אחרי יותר מידי זמן החלטתי לנסות לקרוא את נסבו,
התחלת הספר בלבלה אותי, קפיצות הזמן בין העבר להווה ופתאום בתוך ההווה עצמו לא ממש עשו לי את זה ושקלתי אפילו לפרוש
שמחה שבכל זאת נתתי צ'אנס,
בערך בעמוד 150 אי אפשר היה לעזוב אותו,
טעיתי בניחוש הסוף כמה פעמים ולגמרי שכחתי רמזים שפוזרו בין הדפים,
בדיעבד הכל התחבר באופן מושלם וחייבת לציין שנסבו סוג של אומן.
ממליצה.

ספר מקסים, קליל ומצחיק.
מגולל את סיפורו של הורטנן, טוחן מיילל מפינלנד שנקלע להמון צרות בגלל היותו טיפה שונה.
בגדול מדובר בביקורת על החברה שלא מקבלת את הפרט הייחודי אבל זה לא נכתב בצורה מייגעת
אלא להפך מרגיז בצורה משעשעת.
לגמרי העביר לי את השבת בחיוך
ממליצה בחום ורצה לקרוא את ספרו הראשון- שנת הארנב.

אחרי הספר האחרון שתורגם וקראתי (המגילה מעכו) של קאולו, פחדתי לתת צ'אנס נוסף לסופר.
אהבתי את האלכימאי, ורוניקה מחליטה למות ו-11 דקות שהיו מופלאים
פחות התחברתי לספרים האחרונים והפילוסופים מידי לטעמי
והנה הוא חוזר לתת עלילה ולמתן את הפילוסופיה.
בגדול- חמוד
העביר לי את החג בנועם.
בסדר, לא עפתי.
לא בטוחה שאחכה לספר הבא.

העלילה מתרכזת בכותרת ובהשלכות של המעשה שלה,
הסוף בנאלי מידי.

אשכול נבו ידוע בדמויות עשירות התוכן שלו,
לפעמים הוא קצת נסחף (ארבעה בתים וגעגוע) אבל הפעם הוא היה מדוייק.
התחברתי לכל שלושת הדמויות,
כאבתי את כאבן
והתרגשתי עד דמעות בסוף המיוחל.
הספר מאוד קליל וקריא גם כשהוא דן בסוגיות קשות שיכולות להתעורר כתוצאה מאלימות.
אמליץ.

ללא ספק המאסטרפיס של קינג מבחינתי,
לא יכלתי לעזוב אותו,
לא יכלתי להפסיק לחפש בוויקיפדיה ובאינטרנט המשיכי קריאה לעובדות שאני מודה שלא ידעתי על הפרשה.
הוקסמתי מהעלילה
והזלתי דמעה בסוף.
ממליצה,
ספר יחודי.

קיבלתי המון המלצות על "זה" בתור ספר אימה טוב,
אבל אני אחרי קריאה אחשיב אותו יותר כדרמת מתח,
אולי בגלל גילי, או אולי בגלל שהוא נכתב לפני יותר מ20 שנה, תחושת אימה מצאתי בו מספר מועט של פעמים
ולכן אני ממליצה עליו גם למי שלא חובב את ז'אנר האימה.
התאהבתי בדמויות, אפילו ב"ליצן המרושע" ששינה את עורו מפעם לפעם עד שנהפך בסופו של דבר למשהו אחר לגמרי.
אני לא אוהבת לרוב ספרים כה ארוכים (991 עמודים) אך באמת שלא יכולתי לעזוב אותו.
אחד הטובים של קינג.
אהבתי.

קראתי בעקבות הטריילר המותח לסרט (שלא הספקתי לראות).
הספר בינוני, סיפור העלילה צפוי, במיוחד אחרי שקוראים את סדרת מפוצלים,
100 העמודים הראשונים שיעממו, יתרת הספר טיפה השתפרה.
לא בטוחה ש'ארוץ' לקרוא את ההמשך.

שינה לי את כל מה שחשבתי על מותחנים פסיכולוגים,
האמת ניסיתי לקרוא כי די צחקו עלי שלא ראיתי את הסרט או קראתי את הספר וטענו שיש לי "חור בהשכלה"
כמובן שזילזלתי בהתחלה, אבל בערך בפרק השני לא הצלחתי לעצור וסיימתי אותו בשבת אחת.
ללא ספק תומאס האריס גאון, וחניבעל לקטר הוא אליל.
מהמם.

ספר מדהים וכך גם הסדרה.
מהסתייגות ראשונית בספר הראשון, להסתקרנות בשני ופשוט התאהבות בשלישי, ליסבת היא אחת הדמויות היותר מרעננות שפגשתי בז'אנר.
לקראת המאה עמודים האחרונים, הבנתי שתכף ליסבת עומדת לצאת מחיי.
הסופר התכוון להוציא כעשרה ספרים בסדרה וכתב תקצירים לכולם לפני מותו, אני מקווה שמישהו יפרסם אותם וכך לפחות אוכל להמשיך לדמיין מה יכל לקרות.