אף פעם לא יצא לי לקרוא את הסיפור שאינו נגמר. ראיתי את הסרט כמה פעמים בגיל 4 ופחדתי מגומרק, אז לא קראתי אותו המון זמן.נשמע קצת ילדותי, אבל גיליתי שהטעם שלי לא השתנה אחרי 8 שנים. אחותי בת ה7 רצתה לקרוא אותו, וקראתי אותו תוך כמה זמן ודבר אחד יאמר לזכותו: צריך לקרוא לו "הסיפור שאינו נגמר, עד שהוא נגמר", אני לא מגזים, הפעם היחידה שהנחתי את הספר מידי היתה כשהלכתי לישון. בהתחלה הוא היה נחמד, כל עוד אטריו היה מרכז העיניינים. אחרי שבסטיאן עבר למרכז, המחשבה העיקרית שהייתה לי בראש הייתה "אל תעשה את זה, אל תעשה את זה, אוף! הוא עשה את זה" הגיבור פשוט עושה תיד את המעשה הלא נכון ומסבך את עצמו בצרות שאפילו בסוף הוא לא יוצא מהן. אני ממליץ לקרוא עד החצי.

בהתחלה לא אהבתי את הספר, וכל מי שקרא אותו בודאי יודע כבר למה. אותי זה מאוד ביאס. אבל אחרי שאמרתי את זה לאבי, שכבר קרא, הוא הסביר לי את כל הסיבוך ואהבתי אותו קצת יותר. בדרך כלל, אני קורא ספרים מכמה סיבות: אצל גרגור הם ההנאה והמתח. אבל הספר הזה עמוק הרבה יותר מהקודמים, כך שלא היתי מוכן לזה, אבל אבי, שקצת יותר מיומן ממני בעניין הזה, הבין מיד את התסבוכת. לסיכום, אני ממליץ לחשוב קצת על הסיפור אחרי שקוראים אותו.

הספר מעולה, הסוף קצת מאכזב, והעלילה כל כך מפוצלת עד שנשארים המון במתח ולדעתי זה מעולה. מומלץ.

לדעתי הספר היה יותר טוב מהראשון מכמה סיבות.
# הסופר שילב את ספטימוס ביותר קטעים בספר, ובכך יצר הומור שהיה חסר בראשון.
# הצטרפו דמויות חדשות ומעניינות.
# העלילה המפוצלת התפצלה אפילו עוד יותר, וזה יוצר יותר מתח ועניין.
# הספר השאיר אותי מתוח בסוף.
(ספוילר) למה איפיגניה מתה?! זה כמו שברנדן ימות (נוראי).(סוף ספוילר).
בקיצור, ספר מעולה, מותח,יפה ולא צפוי. מומלץ.


החולדים כ"כ חמודים עם הסלמנדרות ופקקי המיץ שלהם, שקשה לקחת אותם ברצינות, בעיקר את דניס.

הטוב שבספרי ארטמיס פאול! וזה אומר הרבה. יש דמויות חדשות ומעניינות,סוף ממש לא צפוי(כל הדברים שם ממש לא צפויים), הרבה מתח, לא יודעים בדיוק מי הרשע עד סוף הספר, ההזדהות גדולה, אואן קולפר מראה לנו שאפשר להזדהות גם עם רוצחים-גאוני פשע- גנבים-ראשי ארגון פשע-חוטפים, ושגם להם יש רגשות( אואן היה יכול לגרום לי להזדהות עם וולדמורט). הספר עמוק יותר מהספרים הקודמים, הסדרה מעוררת מחשבה ומלמדת, מותחת, ומעניינת.

פשוט מלך ספרי הפנטזיה.

הספר מעולה, העלילה טובה. אבל מדהים אותי שאואן מצליח לגרום לנו להזדהות עם פושע,גנב ורוצח. זה כמו לגרום לי להזדהות עם גולום(קשה). מומלץ מאד

ספר מדהים. זהו

הטוב עד עכשיו בסדרת"נייט הגדול"! אומנם אני מעדיף פנטזיה, אבל כדאי מדי פעם לעצור להתרעננות מכל הדרקונים, האבירים, הגיבורים והמפלצות עם "נייט הגדול" או עם "יומנו של חנון".