יש מן קטע כזה עם הרבה ספרי המשך שהם פחות טובים מהראשון.
הכוונה היא לא שההמשך לא טוב, אלא שהראשון כזה טוב, שמיד מפתחים ציפיות מטורפות
לספר ההמשך. ואם-כש-הוא לא עומד בציפיות, מיד אומרים משפטים בנוסח: "הראשון פי 100 יותר טוב!"
"ספר מעפן לעומת הראשון!" "לא משהו בכלל!" וכו'.
אני שמח שכאן זה בכלל לא קרה.
הספר שומר על אותה רמה מצוינת של קודמו. אותה עלילה מצוינת, אותו מתח בלתי פוסק. אותן דמויות מצוינות...
מה עוד אפשר לבקש?
אין ספק שהסופרת ז'ואל שרבונו הוכיחה את עצמה כסופרת מבטיחה.
אני כבר מחכה בקוצר רוח לספר הבא!

וואו! לא הייתי מוכן לזה!
ראיתי את הספר בספריה וחשבתי "טוב, עוד ספר עתידני. לפחות יהיה נחמד."
בכלל לא ציפיתי שזה יהיה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בזמן האחרון!
לפי דעתי הוא הרבה יותר טוב ממשחקי הרעב. העלילה מצוינת ומותחת - אי אפשר לעזוב את הספר לרגע.
הדמויות גם טובות. ובייחוד אהבתי את בניית העולם המרשימה.
אחד הספרים העתידניים הכי טובים שיצא לי לקרוא, ואחד הספרים הכי טובים בכלל שיצא לי לקרוא בזמן האחרון.
רוצו לקרוא!

שמעתי הרבה על הספר לפני שהחלטתי לקרוא אותו.
לא חשבתי שהוא ישאיר אותי מרותק. התברר שטעיתי.
הספר נשאר מותח כל הזמן. שלא לדבר על הכתיבה המצויינת והקולחת.
גם הרעיון של הספר מאוד מרתק ומעניין.
הכתיבה, הסיפור, הדמויות והתיאורים, כל אלה משתלבים לספר מהודק ומלהיב,
שובה לב ומותח.
אני מאוד מחכה לספר הבא!

היום כמעט על ספר שיוצא לנוער הוא פוסט-אפוקליפסה. רואים שזה שולט.
הכריכה די מושכת. קראתי את התקציר והחלטתי לנסות.
דבר ראשון, הכתיבה מעולה. הדמות הראשית מאוד מענינת
למרות שהיא מזכירה אין-ספור דמויות ראשיות שכבר קראתי.
העלילה גם בסדר. גם התיאורים.
רק מה שמוזר זה שהספר טס יותר מדי מהר.
כאילו.... פתאום אתה קולט שסיימת אותו ו"מה, כל זה קרה ב-300 עמודים?"
למרות זאת, די נהניתי ממנו.
מומלץ.

מכירים את הקטע שאתם קוראים סדרת ספרים טובה, ואז מגיעים לספר האחרון
ואומרים "כל הספרים היו ממש טובים, חבל אם דווקא הספר הזה יאכזב." וזה מה שקורה?
כמה פעמים זה קרה לכם?
אולם במקרה הזה, הסופר ג'יימס דשנר מצליח להתעלות בגדול.
הספר נפתח פחות או יותר בנקודה שבה הסתיים הספר הקודם, ומשם ישר
לתוך האקשן.
לפי דעתי, ספר סיום צריך להיות ארוך ומורכב מקודמיו. אך במקרה הזה,
אורכו של הספר (קצר במעט מקודמיו) מאוד משתלם.
אין בספר הזה אפילו עמוד אחד מרוח. הכל הכל הכל חשוב.
הספר אוחז אותך עמוק בין הדפים בלי לעזוב, אבל זה משהו שכבר ראינו
בספרים הקודמים שלו.
והכי חשוב, הסופר גורם לך לצפות למשהו, ואז לעשות את ההכי בלתי צפוי.
אז לסיכום אני אגיד: מומלץ!!! סיום מצוין לטרילוגיה מצוינת!

אחרי יותר משנתיים של המתנה, הגיע סוף סוף הרגע המיוחל.
כשסיימתי, סגרתי את הספר ורק חשבתי "איך הוא עושה את זה?"
פטריק נס צריך להיות מוכתר לסופר הנוער הטוב ביותר. הוא מצליח במה
שסופרים רבים נכשלים - לעשות סיום אפי, עמוס אקשן ומתח, שנקרא בנשימה עצורה.
אחרי כל כך הרבה ספרי סיום שאכזבו אותי, טוב לדעת שיש עדיין כאלה שיודעים
לסיים סדרת ספרים באופן טוב.
המעריצים לא יתאכזבו.
פטריק נס הצליח ליצור סיפור מושלם: פרק ראשון מהמם, פרק אמצעי ממש מטורף,
ופרק סיום אדיר. נדירים הסופרים שיכולים לעשות זאת.
אז סוף סוף יש לנו סדרת ספרים שהסתיימה טוב.
אז למה עכשיו נשאר לנו לחכות? לספר הבא של פטריק נס...

ספרים טובים דורשים סוף טוב. הבעיה היא האם הסוף מצליח להיות סוף מספק.
כשמדובר במרי לו, התשובה ברורה: ברור שכן!
מרי לו עשתה את מה שהרבה סופרים וסופרות לפניה לא הצליחו לעשות:
סיימה את הטרילוגיה בצורה יפה, מעוררת השתאות, והכי חשוב: עם טעם טוב.
הספר עוקב אחר המאבק האחרון בין הרפובליקה לקולוניות. דיי ויוני עושים
כמה שיותר על מנת להציל את ארצם.
כמו קודמיו, הספר עמוס אקשן, מתח בלתי פוסק ועלילה מרשימה.
לסיכום: אחד מספרי הסיום הטובים ביותר שקראתי. ספר מעולה שמסכם בצורה
מכובדת טרילוגיה מדהימה.

וואו! ספר מדהים!
אחרי שקראתי ומאוד נהניתי מהספר הראשון,
סוף כל סוף קראתי את השני. והוא מדהים לגמרי!!!
הספר ממשיך את הספר הקודם מהנקודה בה נגמר ועושה
זאת בצורה מרשימה יחד עם עלילה חזקה, דמויות מרשימות
ואקשן סוחף.
מחכה בקוצר רוח לספר השלישי האחרון וגם לסרט

לא חשבתי שאוכל להיות כזה מופתע. הספר משך אותי אליו
מהעמוד הראשון ולא יכולתי להפסיק לקרוא. עלילה מצויינת עם
שילוב של כתיבה חדה. גם אהבתי את הגוף הראשון.
אני כבר מחכה לקרוא את הספר השני.