• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
נערת רפאים

נערת רפאים

מאת טוניה הארלי

הביקורת של החצילה מקומה שלישית

תמונה של החצילה מקומה שלישית
נערת רפאים

נערת רפאים

מאת טוניה הארלי

הביקורת של החצילה מקומה שלישית

תמונה של החצילה מקומה שלישית
הוצאה לאור:ספר לכל
שנת הוצאה:2013
סדרה:נערת רפאים #1
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
Xanon FireFly
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

שרלוט וסקרלט.
אולי השמות האלו לא נראים כל כך דומים, אבל מי שתרגם את הספר הצליח להתבלבל לפחות 3 פעמים בינהן...
ואני מניחה שגם אני הייתי מתבלבלת אם הייתי מנסה להסביר למישהו בעל פה את עלילת הספר.
אבל נו, טוב, זה קורה בחיים שיש שמות דומים, אז למה שלא יקרה בספרים?


השילוב בין שרלוט, החייכנית שלא מוכנה להרפות מהחיים, לבין סקרלט, הפסימית שחושבת שכל העולם נגדה ותקועה עם אחותה המעצבנת שכולם סוגדים לה היה פשוט מצחיק ומוזר.
ועוד יותר מוזר ששרלוט בתוך סקרלט לא ניסתה אפילו להתנהג כמוה.
אבל גם היה בזה משהו חמוד בכך ששרלוט מנסה כל כך להרשים את דיימאן עד שהיא לא שמה לב מי היא נראת בעיניו.

היו כמה דברים מוזרים בספר (כמו איפה ההורים בכל הסיפור הזה??? יש מבוגרים, מורים ומנהלים. אבל לא הורה אחד!), אך בהחלט הייתי אומרת שהוא שווה קריאה. אפילו רק בשביל כמה שעות של צחוק (:

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של Books__princess__
Books__princess__
תמונה של michalro
michalro
תמונה של לי יניני
לי יניני
4קוראים|גיל ממוצע51|100%נשים

על המבקרת

תמונה של החצילה מקומה שלישית

החצילה מקומה שלישית

חברה מזה 11 שנים
20 ביקורות•63 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תרגום (נוער)•ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של החצילה מקומה שלישית
החצילה מקומה שלישית
חברה באתר מזה 11 שנים
ביקורות20
לייקים שקיבלה63
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
תרגום (נוער)6ספרות מתורגמת5מדע בדיוני ופנטזיה3

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של החצילה מקומה שלישית

בית הספר לטוב ולרע

בית הספר לטוב ולרע

סומן צ'יינני

זה מהספרים האלו שאני ממש רוצה שכל הדמויות ימותו בסוף.
כולן שם מעצבנות ולא הצלחתי להתחבר לאף אחת מהן.

ההתחלה של הסיפור הייתה נחמדה וקסומה, נכנסנו לעולם אחר שבו סופי ואגתה לא שייכות ומנסות למצוא את מקומן.
אך השינוי שהדמויות עברו בסוף לא היה שינוי שפקח את עינהן שאולי בית הספר לא כל כך טוב או שיש עוד מה לעשות בעולם חוץ מלחכות לנסיך... (מצטערת, אני מושפעת מדי מאלזה ומואנה)
ציפתי לרגע הזה, שהן יבינו, יחשבו, שסופי לפחות תתנהג בצורה אנושית.
לא קרה.

ולמרות שקראתי את הספר לא מזמן, אני ממש לא זוכרת כלום.
אומנם ההתחלה ברורה לי, אבל ככל שאני מגוללת את הסיפור בראשי אני לא מצליחה להיזכר מה קרה שם, מי הרג את מי ולמה.

