• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
צלה של הרוח

צלה של הרוח

מאת קרלוס רואיס סאפון

הביקורת של רומי

תמונה של רומי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
צלה של הרוח

צלה של הרוח

מאת קרלוס רואיס סאפון

הביקורת של רומי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של רומי
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2006
סדרה:בית הקברות לספרים נשכחים #1
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
ליאת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“סיימתי אותו לפני מספר שעות ואני עדיין חושבת עליו. אני חושבת על איך החיים שלנו מלאים בסודות ותעלומות”

39/337
ביקורות על צלה של הרוח
הבאה
יואב
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•2 דקות קריאה

ביקורת זו אינה מכילה ספויילרים.

צלה של הרוח הוא ספר על ילד ששמו דניאל סמפרה. דניאל מוצא ספר בספרייה המכונה "בית הקברות לספרים נשכחים". הספר שדניאל מצא נכתב ע"י אדם מסתורי בשם חוליאן קאראך, הוא מציב לעצמו משימה ועושה הכל על מנת לגלות ככל האפשר על חוליאן המסתורי.
כאשר שוטטתי בחנויות הספרים ונתקלתי בו החלטתי שאני חייבת לקרוא ספר העוסק בספר ומחברו. למען האמת, נמשכתי אליו מיד כשהוזכר 'בית הקברות לספרים נשכחים', איזו מחשבה מדהימה, מקום מלא בספרים שנקראו והוזנחו. אינני יודעת למה, אך משהו בתיאור הספרייה הזו עושה לי טוב על הלב. ממש הצטערתי שלא יכולתי להגיע אל המקום ההוא בעצמי ולחקור את מבוך הספרים המאובקים הללו. העובדה שזה מקום סודי נתנה לי תחושה כאילו הוענקה לי הזכות להיכנס למקום שלא הרבה יודעים עליו לצידו של דניאל, כאילו זה היה הסוד של שנינו בלבד.
היה לי כיף ללוות את גיבור הספר במסע ארוך המכיל סקרנות, מסתורין, אהבה ועוד מגוון רגשות שונים ומשונים. סגנון הכתיבה קליל וזורם, ישנם משפטים נורא עמוקים בספר, את חלקם רשמתי לעצמי. הספר בהחלט היווה עבורי השראה.
היו פעמים רבות בהם חשבתי כי אני יודעת מה עומד להתרחש ובפעמים הללו טעיתי, היו טוויסטים בעלילה שבכלל לא ציפיתי להם ולא ידעתי מאיפה זה הגיע.
נהנתי לקרוא אך אציין שבתחילת הספר מעט איבדתי את עצמי וחשתי כי פספסתי או דילגתי על משהו.
בסה"כ ספר נפלא.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ר ו נ י ת
ר ו נ י ת
תמונה של בוזי
בוזי
תמונה של חבצלת
חבצלת
תמונה של IRomi
IRomi
תמונה של Mira
Mira
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של רץ
רץ
תמונה של michalro
michalro
10קוראים|גיל ממוצע56|60%נשים

על המבקרת

תמונה של רומי

רומי

חברה מזה 10 שנים
2 ביקורות•13 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות קלאסית•ספרות מתורגמת
תמונה של רומי
רומי
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות2
לייקים שקיבלה13
דירוג ממוצע4.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות קלאסית1ספרות מתורגמת1

דיון על הביקורת

2 תגובות
Mira
Mira•לפני 10 שנים
ביקורת יפה. ממליצה על כל הסידרה וגם על ספרי הנוער שיצאו בעברית.
מורי
מורי•לפני 10 שנים

אכן נפלא וכמובן חמישה כוכבים לגמרי זוהרים.

2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של רומי

ג'יין אייר [מהדורת 2007]

ג'יין אייר [מהדורת 2007]

שרלוט ברונטה

הביקורת עלולה לחשוף מספר פרטים מהעלילה אם כי השתדלתי ככל האפשר להימנע מכך (אני מאמינה כי פרטים אלו מינוריים ואין ביכולתם לחשוף את העומד להתרחש במהלך הספר)

