ניסיתי לקרוא את הספר לראשונה בגיל 14. בעמוד 160 התייאשתי, ולחרפתי הטלתי את האשמה על טולסטוי ('משעמם עד בחילה! זה לא ספר קריאה, זה ספר היסטוריה!') ולא על עצמי. לא הבנתי אז, שלצורך קריאת יצירת מופת מורכבת-עלילתית ועמוקה-הגותית כמו זו, יש צורך בבגרות מסויימת. שנים רבות לאחר מכן, יש לי שמחה לא קטנה בלב, והודאה לא פחותה לכותב הספר. סוף סוף אני יכול לומר, כן, התבגרתי. כן, הצלחתי לקרוא את מלחמה ושלום, ואפילו להנות מכך עד כדי אי-יכולת להרפות מהספר. אשוב אליו ללא ספק, כי אולי בפעם הבאה אהיה בוגר אף יותר, ואבין אותו אחרת, ואהנה ממנו אפילו יותר.
![מלחמה ושלום - 2 כרכים [מהדורת 2012]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/6047.jpg)











![דוקטור ז'יוואגו [כרך ב']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers45/455136.jpg)