אזהרת ספויילר
אך הדבר שהכי עיצבן אותי היה שטרדוס או איך שלא קוראים לו כעס על כך שסופי או אגתה -אני לא זוכרת כבר מי מהן- פקפקה בגברויותו של טדרוס.
או שאולי זה לא היה הניסוח המדוייק? אני ממש לא זוכרת... זה היה כשהוא רצה ללכת לבית הספר לרע ולהילחם בהן.
אה רגע, זו הייתה אגתה שאמרה לו, לא סופי. ><
סוף ספויילר

אז כנראה שחתיכת אנדרלמוסיה נותרה לי בראש מהספר הזה.
אבל לא בגלל שהוא היה כל כך רע. למעשה, לא שנאתי אותו כל כך, למרות כל החסרים שלו.
הוא היה בסדר כזה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
במזל תאומים - קלודיה וריס יוצאים למלחמה

במזל תאומים - קלודיה וריס יוצאים למלחמה

ג'ף רודקי

קלודיה החליטה לכתוב ספר על "המלחמה" בינה לבין אחיה. היא מנהלת ראיונות עם אנשים שעזרו, היו חלק מהמלחמה או סתם נקלעו לריב.
לכל דמות בספר יש תכונה (או אפיון, לא הצלחתי למצוא את ההבדל בווקיפדיה ><) ספציפית שמגדירה אותה במיוחד ומובלטת אצלה באופן חזק.
לדוגמה - הבייביסיטר מרחפת, החברה של קלודיה נגררת ואלוהי כוכב כלשהו במטא וורלד אדיב ונחמד.
אך קלודיה הרגישה לי לא ילדה בת 12, אלא יותר צעירה. וכך גם אח שלה.

הספר היה בדיוק מה שחשבתי שיהיה בעצם, מצחיק וקליל.
הספר כלל גם תמונות מצחיקות שקשורות לנושא שעליו קלודיה מדברת או כותבת באותו פרק. ממש אהבתי את הרעיון הזה.

בסך הכל ספר חמוד. לא יותר מזה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
פרש בלי ראש [מחודש]

פרש בלי ראש [מחודש]

תומאס מיין ריד

אני חייבת להודות שלצערי, אני כמעט תמיד שופטת ספר על פי הכריכה, לכן זהו הדבר הראשון ששמתי לב בספר.
ואני כל כך אוהבת את הכריכה של הספר! זוהי גם הסיבה שקראתי גם ספרים אחרים מסדרת "ספרי הרפתקאות לנוער" שכל כריכות הספרים בה מעוצבות בצורה יפיפייה.

ההתחלתו של הסיפור הייתי לי קצת קשה לקריאה, המון תיאורים שהיו לי משעממים לקריאה.
אך ככל שהעלילה התפתחה, כבר לא היה לי משעמם לקרוא את התיאורים והיו הרבה יותר דיאלוגים מעניינים בין הדמויות שגרמו לי להמשיך לקרוא ולהסתקרן מה יקרה.

הדמויות עצמן חמודות -חוץ מקלהון, שהוא ממש מטרד- אך לא תמיד אפשר להבין מה הן מרגישות, הרגשות שלהן מסופרים כעובדות ובלי יותר מדי התעמקויות. -אלא אם מדובר בלואיז ובמה שהיא מרגישה למוריס, היא היוצאת מהכלל היחידה.-
ומוריס עצמו? הוא נהדר, אהבתי את התגובות שלו למצבים, האכפתיות שלו והחשיבה שלו לפני כל מעשה.

אומנם התעלומה של פרש בלי ראש קצת נמרחה לי מדי, חזרו על העניין של "פרש בלי ראש" שוב ושוב, אך אני לא ציפתי לזה, חשבתי שאקרא סיפור אהבה, אך התברר לי שמדובר בספר מתח\תעלומות. הציפיות שלי היו מוטעות, לכן טיפה התאכזבתי.

ובסך הכל הספר נחמד, שווה לקרוא אם יש זמן וכוח. השפה הנעימה שבה הוא מסופר וההערות של המחבר שכתובות באותה שפה נעימה כמו שאר הספר רק תרמו לאווירה והיה כיף לקרוא אותן.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
מעשה בבת שחף ובחתול שלימד אותה לעוף

מעשה בבת שחף ובחתול שלימד אותה לעוף

לואיס ספולוודה

ספר תמים לחלוטין.
בהתחלה זה הרתיע אותי.
אבל גילתי שזה לא דבר רע, אלא מאוד נהנתי לקרוא על העולם המומצא והנסתר מעיני בני אדם של חתולי נמל נחמדים וטובי הלב.
מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

