ספר ילדים חמוד - כמו רוב סיפרי הילדים של דוד גרוסמן. הספר מציג עולם דמיון של ילד במקום הכי אינטימי שלו, בחדרו בשעה שהוא שוכב במיטה. הקשר נוצר עם הדמויות בציוירים על הקיר. איתמר מדמיין שהוא יכול להיכנס בתמונות. בתמונה למעלה, הוא פוגש אריה ולביאה עצובים משום שהגור הקטן שלהם קפץ על רכבת עוברת ולא יודעים היכן הוא. איתמר מתגיים לעזור לאריות הסובלים. הוא מזהה את האריה בתמונה על הקיר ממול כשהוא מנופף בידו ורוצה לחזור להוריו. איתמר נכנס לתמונה השלישית בחדר ולוקח את העפיפון של הילדה רוצקי פוצקי שבעצם קוראים לה שלומית. הוא מעיף את העפיפון לכיוון הרכבת ומבקש מהאריה הקטן לקפוץ עליו. כשהאריה על העפיפון מבקש הילד מהקוראים לנשוף ולעשות "פו" ולעזור לעפיפון להגיע לתמונה עם האריות. לבסוף האריה הקטן חוזר להוריו. כשהוא נשאל למה הוא קפץ על הרכבת הוא השיב, בתשובה האופיינית לילד, משום שהיה לה קטר ירוק. האריות השמחים מודים לאיתמר והוא שב למיטתו.
הספר מציג חוויה רגשית של הורים - במקרה זה - אריות הדואגים לבנם הקטן. האריה הקטן מתנהג כילד טיפוסי, הנסחף אחר החוויה ולא בוחן מראש את כל ההשלכות הקשורות בכך. האריות כהורים יעשו את כל המתבקש כדי להציל את האריה הקטן.
כמו בספרים אחרים של גרוסמן לילדים עומד הקשר החם בין אב לבן, כדבר הברור מאליו ודמות האם חסרה או שולית.
הספר כתוב בעברית הנפלאה של גרוסמן המתאימה לרמתו של הילד אך לא מתיילדת מדי.
האיורים המיוחדים של אורה איל ממחישים את המסופר בסיפור. גיבורי הסיפור אמינים והספר כמכלול הוא יצירת אומנות במלל ובצבע לילדים בגיל הגן ובראשית קריאה.
אני ממליץ על הספר בחום
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