שלמות ספרותית, כך אני מגדירה את הקלאסיקה הנפלאה הזו. קראתי לא מעט ספרים אך אף ספר לא נחרט בליבי בדומה לספר הזה.
הספר מחולק ל-2 תקופות עיקריות. התקופה הראשונה היא תקופת ילדותה, התקופה בה היא מתגוררת בבית דודתה המרשעת לאחר מות הוריה, הדודנים גם הם מתייחסים לג'יין ביחס קר ומשפיל. לאחר זמן קצר, ג'יין נשלחת לפנימייה אשר הוקמה עבור ילדות יתומות הנקראת "לווד". דברים רבים מתרחשים בפנימייה, אחסוך במילים מפני שאינני רוצה לשתול ספויילרים רבים בביקורת שלי. ג'יין צוברת השכלה ולאחר מספר שנים גם הופכת למורה אך היא מחליטה שהיא רוצה לחוות חוויות נוספות ולכן בוחרת לעזוב את לווד ולעבוד בתור מחנכת באחוזה רחוקה בשם תורנפילד. כאן, נפתחת התקופה השנייה בספר.
ג'יין מתיידדת עם מנהלת משק הבית, גברת פיירפקס, אישה בוגרת וחביבה. בנוסף לכך נפל בחלקה לחנך ילדה צרפתייה העונה לשם אדל.
ביום מן הימים, ג'יין יוצאת על מנת לשלוח מכתב ועובר אורח אשר חולף על ידה נופל מסוסו, היא עוזרת לו לעלות על הסוס ומספרת לו כי היא עובדת באחוזת תורנפילד.
כאשר היא חוזרת לאחוזה היא מגלה כי עובר האורח הוא לא אחר מאשר מר.רוצ'סטר-בעל האחוזה! וכאן חבריי, הרומן מתחיל.
מאז העברתי את הימים כה-BFF של הספר הזה, אכלתי איתו (על כך יעידו עמוד מספר 313 ועמוד מספר 342), ישנתי איתו, טיילתי איתו, נשמתי אותו. לא יכולתי לעזוב אותו ולו לרגע.
אחד הדברים שאני נורא אוהבת ב'ג'יין אייר' הוא סגנון הכתיבה, הוא כה מפואר ועשיר אך עדיין לא מופרז וקליל בו בזמן.
ג'יין היא פשוט דמות נהדרת ומעוררת השראה, לקחתי ממנה דברים רבים לחיי הפרטיים, זו היא דמות שאי אפשר לשכוח לאחר הקריאה, היא מלווה אותך זמן רב אחריו. ומר.רוצ'סטר?ובכן,הוא גורם לי לשקוע בדיכאון קשה עקב העובדה שהוא אך ורק דמות ספרותית.

אני מאמינה כי שום ביקורת לא תוכל להמחיש כמה שהספר הזה נהדר.
אם לא קראתם אותו עד כה,מחכה לכם חתיכת הרפתקה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•רומי

ביקורות נוספות על "צלה של הרוח"

צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

בכנות? קראתי אותו בהרבה ציפייה, ובעיקר התאכזבתי. הפרוזה יפה בסך הכול, אבל לא עוצרת נשימה. המסתורין ממש סתמי. חידה לשם החידה, בלי טיפה של קתרזיס בגילוי הסופי.
הייתי נותן לו שלושה כוכבים לולא האכזבה מכל ההייפ סביב הספר. בינוני ומטה. יכול להעביר שבת או שתיים, אבל לא הייתי ממליץ לבזבז עליו את הזמן כשיש ספרים טובים בהרבה שם בחוץ.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Altron
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

הוא מותח אבל לא נמתח.

הוא מרגש אבל לא אמוציונלי.

הוא מאתגר שכלית אבל לא סובל מפיגור.

הוא מהלך קסם אבל לא מכשף.

הוא מלכותי אבל לא מלאכותי.

הוא פנטסטי אבל לא פנטזיונרי.

הוא הספר הראשון שקראתי בפעם השנייה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•שופי ינשופי
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

כמה חיכיתי לקרוא את הספר הזה, כמה הייפ סביב האיכות שלו. כמה חיכיתי, ככה התבאסתי.. אפילו הכתיבה לא סחפה אותי. שלא לדבר על העלילה המשמימה. נטשתי אחרי כמה עשרות עמודים פשוט מחוסר עניין...

לפני חודשיים•
★★★★★
•ליליאן די
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

אני תמיד קוראת ספרים שאחי הגדול ממליץ לי עליהם. כשהייתי קטנה יותר הייתי מקשיבה לשיחות שלו עם חברים על ספרים ואז הייתי רצה לספרייה לקחת את הספרים שהם דיברו עליהם. חלקם היו ספרי "בנים", לחלקם לא התחברתי (מצטערת עומרי, היה לך טעם לא משהו עד גיל 14 בערך) וחלקם היו ספרים שלא כל כך מתאימים לילדה שקטנה מהמדברים על הספרים כמעט ב-4 שנים. את הספר הזה קראתי אחרי שהטעם של אח שלי כבר השתפר, ולכן כבר הרגשתי בטוחה לקרוא אותו וגם לא מאוימת מויכוחי-אמצע-הלילה-בטלפון ("עומרי מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה?!" אני. "ללי אמרתי לך 1000 פעם לא לקרוא את כל הספרים שאני מדבר עליהם עם חברים בלי לשאול אותי קודם" עומרי). אז אפשר להגיד שהספר הזה הוא מחלוצי הספרים שגרמו למהפכה במסורת ולשיחות-ספרים-ארוכות מהכיוון החיובי יותר של הסקאלה