כל הביקורות הטובות ששמעתי על הספר גרמו לי לפתח ציפיות גבוהות ממנו.
ציפתי לבכות בסוף הספר, להזדהות עם דמות שרחוקה מהמציאות שלי, להיכנס למחשבות שלה, לשמוח ולבכות איתה.
אבל זה פשוט לא קרה.
לואיזה, הדמות הראשית, היא האדם הכי מסכן שקיים בספר. (יותר מויל לפי דעתי.)
היא חייבת לעבוד כי היא המפרנסת היחידה, אחותה הקטנה טובה ממנה בהכל, החבר שלה מעדיף לרוץ מאשר לבלות איתה (והיא אפילו לא מסוגלת להבין שזה מה שהוא עושה), יש לה סבא חולה שבץ שלא מתפקד, היא מתקשה למצוא עבודה ועוד דברים נפלאים כגון אלו. חיים נהדרים.

וכשלואיזה פוגשת את ויל לראשונה היא פשוט נדהמת ולא מסוגלת להגיב.
סבבה, הלם ראשוני.
אבל גם אחר כך, כעבור כמה ימים, עדין קשה לה.
היא לא מודעת למוגבלויות, מה זה בכלל אדם שיושב בכיסא גלגלים בשבילה?
וזה הכעיס אותי, ממש הכעיס אותי.
איך היא לא מסוגלת להבין את מה שויל חווה? את הבושה במבטים, את זה שמתנהגים אליך כמו ילד קטן?
ומשם די התחלתי לשנוא אותה.
ואת רוב הדמויות בספר.

וכשבסוף הספר, שלואיזה נוסעת בשביל להיות עם ויל (בשוויץ זה היה?), לא בכיתי.
למעשה בכלל לא קלטתי שזה עצוב.
זה הרגיש לי כל כך חסר רגשות.
רק אחרי שגמרתי את הספר הבנתי שזה היה בעצם עצוב.
אבל זה בכלל לא הרגיש לי ככה.

למרות הכל, היה משהו אחד חיובי בספר. "טייץ דבורה" ואיך שלואיזה מתלבשת.
זה הדבר החיובי היחד שמצאתי.

ממש התאכזבתי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
מרק שבור

מרק שבור

ג'ני ולנטיין

את הספר גמרתי מאוד מהר.
זה ספר יפה מאוד, אבל גם נורא מדכא. ויש לי מין רתיעה מדברים מדכאים. אבל בכל זאת נהנתי לקרוא אותו.

רק מה שהכי זכור לי לרעה מהספר זו האחות הקטנה של רואן, סטרומה.
היא רק בת שש, ויודעת לכתוב בצורה מאוד טובה וגם לפסק.
היא גם שוחה מאוד טוב.
היא פשוט טובה בהכל. היה נשמע שסטרומה ממש מושלמת.

הספר בסהכ חביב והוא הרגיש מאוד ראליסטי.
בעצם, ראליסטי אם נוציא את הרפר. הוא קצת הרס את הכל. הוא נשמע לי כמו חבר דימיוני.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
סיימון מוצא את דרכו

סיימון מוצא את דרכו

בקי אלברטלי

אני מרגישה שכל מה שאפשר להגיד על הסםר הזה, כתבו לפניי.
אז אני אסכם בקצרה שזה ספר נפלא, מצחיק, שממש כיף לקרוא אותו ויש בו גם משהו כל כך אמיתי, באיך שסיימון מציג את בלו ומתאר אותו...
ממש אהבתי, מומלץ!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
אגדה

אגדה

מרי לו

"לכי על זה, דודנית."
זה המשפט הכי זכור לי מהספר.
למה? כי הדבר שהכי עיצבן אותי ספר! דודן ודודנית.
אחד מגיבורי הסיפור כל הזמן קורא לאנשים "דודן\דודנית". ואני שברתי את הראש, מה זה יכול להיות?! אז תתפלאו, אבל דודן זה תרגום לסלנג Dude באנגלית. למה?! איך?! חתיכת דימיון יש למתרגם...

