בנשימה לרווחה אני סוגרת את "נוסעת מעבר לזמן".
מסתכלת סביבי על שדות הקרב שהשארתי אחרי בהתקף הנווכריה - שפררית - נוסעת,
הכלים בכיור, ערמות הכביסה ו-מי זה הילדים האלו בכלל? נגמר לבנתיים, צריך לחזור לחיים...
מזמן לא נסחפתי ככה. נהנתי.

אבל לפני הכל - חברים בכתר - זה לא הוגן מה שעשיתם כאן! הספר שנקרא נוסעת מעבר לזמן, השלישי בסדרת נוכריה אינו שלם. נראה כי בכתר הזדרזו למהר על גל הביקושים שנוצרו בעקבות סדרת הטלויזיה והוציאו את החלק השלישי כספר חלקי, לא את כולו. והכיתוב על העטיפה האחורית " בין שדות הקרב של סקוטלנד במאה השמונה עשרה לבין איי הודו המערבית האקזוטיים" זה פשוט לא נכון ולא מעודכן!! אין שום קטע שעוסק באיי הודו המערבית ב"נוסעת". יתכן כי תורגמה העטיפה האחורית של הספר המקורי, אבל זה לא מה שאנחנו קיבלנו לקרוא.
אני מאוד מקווה בשביל כתר שהם ימהרו ויוציאו את ההמשך ואף יחיבו עליו פחות, היות והוא רק השלמה לספר שכבר נקנה, וכמו כן יטפלו בהקדם בהוצאת כל שאר הספרים בסדרה (כמה נשאר? 5 או 6?). אני משוכנעת שיש לזה קהל. סדרה מעולה.

וכמה מילים על שפרירית ונוסעת:
אחרי שקוראים כמה ספרים בסידרה, ועוד ספרים כ"כ מרובי עמודים ורחבי יריעה, מתחילים לפתח סוג של מערכת יחסים עם הסופרת...יש לי ציפיות ממנה. אני מוצאת את עצמי עסוקה כמעט כל רגע שבוע אין פר למול עיני במחשבה על איך אני הייתי רוצה שהסופרת תמשיך לרקום את העלילה. והאמת, זה לא תמיד קורה ואני מתבאסת. ועם זאת, קשה לכעוס עליה, הספרים שלה כל כך טובים!
ברור ששיא העלילה הוא המפגש. אני לא חושבת שאני מפתיעה מישהו, לספר קוראים אחרי הכל "נוסעת מעבר לזמן". מובן שהשיא הוא רגע המפגש. לצערי פרט לרגעים כאלו יפים (שבשבילם הכל שווה, כמובן), הסופר בוחרת להמעיט ברגעים מרחיבי לב ולהרבות בעלילה קצבית ומותחת. סה"כ נהניתי ואני כבר מחכה לקרוא את ההמשך (אבל לא עכשיו, קודם נחזיר את הבית למסלולו....).

הרפתקאה נוספת בחיי קלייר רנדל וג’יימי פרייזר.
רומן היסטורי משולב בסיפור אהבה יפיפה.

אזהרה מפני ספויילרים.

בסופו של “שפירית בענבר” חוזרת קלייר לסקוטלנד, להווה עם ביתה, בריאנה.
החזרה היא עשרים שנה מיום עזיבתה.
היא מגלה מההיסטוריון כי ג’יימי בחיים ולא נפל בקרב בקאלודן ופועלת לאסוף מידע נוסף בנושא.
קלייר להוטה לחזור לג’יימי ובתה, בריאנה, דוחפת אותה לחפש אחריו.

אנו עדים בקריאת הספר להשתלשלות חייו של ג’יימי ושל קלייר במהלך עשרים השנה שעברו ואכן הרבה קרה בחייהם.
אנשים חדשים נכנסו לחייהם, מקומות חדשים, הרפתקאות חדשות ועוד. אך אהבתם גדולה מהחיים וחזקה מאוד.
חזקה יותר מהאבנים, מהנסיעה בזמן ומהאנשים החדשים שנכנסו לחייהם.

