הציפיות שלי מספר הנושא את השם יוכי ברנדס לא איכזבו.
ספר מקסים, כתוב בשפה יפה וקלילה עלילה מרתקת והסוף מופתי!
מומלץ בחום למחפשים להעביר כמה שעות בנחת!

התחושות שלי מעורבות בנוגע לספר. מצד אחד לא ממש אהבתי את צורת הכתיבה. וההחלטה לשים את כל ההערות בסוף הספר מאוד מקשה על הקריאה ובפרט לקורא הישראלי שלא מתמצא בהוויה האמריקנית. מצד שני האורך של הספר ואולי גם העובדה שקראתי את הספר במשך שבועות גרמו לי להתחבר ממש עם הגיבור ג'ו עם מה שעבר עליו והתחבטויות הנפש שלו. התעצבתי בעצבונו ושמחתי בשמחתו וגם כשרציתי להפסיק לקרוא לא יכולתי.

ספר מקורי ומרתק!
החיבור בין הסוגיות השונות המופיעות בתלמוד כאנקדוטות והפיכתם לקו מחשבה בתוך עלילה מרתקת הוא גאוני.
ובכל זאת האופן שבו מוצגים החכמים נראה שטחי מדי. חכם לא נמדד רק עפ"י קו המחשבה והחדשנות שלו, ראשית הוא אמור לדעת בע"פ כמות גדולה של דברים ולפרשם עפ"י מדות התורה וקווים מאד מגבילים של שיטות הלימוד,(גם אם מדובר בתקופה שקדמה לרבים מן החיבורים אודותם, השוני הוא רק בכתיבת הדברים לא בעצם העניין) ולא כל אחד עם חוש דמיון מפותח הופך להיות מנהיג בישראל ודמות מצוטטת.
בעניין אחר, אפשר לטעון שרבי עקיבא טעה בכך שהוא גיבה את בר כוכבא, אבל כל זה לא מונע מהרמב"ם בהלכותיו אודות המלך המשיח והסימנים לזהותו, ללמוד מבר כוכבא סימנים אודותיו כיון שהחכמים באותו הדור סברו שהוא משיח, כלומר הרמב"ם לא חושב שהם טעו בבחירה, אלא שנהרג בעוונותיו ולא זכינו אבל אם נראה אדם כמוהו עם סימנים נוספים נוכל לזהותו כמשיח.
עניין נוסף הוא הקשר בין רבי אליעזר לשאול התרסי, נראה לי לא קשור (מטעה) ומיותר.
ולסיכום, ספר מצוין! מלבד העלילה המרתקת והצגת נקודת המבט של אשת רבי עקיבא, הספר מציף נושאים רבים ונותן להם פרשנות מפתיעה,(כמו הסיבה לתמיכת רבי עקיבא במרד,ועוד) מומלץ!

ככל הספרים שנכתבים על פוליטיקה עכשווית, אחרי זמן מסויים הם נעשים לא אקטואליים,כך גם הספר הזה: הוא נכתב על נצחון בוש הבן את אל גור בבחירות לנשיאות ארה"ב,ואת השקרים לדברי המחבר שהיו במערכת בחירות זו.
הספר טוב למעוניינים לדעת על הנושא מנקודת מבט של עיתונאי ציני ופסימי.
מעבר לכך הספר כתוב בצורה נחמדה ומשעשעת.

ספר מיושן מעט גם בכתיבה ובעיקר בעלילה.

כדי ליהנות מהספר צריך להבין בהיסטוריה של האימפריה לפחות 100 שנה אחורה, וכן להכיר לעומק את הפוליטיקה של הפרלמנט
הבריטי שבזה עוסק המחבר לפחות חצי ספר.
אין ספק שצ'רצ'יל היה איש גדול.

קראתי ספרים קודמים של כץ ומאד נהניתי חשבתי שגם את זה אני יאהב. בפועל אולי תזכרו בדיחות אבל הספר כתוב מאד רדוד לא מצחיק בכלל.

לקרוא את הטור של לפיד בעיתון פעם בשבוע זה נחמד לעתים, לקרוא כמה כאלה בהמשך אחד זה מעצבן.
ובפרט אם מחלקים אותו לנושאים כך שהיציאות חוזרות על עצמם באותם נושאים עוד ועוד.
אולי עדיף להחזיק אותו ולקרוא בו כל כמה שבועות טור אחד.

ספר קליל משעשע ומעניין מומלץ בחום.