כולם אומרים שזה ספר מופתי. הכתיבה אכן מיוחדת ממש. העלילה? מאכזבת ומשמימה. עד שכבר מתחיל לקרות משהו, הוא מפוספס מאד. ניכר שהסופר השקיע מדי בכתיבה על חשבון העלילה. אני דווקא לא פריקית של עלילה, וכתיבה בעיני זה ה-דבר, אבל פה הרגיש לי חסר.

אם יש ספר שהוא ממש יפה,
זה הספר.
כל כך אנושי, עצוב וחודר ללב.
כל פעם שקראתי בו הרגשתי שאני נכנסת לאיזו בועה ומתנתקת מהכל.
יצירת מופת ומומלץ בחום רב.

רק לעיתים רחוקות אני טורח לכתוב ביקורת, אבל זה באמת ספר יוצא דופן ונפלא כל כך שהרגשתי שאני חייב להצטרף למשבחים.

אני מבטיח שלא יהיו ספוילרים בביקורת שלי...

ים הלהבות הוא שמו של היהלום שהוא אחד משלושת הגיבורים של הסיפור. שני האחרים הם נערה עיוורת וחייל גרמני צעיר.
ים הלהבות הוא גם שם מתאים מאין כמוהו לים הלהבות שכיסה את אירופה במלחמת העולם השניה.
ליהלום יש מאות פאות, כל אחת יפה וזוהרת. גם לספר המיוחד כל כך הזה יש מאות פרקים שגודלם נע בין חצי עמוד לשני עמודים וכל פרק הוא פנינה, כל פרק יפה כמו תמונה.
הגיבורה עיוורת אך אחד המשפטים שסביבם נבנה הסיפור הוא "פקחו את העיניים ותראו בהם מה שאפשר לפני שיעצמו לעד".
זה לא ספר קל לקריאה, במיוחד לא בהתחלה. הספר רב משמעי, זרימתו איטית כמו השבלולים הזעירים על חומת העיר סן מאלו בצרפת הכבושה, אבל די מהר הספר תופס את הקורא בעוצמה והופך למותח ביותר. בשלב מסוים כבר אי אפשר להניח אותו מהיד.
התרגום לא מצטיין וחבל. אבל הספר כל כך יפה, שאפילו כמה ביטויים צורמים כמו הצירוף "היכן ש" לא מצליחים באמת לקלקל את החגיגה לנפש.

מומלץ ביותר

ספר מעולה שכתוב וערוך מצויין

איזה יופי של ספר! נהניתי מכל רגע, נשאבתי לתוך התקופה וחיכיתי כל יום לחזור מהעבודה ולהמשיך בקריאה.
הספר ארוך מדי לדעתי ודרושה סבלנות אבל בהחלט שווה את המאמץ. זהו אחד הספרים הטובים שקראתי ושיישארו איתי הרבה זמן.
הספר מכיל שני סיפורים שמתרחשים במקביל.
הסיפור הראשון מספר על מארי לור, ילדה עיוורת שגרה עם אביה בפריז. אביה משמש כמנעולן הראשי של מוזיאון טבע.
בשנת 1940 גרמניה כובשת את פריז ואביה נשלח להעביר מהמוזיאון אבן נדירה שהאגדה מספרת כי מי שהאבן נמצאת ברשותו חי לנצח. מארי ואביה נאלצים לברוח מפריז לסאן מלו ולהתגורר בביתו של הדוד אטיין. שם אביה מכין עבורה דגם של השכונה שבה הם גרים כדי שתוכל ללמוד אותה ולצאת ולחזור בכוחות עצמה בעת הצורך.
הסיפור השני שמתרחש במקביל מספר על ילד גרמני בשם ורנר שגדל עם אחותו יוטה בבית יתומים בעיירה שבגרמניה. ורנר ילד מוכשר. הוא מתעניין במכשירי רדיו ולומד בעצמו לתקנם. באחד הימים הוא קולט שידור של אדם צרפתי והוא מאזין לשידוריו עם אחותו.
הגרמנים מבחינים בכשרונו הנדיר של ורנר והוא נלקח בגיל 15 לבית ספר יוקרתי של הרייך השלישי ומשם עובר שטיפת מח ונסחף לריגול לטובת הגרמנים.
הספר מורכב מפרקים קצרים שנעים בין הווה לעבר כאשר פרק אחד הוא סיפורה של מארי והפרק הבא הוא סיפורו של ורנר.
הסיפור מתחיל בשנת 1944 וחוזר לעבר של שנת 1934 ומתקדם עד שמתבררים כל הפרטים ואנו שוב בשנת 1944 כאשר ורנר נמצא במרתף בסן מאלו בצרפת כשלצידו מכשיר רדיו שנועד לתפוס את הפרטיזנים, אך המצפון מייסר אותו והוא מחליט לעשות מעשה טוב. אז גם מבינים את הקשר בין שני הסיפורים והם מתלכדים לאחד.
ספר מרגש מאד על תקופת מלחמת העולם השנייה בגרמניה ובצרפת, נקרא לאט לאט, מראה לנו את האכזריות והרוע של הגרמנים ומצד שני את האנושיות והחמלה שקיימים בבני האדם.