****

אז כן. הספר. אל תתנו לשם הקלישאתי להטעות אתכם. מדובר כאן בספר טוב, באמת ספר טוב.
למרות שלא רציתי לקרוא בהתחלה, חלקית בגלל השם שלו וגם מסיבה פשוטה שמפורטת כמה שורות הלאה מכאן, ההפסקות הארוכות בעבודה לצד העניין העצום שלי בספרים הכניעו אותי
הסחיפה, האקשן (קצת אובר-מלדורמטיות לעיתים לטעמי), יש בזה משהו כל כך מדויק. נקי, אבל לא מדי.
את הספר קראתי בספרדית, שהיא שפת האם שלי, והתענוג של קריאת ספרים בשפת המקור היה גדול ומחמם.
יש לי יחסי אהבה-שנאה עם ספרי "כולנו אוהבים". כשאני קוראת ספר שהוא פשוט ספר טוב, והוא גם מפורסם, אני יכולה להתחרפן מביקורות ומאמירות אקראיות שמורידות את ערכו בעיני טעמי הרכושני. לכן פחדתי קצת לקרוא את הספר, שיש עליו הסכמה גורפת כל כך, כי לא רציתי להיות אחת ממורידי-ערך-הספרים-הסדרתיים-ללא-תשומת-לב.
אוהבי ספרים - היזהרו מאוהבי ספרים!
הכתיבה מרתקת. לא גאונית, לא מפילה. לא גורמת להתקפי צחוק מהסוג שמסכן אותי לצד עמיתיי לעולם הנתונים בעמדות סמכות (מורים, מנהלי משמרות בעבודה) ולא להשתנקויות בכי חסרות מעצורים (כנ"ל ערך קודם) אבל היא בהחלט כתיבה יפה. ספר קסום.

****

תודה, אח גדול.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Lali
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

ספר על אהבת ספרים כתיבתם וקריאתם.
ערבוב של מציאות ודמיון מרתקים.
הרוע מוביל כל הספור אבל סוף הטוב לנצח.
סאפון כותב בתצורת שיקופים: כמעט לכל דמות מהעבר יש דמות תואמת עכשווית. שממשיכה ומנציחה את דרכה.

הרעיון מעניין:הטובים-"נגמרים" מהר אבל יש להם המשך... הרעים- מאריכים יותר מהטובים ,אבל אין להם המשך...
ספר זה עולה בהרבה על "משחקו של המלאך" שגם הוא עצמו מעין "שיקוף" פחות מוצלח של "צלה של הרוח".

אהבת ברצלונה (ודמויותיה) על הרוע והטוב שבה ,מבצבצת מבין דפי הספר.
מומלץ לכל אחד, ובמיוחד למי שביקר בעיר ומכיר את אתריה המפורסמים.

אהבתי את "אמרות הכנף" של הסופר,את המתח,את העלילה ובמיוחד את התיאורים ה"עשירים" של מזג האוויר מבחוץ ושל רגשות הגיבורים מבפנים.

סאפון הוא וירטואוז מתוחכם הכותב בפשטות קולחת רוויה הפתעות.
שווה להשקיע ולקרוא.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דן-1
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

ספר רומנטי ומותח. מגלים לאט את הסיפור תוך כדי שיטוט בעבר ובהיסטוריה של ברצלונה

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•mzsrtgzr2
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

אחד הספרים שהצליחו להכניס אותי הכי עמוק לתוך העלילה
במשך כמה ימים פשוט לא חייתי בעולם הזה

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•קורא מתמיד
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

ספר מסתורין נטול פאנץ' ועדיין מקבל 5 כוכבים כי כתוב מדהים. ספרות יפה עם הומור משובח תמיד קנו אותי

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•גנדלף
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

ספר מצוין על נער בוגר מכפי גילו שאביו לוקח אותו לבית קברות לספרים נשכחים. הוא מוצא ספר אחד שגורם לו לחקור את חייו של הסופר, חוליאן קאראך, שמסתבר שספריו נשרפים בזה אחר זה. בדרכו פןגש עשרות דמויות שמנסות לעזור או לסכל את תכניותיו. בדרך הוא גם מתאהב בשתי נשים בפרקי זמן שונים. ספר מומלץ!

לפני 3 שנים•אפרת לוי- אין משלוחים בדואר
דירוג
2.0
לפני 13 שנים

“אם היתה תחרות אירוויזיון לספרות - הספר היה בהחלט ייצוגי. קשה לי להבין מה עשה מספר זה רב מכר בינלאומי”