פעמים רבות כשקוראים סדרה של ספרים שאינם כרונולגית קשורים אחד לשני, מתחיל הקורא כבר לצפות את הבא לקרות ולכן מוריד מערך הספר בעיניו, אבל דווקא בסדרה של מועדון הגמל- מדהים לראות כיצד נוצר קשר בין הספרים- אם זה ע"י אזכורים או אפילו ע"י שימוש בדמויות מהספרים האחרים, ולכן זה מעורר רצון להמשיך ולקרוא.
בנוסף, גם בספר זה ממשיך באלדאצ'י להפגין את יכולת השילוב בין העלילות השונות עד לפרטי פרטים- ולגרום לקורא לחזור פעמיים על השורה בה העניינים מתבהרים- תוך כדי קריאה עם תחושת פליאה ותדהמה.
ממליץ ביותר (לאחר קריאה של "מועדון הגמל")