ממליצה בחום! אל תפספסו!

ספר מיוחד על רקע המשטר הנאצי. ועל רקע כיבוש צרפת בידי חיל הנאצים ימ"ש. אין לתאר את גדולת הסופר אשר מיטיב להעשיר את קהל הקוראים בתקופה הקשה ולהראות את הפרטים הקטנים ביותר שבה. כל זאת על יד סיפור נוגע ללב של שני צעירים אשר נפלו ברשעותם של הנאצים . כל אחד במקומו הוא. הספר מושך ביותר ונחשב למיוחד בסוגו. מומלץ ביותר.

סיפורים הנטווים במקביל, של נערה צרפתיה עיוורת הכלואה בסוף מלחמת העולם בבית בסאן-מאלו ושל נער גרמני שמשרת כטכנאי קשר בצבא הגרמני. זהו ספר הכתוב ביד אמן, וגדולתו ביכולת הסיפור של המחבר. חוט מיוחד של קסם משוך על העלילה. הספר זכה בפרס 'פוליצר'. מומלץ

ספר "מתנחמד" על תקופה איומה: מלחמת העולם השניה בגרמניה ובצרפת. בכל מדינה בכמה מוקדים.
נתחיל בגיבורינו:
א. ורנר פפינג, נער גרמני יתום, מוכשר מאוד, בעל חוש מתימטי ופיזיקלי יוצא מן הכלל ובעל יכולת ביצוע של בניית מכשירים חשמליים ובמיוחד מכשירי רדיו ואיכון.
ורנר מגוייס ליחידה 8200 של התקופה כבר בגיל 15 ומצליח במשימותיו. מה שלא קורה למרבית המגוייסים האחרים.
ב. מסביבו: אחותו יוטה, גם היא תושבת בית היתומים. בעלת מצפון ויכולת ראיה ביקורתית על סביבתה. הדבר אינו מונע ממנה את גורל הנשים הגרמניות בסיום המלחמה.
כמו פרידריך, בעל הכישרון הענק והידע על הטבע, ציפורים וחיות אחרות, שנרמס במנגנון הנאצי ונפגע ממנו.
ג. מנגד בצרפת ,משפחת לור, סבסטיאן האב, גמולוג ( עוסק באבנים יקרות), וטיפול בבתו מארי , העיוורת.
גם כאן יש מסביב דמויות רבות, ומגוונות.
את כולם מפגישה המלחמה בסן מאלו, הנמצאת על חופי תעלת למנש.
לא לכולם הסוף טוב.
הספר כתוב "נחמד ", פסטלי, מחליק טראומות, קצת בנוסח הסרט "החיים הטובים" של בניני, משתי מטרות:
א. כדי ל"עכל" את מוראות המלחמה, כמלחמה בצל הרעב , אי השוויון בין הנקלעים אליה ובעיקר אכזריות האדם שלעיתים מוכוונת מלמעלה, ולעיתים יזומה על ידי יחידים או קבוצות.
ב. חשתי כי המחבר "חס" על קוראיו, ולכן הכין גלולה מרוככת.
גם המפגש בין הכובשים והנכבשים בצרפת הוא מאוד "ג'נטלמני". אפילו המאסרים או הפקעת נכסי אומנות נעשה בשום שכל ובזהירות גרמנית ( יש כזאת??).
הוא הדין בחיים המשותפים של הגרמנים והצרפתים בסן מאלו.
שתי דמויות מיצגות את האור והתובנה העצמאית:
יוטה אחות ורנר. ומארי העיוורת.
הראשונה מסתגלת לתנאים, והשניה מ"אותרגת" כדברי קרינינו הנודע בערוץ 2 , על ידי אביה, דודה, המשרתת בבית ואחרים .
הכל בשפה ובסגנון מינורי, דרמות משוטחות, גם המפגשים בין אנשים ואוהבים הם כאלו. ניתן לקרוא לזה : פרווה בזוק בסוכר דק.