ממליצה בחום!
גמבלדון פעם נוספת מאפשרת לנו הקוראים מסע בהיסטוריה, הרפתקאה מעניינת משולבת במידע היסטורי משולבת בסיפור אהבה סוחף.

הספר השאיר אותי עם טעם של עוד. ממתינה לחלק הבא…

אמנם זה הספר השלישי בסדרה, אך התחלתי אותו משם בגלל שראיתי עם אמי את הסדרה, שמאוד מאוד דומה לשני הספרים הראשונים. אז את הספדרת ספרים התחלתי מהספר השילשי, גמרתי את כל מה יצא עד עכשיו, וחזרתי לשני הספרים הראשונים.
בכנות? הסדרה הזו שינתה את חיי.
היא כתובה בספה רהוטה ומנוסחת היטב, למרות שיש כל כך הרבה ספרים אף פעם אי אפשר לאבד בזה עניין, אי אפשר לעזוב את הספר מהידיים, ואי אפשר שלא להתאהב בג'יימי פרייזר ובקלייר ביצ'אם.
שניהם דמויות כל כך עגולות, מעניינות, שגורמות לתחושה חמימה בלב והרצון שיהיו יחד, רצון שלעולם לא יעזבו אחד את השנייה, ואת הספר הזה אני יכולה להגיד שהתחלתי לקרוא עם קטע באמצע, גמרתי את הספר, ואז חזרתי להתחלה והתחלתי לקרוא משם.
אני מאוהבת בתרבות הסקוטית בזכות הסדרה המדהימה הזו, ולמדתי על כל התקופה הזו בזכת הספרים הללו, ואלו ספרים שאני נהנית לקרוא שוב ושוב ושוב, בלי לאבד עניין אף פעם.
אני ממליצה לקרוא את זה אם אין לכם בעיה גם עם קטעים די ארוטיים, אבל מלאי אהבה, למרות שכל זה לא העניין המרכזי כאן, אלא הסיפור של קלייר וג'יימי.

עבר הרבה זמן מאז שסיימתי את הספר השני בסדרה ובתור קוראת מתמידה אני בד"כ שוכחת די מהר את הספרים שקראתי.
עם זאת הקריאה בספר השלישי, "נוסעת מעבר לזמן", החזיר אותי מהר מאוד ובקלילות לאהבתם של ג'ימי וקלייר.
הופתעתי לטובה. חששתי שהספר יתחיל לשעמם ולהתפזר אך לא כך.
בספר זה קלייר חוזרת לסקוטלנד ולג'ימי והם מתחילים לגשר על הפער בן 20 השנה שעברו מאז נפגשו לאחרונה.
אהבתם נותרה חזקה כשהייתה והקריאה הייתה מהנה ואף עשתה לי חשק להתחיל את הספר הרביעי...
לא אפרט יותר מדי מה קורה בספר כדי לא לקלקל, אבל מי שאהב את הספרים הקודמים, יאהב גם את זה.

מה אגיד ומה אומר? לאה גולדברג ניסחה את זה הרבה יותר טוב ממני:


עשרים שנה - וכמו שנוהגים לומר
"משהו קרה בינתיים בעולם" -
ורגש זה איננו יין משומר:
הוא לא נהיה חריף יותר, אף לא יותר מושלם.

...

שני אנשים, אכן, שני אנשים זרים
משני עברי התהום של הרס ואימה.
אפילו על קברי מתינו היקרים
לא עוד נאמר היום אותה תפילה עצמה.

הספר השלישי בסדרה שתורגם לעברית. אין ספק שדיאנה גבלדון עושה זאת שוב..ספר של 687 עמודים שפשוט רצו לי (וזה עוד ישירות אחרי שסיימתי את שפירית בענבר בן ה- 941 עמודים). הספור כמו קודמיו שופע בתיאורים מפורטים עד כי ניתן כמעט להריח ולטעום את התקופה והמקומות המתוארים. סיפור מלא אהבה, תשוקה, כמיהה וגם הרפתקאות.
כן אציין שלדעתי ההתחלה נמרחת מידי ומרגיש כאילו הספר נמתח באופן מיותר עד לחזרה של הגיבורה בזמן, בעיקר לאור העובדה שהספר הקודם היה הקדמה די רצינית לקראת החזרה הזו..
אולי זה כיוון שלסופרת יש דרישה לספרים נוספים עקב סדרת הטלוויזיה עליהם (שגם טובה מאוד לפחות העונה ששודרה כבר).

