המלצה של הבכור, לאחותו בת ה 8, רק שהיא לא תקרא ספר של 530 עמודים, כך מצאתי את עצמי צולל לתוך יער הפרא עם ביתי. את הספר קראנו אט אט, כל פעם פרק או שתיים, לא כל ערב הסתדר לנו, וקרו פעמים שעזבנו את פרו וקרטיס, לשבוע אפילו יותר ביער הפרא בלעדנו. למרות ההפוגות הארוכות, תמיד היינו בתוך הסיפור, תמיד ידענו לאן חזרנו והקריאה הרגשיה רציפה.
פרו שאחיה התינוק נחטף ליער על ידי להקת עורבים, היא יוצאת להציל אותו

הנה אני יושבת לי לבד אחרי כמה שבועות שבהם ניסיתי למצוא לי ספר ללא כל הצלחה ומתאבלת לי על משבר הספרים שלי כשפתאום נשמעת דפיקה בדלת ואז בפתח מופיע סבי וספר בידו הוא מגיש לי את הספר וברגע שעיני נתקלות בכותרת "יער פרא" אני כבר מבינה שלא יהיה קל לגרום לי להוציא ממנו את העיניים.
אין לי מילים לתאר עד כמה אהבתי את הספר אני בדרך כלל לא כל כך מתלהבת מספרים שבהם משלבים כל כך הרבה פנטזיה אבל הפעם לא היתה שום