ובכלל, את הספר הזה קניתי בשבוע הספר כחלק משלישיית ספרים במבצע "שלוש במאה". והמוכרת אמרה שזה ספר טוב, ואני הייתי צריכה ספר למבצע, ולא מצאתי אחר. אז לקחתי.
הספר די קל לקריאה, מהספרים האלו שגומרים אחרי יומיים. סתם ככה.

והעלילה עצמה מדברת על דיי ויוני.
דיי הוא גנב שכל האימפריה (דיקטטורה, אם תרצו.) רודפת אחריו.
וכן, הוא בן 17 בערך. זה נשמע לי נורא מוזר שהוא כל כך חכם ומחונן, אבל בן 17. ציפתי שהפושע הנורא מבוקש יהיה בן 40 ומשהו, מישהו עם קצת ניסיון, עזרים רובוטים. משהו! אבל לא, הוא בן 17. כי זה ספר נוער והכל...
אבל עזבו את זה שהוא בן 17, אולי זו רק אני שמתקטננת. אבל זה שהוא חייב לבצע הכל בעצמו לבד והוא לא נתפס כי הוא כל כך חכם, בלי עוזרים בכלל. נשמע קצת.. האממ מוזר מדי.

ויש את יוני, בחורה חמודה, מחוננת (וכמובן, מהממת) ש... טוב, היא די מעצבנת כי היא בטוחה שהיא נוקמת ועושה את הדבר הנכון ואז מתחילה להרגיש חרא עם עצמה על כך שהיא ספויילר הסגירה את דיי לאימפריה. סוף ספויילר

אבל הדבר שהכי הכי מעצבן בספר זה שהסופרת מתעללת בדמויות אזהרת ספויילר די רציני.
כי קודם על ההתחלה היא הורגת את אח של יוני, מה שהופך אותה לחסרת משפחה לחלוטין. ייאי.
אחרכ היא הורגת את אמא של דיי והאח הגדול של דיי. והאח הקטן של דיי חולה במחלה מאוד מסוכנת שהאימפריה גרמה לו לחלות בה במכוון.
ואגב, יוני היא יתומה ודיי חי ללא אבא (הוא מת? נעלם? אני כבר לא זוכרת...)
אז הסופר פשוט הורגת את כולם! נהדר!
סוף הספויילר

אז היו הרבה דברים שעצבנו אותי בספר, ובהחלט הייתי מוותרת עליו.
כי היה לו פוטנציאל להיות ספר טוב. אבל הוא נגמר בבסדר וזהו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

לפני לא הרבה זמן גילתי שיש מחזמר על המכשפה המרושעת מהקוסם מארץ עוץ.
השקעתי הרבה בחיפוש המחזמר בעברית, שהתברר שלא הוצג בכלל בישראל. אבל נו, טוב, ישראל, מה אפשר כבר לצפות?
אך שגילתי שיצא תרגום לספר הזה, הייתי חייבת לקרוא אותו, כי סוף סוף יש משהו בעברית שקשור המחזמר! (לא ידעתי שיצא תרגום לפני זה...)

אבל לצערי, -ולמרות שהרעיון עצמו של הסיפור מעולה- הספר היה מייגע.
הכתיבה הייתה משעממת ויצא שדילגתי על חלקים רבים בספר, בעיקר תיאורים. ואפילו יצא שדילגתי בהתחלה על כמה פרקים שלמים...
ממש התאמצתי לקרוא אותו.
וכל העניין הזה שכל הזמן מוציאים את אלפבה (המכשפה המרושעת מהמערב) כמסכנה, שעברה הזנחה, וילדה שחסרה לה אהבה בחיים, היה ממש מעצבן.
זה היה נראה שהסופר ממש מתאמץ להמציא דברים שיגרמו לאלפבה לשנוא את העולם וסיבות שהיא הפכה למכשפה.
ובשלב מסוים הסופר פשוט מתחיל לקרוא לאלפבה מכשפה, אבל גם משתמש בשם שלה, אלפבה.
מה הרעיון? תבחר שם אחד וזהו.
ועצם זה שבאמצע השיחה היא הופכת ממכשפה לאלפבה היה מאוד מבלבל ולא קשור.
אבל נקודת האור היחדה של הספר הייתה גלינדה. אוי, כמה שאהבתי את הדמות הזאת.
גלינדה פשוט נערה מעצבנת ומתנשאת שאוהבת בגדים, ולאט לאט לומדת להכיר את אלפבה.

