמן להתחבר אליו. סיפור חמוד עם סוף אופטימי.

אליס והנק צמד חברים טובים מזה שנים רבות, עד שאליס והנק פוגשים את מאדי ואז הצמד הופך לשלישיית חברים טובים עד הרגע שבו הם הופכים לשלישייה בהם מאדי ואליס נשואים.
המצב הזה לא גורע מהחברות, הם ממשיכים במשתים המביכים שלהם מידי ערב, מבזבזים את כספי ההורים שלהם ללא הרף וללא מטרה אמיתית ובערך לא עושים שום דבר. אך משהו לא נעים אופף את השלישייה הזו - אלו זמנים של מלחמת העולם השנייה ואליס והנק, למרות היותם גברים חסונים וצעירים, לא התגייסו לשרת בחזית, כל אחד מסיבותיו שלו.
בעקבות כך אליס מאוים ע״י אביו להיות מנושל מהירושה, בטח לאחר כל הכעס אשר הוריו מחזיקים עליו לאחר נישואיו הלא צפויים למאדי אשר מגיעה ממשפחה יחסית מפוקפקת באותם הזמנים.
לאחר הוללות השנה החדשה אליס ומאדי מזומנים לבית הוריו של אליס שם מתפתח ויכוח שבעקבותיו מצהיר אביו של אליס כי הוא ואליס אינם רצויים עוד בבית המשפחה וכי עוד באותו הלילה הוא יורה לארוז את מטלטליהם אל הרחוב.

בנקודה זו אליס מאבד את עצמו לחלוטין ומחליט שילך בעקבות אביו אך במקום שבו הוא נכשל אליס מצהיר כי יצליח להשיב את הכבוד שהוא חושב שראוי לו. המקום הזה הוא מציאת המפלצת המפורסמת מהלוך נס.
לשם כך, עם כל הציוד שלהם הם עולים על ספינה, באמצע מלחמת העולם השנייה וחוצים את האוקיינוס כל הדרך אל סקוטלנד ואל נהר ה׳לוך׳ על מנת להוכיח נקודה.
מה שהם לא יודעים שמשלישייה עליזה ומפונקת הכל יתהפך ויתפרק בדרכים שהם מעולם כנראה לא ציפו להם או חלמו עליהם בחלומותיהם הפרועים ביותר!

הסיפור מסופר בגוף ראשון ע״י מאדי ומתחיל בצורה מאד שיטחית, אך מי שצולח את 80 הדפים הראשונים צולל ישירות לתוך עולם אחר לחלוטין מהמוצג בתחילת הספר וחודר לליבה ולרגשותיה של מאדי עד כדי התאהבות בדמות המקסימה ועם זאת הנחרצת והמעיזה שבה. הבה לא נשכח, כל הסיפור מתרחש תחת מלחמה קשה מאד, המנטליות היא שונה, כל הסביבה היא שונה וגרואן מצליחה באופן מדויק להפליא לגרום לקורא להיכנס אל תוך האווירה והלרגיש חלק מהדמויות בספר. אני את הספר לא הצלחתי להוריד מהיד שלי לאחר שעברתי את עמוד 80 לערך והרגשתי כמו בתוך סרט דרמה מלחמתי, ראיתי בעיני רוחי את הסביבה הקודרת, האפורה, מלאת ההרס והכאב ועם זאת גם התחברתי לרגשותיה של מאדי שהפכו את סיפור המלחמה הזה למשהו נפלא שמרטיט את הלב לאוהבי הדרמה המלחמתית הצפויה לא צפויה הזו.

אם תשאלו אותי, אני ממליצה לחלוטין! נכון, זה אומנם לא ספר שכל אחד יוכל להתחבר אליו שכן אם זה היה סרט הוא ככל הנראה היה הופך לעוד אחד מסרטי המלחמה, עם האהבה הלא צפויה, והמהפך שעושה הדמות הראשית וכל מה שנכנס בתוך החבילה הזו, שאני הייתי ממררת בבכי בסופו מהתרגשות אדירה אבל מה רע גם בזה לעיתים?
מומלץ!

מאדי היא אישה צעירה מהמעמד החברתי הגבוה בפילדלפיה (ארה"ב) באמצע מלחמת העולם השניה. בעלה, אליס, לא גוייס בשל עיוון הצבעים בו הוא לוקה. מה שמוריד את קרנו בעיני אביו הקולונל. כדי לשוות לעצמו תדמית של גיבור הוא יוצא עם אשתו וחברו הטוב, הנק, לתעד את המפלצת מלוך-נס שאביו ניסה ללא הצלחה בעבר.
העניין הוא שנסיעה לסקוטלנד, באמצע מלחמת העולם השניה שמשתוללת באירופה, היא לא ממש רעיון משעשע...
שלושת הצעירים מצליחים להגיע לסקוטלנד, ושם באמת פוגשים מפלצת. אבל לא זו שתכננו לפגוש.
מאדי מגלה את הפנים האמתיות של בעלה, וגם כמה אמיתות לא מחמיאות של המעמד הגבוה, על משפחתה שלה וכמובן על מעמדות חברתיים, על המלחמה ועל כבוד.
סיפור נחמד, שהתעייף באמצע והתניע שוב לפני הסוף.

ספר בסדר, לא משהו מיוחד