מארי היא המלאה באור למרות היותה עיוורת.והמחשבה עליה העירה בי הרהורים על האור והעיוורון.
נתחיל בהגדרה ביהדות :" סגי נהור" לעיוור , שנאמרה כאילו בלשון היפוך. פירושה המילולי "מלא אור".
היהדות ראתה בעיוור "מלא חושך" והלשון "סגי נהור" היא לשון היפוך.
ובכן מארי מוכיחה כי בנפשה ורוחה, היא מלאת אור , תבונה , תושיה ורעיונות.
אני מניח כי גם אצלינו יש החושבים כך, ההכללה כאן מחטיאה את האמת.
כשבקרתי וחוויתי את ההשתתפות ב "לראות בחשיכה" במוזיאון הילדים בחולון, דבר שלדעתי הוא חובה לכל בר דעת, הרהבתי לשאול את המדריך העיוור, כיצד הוא מסיק ממישוש פינה של בית על גודלו ומהותו.
רק בקריאת הספר הזה הבנתי כי זו היתה שאלה יהירה.הלא כולנו עוורים לתחום עצום של תופעות מסביבנו, הן בתחום הבלתי נראה וגם בנראה.
האם אנחנו מבינים עד לעומקן את מהות התהליכים שאנו חווים עכשיו ובשנים האחרונות במזרח התיכון??
איך אומרים הגששים :"מי שמבין שיקום".
באחד העמודים, מתואר ירי זיקוקים או נורים בשדה הקרב , כדי לאפשר לצלף לזהות אויב.
גם המאמץ של ורנר ויוטה אחותו להקשיב לשידורים רחוקים על עניני מדע, הוא סוג של אור בחשיכה .
והדוגמאות רבות.
ספר ישעיהו פרק ס וספר זכריה פרק י"ד, מדברים על האור הבראשיתי שאבד לנו, ויזרח באחרית הימים.
אותו אור שיקבע סרגל למשהו מוחלט.
הביטוי לזה הוא בתפילת שמונה עשרה "אור חדש על ציון תאיר.."

למרות הכל , לספר חסרונות רבים שמונעים ממנו להיות רומן בעל עוצמה.
וחבל.

זהו ספר מעניין מאוד. מתאר את התקופה של מלחמת העולם בצורה מיוחדת ויוצאת דופן. שני הגיבורים, כל אחד ממקום אחר, מתוארים באופן יוצא דופן. במיוחד אהבת את תיאור עולמה של הנערה הצרפתיה העיוורת. קשה מאוד לדמיין את העולם של אנשים עיוורים, והספר הזה מפרט ומראה איך העולם של העיוורים שונה כל כך משלנו, בפרטי פרטים. פחות אהבתי את התיאור של הנער שהופך נאצי. אמנם רגיש מאוד אבל לא כל כך מסביר מדוע בעצם הוא הפך לחייל נאצי.
ספר שאני ממליצה עליו בכל פה. תיאורים יפים מאוד.