אזהרת ספויילר
והדבר שהכי עיצבן אותי הוא הסוף.
לפי מה שאני זוכרת שקראתי, המכשפה הרעה מהמערב ראתה את הנעליים של דורותי ואז ניסתה לקחת אותן מדורותי. ודורותי התעצבנה, אז היא שפכה על המכשפה מים.
הסופר ממש שינה את זה.
פתאום המכשפה רוצה שדורותי תבוא אליה, מרחיקה את כולם משתיהן, צורחת עליה שהיא רוצה לרצוח אותה ואז כמעט נשרפת ודורותי המסכנה מנסה לעזור לה בכך ששופכת עליה דלי מים.
הו, למה אי אפשר להשאיר את הסוף המקורי ופשוט לכתוב למה זה קרה? למה היא רצתה את הנעליים ולא ידע שדורותי מחזיקה בהן קודם?
סוף ספויילר

אז פשוט אל תקראו את הספר הזה. הוא לא שווה את הזמן שלכם.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית

ביקורות נוספות על "נערת רפאים"

נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

כמנהגי לפני שאתחיל בביקורת אספר את הסיפור שהוביל אותי לספר הזה...
זה התחיל הזה שההורים שלי התעקשו לגרור אותי למסע בעקבות נעלי הספורט לאחי.
למה להשאיר את טל לנפשה בבית ולתת לה לעשות קצת כיף בבית בזמן שהוריה ואחיה מחפשים לו נעלי ספורט חדשות, בואו נגררו אותה גם! למרות שנאתה לשופינג וחנויות נעליים (כן, כך נולדתי).
בשלב מסוים החלטתי שאין לי כוח יותר להסתובב בין חנויות והבחנתי במרחק לא רב בשלט הגואל -"צומת ספרים",
מכיוון שלקחתי איתי טלפון נייד יכולתי להציע את הדבר הבא "אפשר בבקשה לנטוש אותי בצומת ספרים לפחות עד שתמצאו נעליים?" ,
באופן מפתיע הם הסכימו!, נכנסתי לי לצומת ספרים ובחנתי ספרים פוטנציאליים - קראתי פרקים מכל מיני ספרים שהיו בדוכנים של המבצע, מניסיוני באותה חנות ספציפית הלכתי אל סוף החנות ובחנתי את המדפים הנפלאים, אלו היו מדפים שתמיד מצאתי בהם ספרים מעניינים או ספרים שחיפשתי ותמיד תמיד הם לא היו במבצע..., במקום די בולט על המדף היה מונח ספר בכריכה קשה (בזמן האחרון קשה למצוא כאלה , מוציאים הכל בכריכה דקה...) וקראתי את התקציר שלו שמעליו היה כתוב בתוך מסגרת "לפעמים התיכון באמת עושים לך את המוות!" , ספר עם תקציר די תמציתי אבל מעורר סקרנות , במיוחד כשמגיעים לקטע הזה "היא מתה. והכל בגלל בחור חתיך ודובון גומי" בשלב הזה המחשבה הראשונה שלי הייתה "אני חייבת לקרוא את זה", אז ישבתי לי בשולחן וקראתי את שני הפרקים הראשונים ואז הגיע הקץ - נשמע צלצול של טלפון נייד מתיק שלי והייתי חייבת לעזוב את הספר הזה בלי לדעת איך קרה שהבחורה מתה בגלל בחור ודובון גומי...
במשך כמה שבועות חשבתי על זה שאני אקנה אותו כשהוא יהיה במבצע ואני אוכל להרשות לעצמי לקנות אותו,
ואז הגיע שבוע הספר והמבצע- 1+2 של סטימצקי , כך שכשגיליתי שהספר נמצא במבצע, ניסיתי להשיג הזדמנויות ללכת לסטימצקי ובגלל שאני שונאת ללכת לבד לקנות ספרים (כי איפה הכיף בקניית ספר אם את לא יכולה לדבר עם חברתך על הספרים האלו ולמה כדאי לי ולה לקנות אותם) אז שכנעתי חברה להצטרף אליי ורק לפני שלושה ימים היא יכלה ללכת איתי, אז קניתי לי שלושה ספרים כשההתלבטות הייתה קשה מאוד בקשר לשניים האחרים, אבל קניתי, התחלתי וגם סיימתי לקרוא את הספר הזה!