אבל סך הכל מוצלח. מחכה לתרגום של הבא בסדרה..

וואו... חיכיתי הרבה זמן לתרגום של הספר השלישי של הסדרה המופלאה "הנוכריה", ספר ההמשך של קלייר וג'ימי וסיפור האהבה שהוא גדול מהחיים עצמם, הסופרת רוקמת עלילה סוחפת ומותחת שלוקחת אותך לסקוטלנד ההררית עם המזג האוויר הקשה והקר, ארץ קשה אולם בעלת נופים מדהימים, ואנשים קשיי יום אבל עם לב חם ואוהב (חלקם לפחות...)
הספר השאיר אותי עם "טעם של עוד" וכמו שאני מבינה ייקח עוד הרבה זמן עד שהספרים הבאים יתורגמו. אני חושבת שעל ההוצאה שהביא לנו את הסדרה הזו "כנרת זמורה ביתן" לקחת על עצמה את הפרויקט ולתרגם את שאר הספרים. הבנתי שיש בסה"כ 8... אז קדימה אנחנו ממתינים.
ולסיום ב- אוגוסט 2014 יצאה סדרת הטלוויזיה לסדרה, והיא יוצאת מן הכלל.

סדרת הספרים "נוכרייה" ממשיכה להפתיע אותי כל פעם מחדש בטוויסטים המפתיעים והתפניות בעלילה שהיא מציבה בפני קוראיה. לצערי, את שני החלקים של אותו כרך בסדרה, Voyager, שפוצל לשניים לא קראתי ברצף (טעות שלא אחזור עליה בכרך הבא בסדרה, שגם הוא פוצל), אבל הדבר לא מנע ממני מלהישאב בקלות אל תוך סיפור אהבתם הכובש של קלייר וג'יימי.
בכרך הזה, הזוג שלא התראה עשרים שנים ארוכות זוכה להתאחד בשנית. בניגוד לרטט ההתאהבות הראשונית שליווה את הספרים הקודמים, כאן מורגש העומק של אהבה רבת שנים שסוף-סוף זוכה להתממש.
גבלדון מיטיבה לתאר את השינויים שחלו בדמויות האהובות, שהתבגרו וחוו בעשרים השנים שחלפו מאז הפסקנו לקרוא עליהן.
אנחנו גם נחשפים לכמה דמויות חדשות ומעניינות שכנראה יזכו ללוות אותנו גם לכרכים הבאים.
העלילה מובילה אותנו להתרכז במבצע הצלה של אחת מהדמויות ומאפשרת לנו להפליג יחד עם הגיבורים למקומות אקזוטיים ונשכחים, בתקופה שבה היו איים נטושים ומסתוריים... אנחנו נוטשים את גבולות סקוטלנד אלא תוך עולם חדש ולא מוכר, מה שהפך את הקריאה למסקרנת רק מעצם "התפאורה" שלה.
בספר נשתלו ניואנסים רבים שבאים לידי ביטוי בהמשך העלילה, ולכן לדעתי יש חשיבות לקרוא את שני הכרכים ברצף, כמקשה אחת. אני בטוחה שהקריאה תהיה מהנה עוד יותר באופן זה, שכן גבלדון היא אלופה בדקויות של ניואנסים!
הספר כתוב נהדר, סוחף ומפתיע! כמובן שאמשיך לכרכים הבאים בסדרה!

הרומן ממשיך להסתבך ויש מספר נקודות אור בעלילה הדרמטית והמוזרה. הערבוב של שנות ה 60 וה 70 של המאה העשרים עם המאה ה18 מעניין מאוד למי שמתעניין בהיסטוריה של ארה"ב וסקוטלנד בהתפתחות החברתית והתרבותית. מעניין מאוד.