סוף סוף הגיע לידיי עותק מהספר הכה מדובר הזה. הרבה זמן חיכיתי לקרוא אותו ובסוף ההמתנה היתה משתלמת.
הוא הצליח יפה לעמוד ברף הציפיות הגבוה שהיה לי הואיל ולא הפסקתי לשמוע עליו בכל מקום.
מדובר אכן בספר מעניין, זורם, קריא ועם זאת כתוב מספיק איכותי בשביל שלא ייחשב ספר טיסה.
אז מה כל כך טוב בו?
מעבר לסיפור העלילה שהוא מעניין (אבל בו נודה בזה כבר קראנו סיפורים דומים בו יש מעבר בין דורות וסיפור פנימי וסיפור חיצוני) יש גם רקע היסטורי מרתק פשוט. סיפור התקופה וכל מה שקורה פה בעשרות שנים שקדמו להקמת מדינת ישראל ובעשות שנים אחרי הקמתה - זה לדעתי מהות הספר.
השילוב המוצלח של עלילה מעניינת, כתיבה יפה והיסטוריה אמיתית של מדינתנו הקטנה תוך סיפור חייהם של האנשים הקטנים שרק מנסים לשרוד עושים את הספר הזה לדעתי לסיפור הצלחה הגדול שהוא.
ירושלים של לפני קום המדינה וגם אחריה זה לא משהו שהכרתי מן הסתם. מה יותר טוב מאשר ללמוד כך מספר על ההיסטוריה שלנו?
היחס של בני העדות השונות בעיר הזאת בתקופה ההיא אחד כלפי השני הוא לא פחות ממרתק - הדעות הקדומות, השינאה, ההכללות...
אם בכל זאת אני צריכה לציין משהו שפחות אהבתי בספר זה את סיפור המסגרת כפי שהוא מסתיים בחמישים עמודים אחרונים. קשה להסביר זאת בלי לעשות ספויילר אבל רק אומר שקשה היה לי להתחבר למניעים של הדמות הדוברת (גבריאלה, הבת של לונה) כפי שמובאים בחלקו האחרון של הספר. מבחינתי ניתן היה לסיים את הספר 50 עמודים קודם.
עדיין, ספר מצויין!