לפני שאבקר את הספר עליי לציין דבר שלילי אחד שלא נתון לשליטת הסופרת - ההגהה בספר הייתה מאוד.. לוקה בחסר(אם לומר בעדינות כמובן), היו המון רווחים לא במקום התבלבלות בשמות בין הדמיות (ששמותיהן קצת דומים גם מבלי הבלבול - שרלוט וסקארלט ) וכל מיני רווחים באמצע מילים , זה הפריע לי לרצף וראוי לציון.

וכעת לביקורת (ההמשך יהיה כמה ספויילרים אז למי שלא מעוניין , פשוט תפסיק לקרוא בשלב הזה)
שרלוט היא חנונית חובבת פיזיקה נורמטיבית לחלוטין שמאוהבת עד מעל הראש בבחור הכי מקובל בתיכון, הדמות קצת מלוטשת אבל לא מפריע לי, אבל מהתיאור שלה לא עולה בראש תלמידת יב אלא ילדה קטנה וחמודה והאהבה הראשונה שלה, למרות שהשפה בספר מעט מנפצת את האשליה הזאת (יש קללות ומילים טיפה גסות אבל בכמות קטנה מספיק שזה לא מספיק להציק לי ולגרום לי לפסול את הספר), וכמובן שהיא רוח רפאים די מתוקה .
פאטולה- שלא משנה כמה ניסיתי לראות בה מעודדת בלונדינית מעצבנת תמיד חשבתי על פטולה החתולה ממולי מון , מה שכמובן גרם לי להתייחס אליה עוד פחות ברצינות, היא הייתה לא שפוייה , מלאה בעצמה ושחצנית ופשוט נקרעתי מצחוק מההשפלות שנגרמו לה לאורך הסיפור והייתי מאוד מרוצה כשהיא קיבלה את המגיע לה בהיפוך גורל נפלא שבו החברות שהיו יותר השפוטות שלה הפכו למי שלועגות לה בשימוש במשפטים האופייניים לה - אם הייתה מלכת כיתה כזאת בחייכם שדיכאה אתכם הדבר יגרום לכם את הסיפוק האדיר שבהשוואה בינהן.
סקארלט- האחות הגותית של פטואלה, שדבר אחד הפריע לי בתיאור שלה- במהלך הספר כשמתארים אותה יש שימושי מוגזם ביותר במילים קול ומגניב , זה קצת נועד להרעיל אותנו לדעה חיובית לגבי מי שבהמשך בעצם גונבת את החבר של אחותה הגדולה (דיימיאן) גם אם זה חלק עיקרי של העלילה זה עדיין לא הדבר הכי ישר בעולם אם כי הוא היה זורק את פאטולה באיזה שלב על בטוח .
דיימיאן- אפשר לסכם את תפקידו כ-"החבר", בהתחלה הוא החבר של פאטולה אחר כך הוא סוג של החבר של סקארלט ושארלוט ביחד,
בזמן דיבוק בהסכמה, אני לא הסביר איך כל זה קרה לטובת אלו שלא קראו את הספר ובכל זאת לא עמדו בפיתוי וגם קצת עצלות אישית :-).
פאם פיקולו- חברת המוות של שארלוט , האדם עם הכי הרבה חמלה שקראתי עליו , תרומתה לעלילה הייתה די קטנה אבל חשובה וחיבבתי אותה.
פרו- התלמידה המובילה ב"שיעורים לנפטרים" ואחת הדמויות האהובות עליי- בחורה שכולם נרתעים ממנה, מותה הוא תעלומה עד לסוף והיא משתגעת והורסת את המקום בהתקף עצבים חולף-איך אפשר שלא לאהוב אותה?
הדמיות האחרות היו גם נחמדות ומצחיקות ובגלל כולן והעלילה שנכתבה ברובה בטוב טעם, נהניתי לקרוא וכמובן לצחוק קצת :-)

