אני מאוד אוהבת ספרי מתח לכן מיד נמשכתי לספר כשקראתי את התקציר.
הספר כתוב באופן חדש ולא מוכר לכן מעט קשה להתרגל לסדר הפרקים ולדילוגים בין העבר להווה אבל אחרי הפרקים הראשונים כבר מתרגלים לכתיבה, נכנסים לעלילה ומחכים במתח לפתרון התעלומה.
**זהירות ספוילרים**
העלילה מעט ביזארית אבל ככל שהסיפור נמשך מיה נכנסה לי ללב, ניתן להגיד שריחמתי עלייה ועל מה שהיא חווה, לכן כשגיליתי את הסוף התעצבנתי.
התעצבנתי על הספר, על המחברת שכתבה אותו באופן זה, על הרגשות שהוא גרם לי לחוות לשווא.
כמעט כל הספר מרגישים חמלה כלפי מיה ורואים את קולין, החוטף שלה כפושע, אך לקראת סוף מקבלים תמונה שונה וממש בעמוד האחרון מגלים את האמת.
הספר ממש מלמד שאין להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
בסופו של דבר כדי שספר יגרום להרגיש משהו (אפילו אם זה עצבים) הוא צריך להיות ספר טוב, לכן אני עוד אמליץ עליו לאנשים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