בעיה אחת- אני קצת לא מתה על הקטע של סוף טוב הכל טוב, כי זה פשוט לא אמין, כולם הגיעו להגשמה עצמית שלאחר המוות , שארלוט זכתה להיות מלכת הנשף והכל שמח וכיפי לכולם , זה כמו הרגשת- "וכולם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה" אבל תמיד נחמד שיש את הדף האחרון הקוטע ובמיוחד המשפטים האחרונים כולל המילה שהכי כיף לשים לה סימן שאלה,
ובמילה הזאת גם אסיים את הביקורת הממש חופרת עד שיכולה לאפשר למות.

הסוף?

לפני 13 שנים•
★★★★★
•טל
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

ספר חביב לנוער, כתוב בגובה העיניים בשפה לא מסובכת.
הוא מזכיר לי את הספרות הגותית, אפלולי, כואב, מצחיק, מותח, רומנטי...
הספר מתאר תחושות שרבים מבני הנוער צריכים להתמודד איתם בחייהם, כל אחד יוכל לזהות בו את עצמו ואת חבריו ואפילו את אויביו.

הייתי ממליצה לקרוא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

טוב, לא יאמן, אבל מצאתי את הספר בספריה בבית הספר, ולפרוטוקול זה בית ספר יסודי, אבל בדגש על היסודי, כי זה ספר שלא הייתי ממליצה לקרוא לילדים בכיתות א'-ג' או ד', אבל מי שמעל לגיל הזה, צריך לקרוא את הביקורת הזאת:
אז ככה, הספר טוב מאוד מלבד זה שעל הפרקים הראשונים, הדמות הראשית, שארלוט, מתה, ביום הראשון ללימודים, מדובון גומי
שנתקע לה בגרון,{בחיי, לא יכולתם לגוון קצת?} אבל לא יעשו ספר שלם {של 332 עמודים} משני פרקים ראשונים, מה שאומר שהספר ממשיך גם אחרי ששארלוט מתה, כלומר, לא בין החיים. היא מנסה להגיע לאהוב ליבה, דיימאן, דרך סקרלט הגותית, אחותה של פאטולה, המקובלת, כי היא היחידה שרואה ושומעת אותה, בין השתיים נוצרים ויכוחים, בעולם החיים שפאטולה לא הכי מתה על השילוב, שכמו בעולם המתים, יש כאלה שגם, לא הכי אוהבים את זה, כמו המורה שלה, מר מוח, אבל בעיקר פרו- פרודנס, שנהרגה ברשלנות בתאונת דרכים על ידי צעיר עשיר, שהזהירו אותה לא להיות איתו, אבל כמו רוב בני הנוער המרדניים, היא לא הקשיבה.
הייתה לה חברה למוות בשם פאם פיקולו, שניסתה להזהיר אותה, לא לעשות את זה, אבל העניינים מתחילים להתגלגל....
כדי לדעת את הסוף ואת שאר הפרטים, קראו את הספר:)

לפני 12 שנים•Godly angel
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

טוב קודם כול אני רוצה להזהיר. ייתכן ויהיו ספויילרים בהמשך.
היו הרבה דברים שלא אהבתי בספר, כמו זה שהיא מתחילה את יומה הראשון בלימודים מציגה את מערכת היחסים בבית ספר מתה ועוברת לצד השני, וכול זה בסצנה הראשונה.
הספר התקדם ממש ממש מהר וזה נורא הפריע לי. הרעיון עצמו היה די חמוד.
טוב, יש לי טיסה ליוון לתפוס אז ביי :)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Angel
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

ספר מעניין,משעשע ומכיל פילוסופיה מרתקת.[מרתקת לפחות אותי...]
הכתיבה מעולה,הרעיון יפה ובכללי זה ספר יפה!!!
אזהרה---לא מתאים לכולם. לא ממליצה למאוד צעירים לקרוא [גיל 14+ לדעתי] .
אבל מי שאוהב פילוסופיה [כמוני :-)] שפה גבוהה אך שעדיין מדברת לנוער וסיבוכים-יאהב אותו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•יעל גריינג'ר לאבגוד פוטר
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

אני מסוג האנשים ששם הספר או הכריכה מושכת את העין,ואז פעם אחת שהייתי בסרט,גררתי את חברתי לספרייה,והתמונה והשם משכו את תשומת לילבי,היתקדמתי לספר וקראתי את תקצירו,ומיפה ניסיתי להשיג את הספר,אחרי חודש-חודשיים.
אז בלי סתם לבזבז דקות מזמנכן(יש מדי פעם ספוילרים)
הספר ממש שיעשע אותי וגם את החברות כשסיפרתי להן מה היה שמה,אולי זה גרם לי בחילה כשהיא ניסתה להיות איתו,במלתחה\בחדרו בזמו שישן,אולי הספר ממש לא לטעמי,עדיין אהבתי את מה שקראתי,הוא היה מאוד משעשע.אני אף פעם לא אשכח כשהיא צחקה על השם של הבחור הפופולרי(ציטוט):"דימאן?אני מבינה קריסטל,אבל דימאן?רואים שההורים שלו תאומים"

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Drunk Reader
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

אני אתחיל בזה,שלפי ויקיפדיה הספר מוגדר כyoung-adult,שזה אומר שזה לא סתם עוד ספר נוער חסר פואנטה,אחרת לא הייתי קונה את כל שלושת הספרים שבסדרה (ספרי נוער חסרי פואנטה,זה לנערות שטחיות חסרות פואנטה.) ומחבבת אותם.
שרלוט היא נערה מתבגרת שלא זוכה לתשומת לב בביה"ס,והיא עושה את הכל כדי להיות מקובלת.ביום הראשון של שנת הלימודים,דיימאן,ראש נבחרת הפוטבול (שהוא אגב,לא שטחי כמו שהוא נשמע) מצוות לשרלוט במעבדה כי איחר.השיעור מסתיים,ושרלוט נשארת לעבוד במעבדה עם המחשב הנייד שלה,בשעה שהיא זללה להנאתה דובוני גומי.לפתע,שרלוט נחנקה מאחד מהם (כן,פתטי וכו' וכו') ומתה.לאחר שמתה,שרלוט עדיין מנסה להישאר בעולם החיים,ומשלמת על זה.נהניתי לראות את השוני בין סקרלט לשרלוט (לא ציינתי שאני מטורפת על סקלט ועל הרומן המשונה והלא צפוי שלה עם,תאמינו או לא דיימאן והדרך שלהם לפלרטט אחד עם השנייה עם מוזיקה.הייתי מרחיבה יותר אבל זה כבר ספויילר רציני.) ואת החברות האמיצה שלהן.
הספר מלמד הרבה,ומתרחש בו תהליך,וזה ההסבר לקטלוג שלו מויקיפדיה.
תיהנו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•may
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

זה ספר טוב למרות כל הקללות שיש בו הכי קרע אותי היה ששרלוט אמרה "מין,כן בבקשה"

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פרסי ג'קסון
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

ספר לבנות בלבד!!!!!!!!
למה? יש שם חלק שהיא נכנסת למלתחות של הבנים.
חוץ מזה זה ספר מעולה שמאוד כדאי לקרוא.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פאדג'
דירוג
4.0
לפני 9 שנים

“ספר חביב לנוער, כתוב בגובה העיניים בשפה לא מסובכת. הוא מזכיר לי את הספרות הגותית, אפלולי, כואב, מצח”

3/12
ביקורות על נערת רפאים
הבאה
Godly angel
לפני 12 שנים

“טוב, לא יאמן, אבל מצאתי את הספר בספריה בבית הספר, ולפרוטוקול זה בית ספר יסודי, אבל בדגש על היסודי, כ”