הביקורת מיועדת לכל האופות והאופים חסרי האונים, שאין להם מה לאפות ואוהבים ליצור דברים דוחים, וורדרדים ודביקים.
כזה הוא תיכון לילה.
הביקורת היא על כל הסדרה.

ועכשיו, לביקורת.
הספר רדוד, רדוד, רדוד.
אני אלך עם ההשראה שקיבלתי מאחת הביקורות עם דמדומים, אבל בדרך אחרת.

מתכון ליצירת "תיכון לילה"

מצרכים:
1 גבר סוטה ומטריד
1 גבר שתקן, קנאי, זעפן ועוד יותר מטריד
1 גיבורה חסרת מוח שנדלקת על כל בחור שהיא רואה ונקלעת למצבים הכי סוטים שאפשר עם בנים
Y רציחות (ביחס לספר- 54636:1)
1 חוסר כישרון בכתיבה
0.5 עלילת כיסוי דקה וחלשה וחסרת היגיון
Y סופי פרקים מלאי מתח ואימה עד שחיקה (חיוני)

קחו את הגבר הסוטה והמטריד ואת הגבר השתקן, הקנאי, הזעפן והמטריד עוד יותר ולושו אותו יחד עם הגיבורה חלשת האופי. הוסיפו כמה שיותר חוסר בגדים תחתונים ולבבות וורודים ודביקים עד שיוותר משולש אהבה דביק, בלתי אפשרי, מגעיל ולא הגיוני. מסביב עטפו בחצי מעלילת הכיסוי ופזרו מעל התוצאה את הרציחות וסופי הפרקים.

זה הדימוי שעלה לי לראש כשהתחלתי לחשוב על הסדרה הרדודה הזו.
הסופרת בעצם טוותה סיפור אהבה דביק ומייגע וכדי להצדיק ספר נוער היא הוסיפה את העלילה החלשה מסביב.
העלילה של כל ספר מאוד לא הגיונית. זה נראה כאילו הסופרת תכננה הכול לראש אבל שלושת רבעי מהפרטים היא שכחה להוסיף.
דוגמא- זואי ומה שמה יריבות. עוברים פסקה- "אני מתה עלייך, זואי גלאס."
ולא, זה לא משפט ציני.
כאילו, א לוהים, כמה אפשר לסבול?? כל נשיקה נמרחת על שבעים עמודים. אין משפט שלא טבועה בו בהטיה זו או אחרת המילה "סקס".
הילדה המטומטמת מתמזמזת עם בחור ואז עצבנית על החבר שלה שהוא כועס עליה. ווואאאייי עדיף שתתאבד וזהו!!
וחוץ מזה- איך לעזאזל היא סלחה לסילבן כל כך מהר אחרי ש- עם כל הכבוד וההערכה שממש לא ראויים לספר- הוא כמעט אנס אותה?!

לא מומלץ בכלל. אני נגד הספר הזה. כשחברה שלי אמרה לי שאבא שלה רוצה לקנות לה את זה היא כמעט חטפה התקף לב מהתגובה שלי.
ואם זה מעניין אתכם- לא, הוא לא קנה לה בסוף את הספר.

וכשסיפרתי לאבא שלי שזה ספר סוטה הוא ישר קישר למילים תיכון לילה.
אולי זאת הייתה הכוונה של הסופרת מלכתחילה. לכו תדעו.

איה:(
לא כיף לי. בכלל.
מסתבר שיש לי קטע עם הספרים של תיכון לילה- כשאני קוראת אותם, אני מאבדת תחושת זמן. תיכון לילה הראשון- קראתי אותו כל הלילה.. פשוט סיימתי אותו, פתחתי את הדלת והיה בוקר. קסום:) (מיותר לציין שאחר כך היה לימודים וישנתי כל הזמן:P )
ועכשיו עם הרביעי- קראתי אותו כל היום. מהרגע שהגעתי הביתה עד הערב לא הפסקתי לקרוא. ותאמת, לא יכלתי להפסיק! הוא כל כך טוב והסוף שלו כזה אאוצ'י:( אבל עדיין, לקרוא!!
סי ג'יי דוהרטי גאונה. נקודה.

לא ציפיתי לאהוב את הסדרה הזאת כל כך. הדמויות פשוט מדהימות, התחברתי אליהן כל כך. הכתיבה הייתה יכולה להיות טובה יותר, וגם העלילה, אבל משהו בסדרה הזאת הפנט אותי. אני חושבת שאלו היו הדמויות והקשר ביניהן, איך שהחברויות נבנו והתפרקו.
ספוילר לא יכולתי לחכות שאלי וקרטר יהיו ביחד וחייכתי בלי הפסקה שהם חזרו בספר הזה.
הרבה יגידו שהספרים לא טובים בכלל, אבל משהו בהם הפנט אותי.
תיתנו להם צ'אנס, אולי תצליחו להתחבר.

"תיכון לילה 4: המאבק"

כל צד רוצה אותה אצלו, אבל מי באמת בצד שלה?
המאבק נמשך ורק צד אחד יוכל לנצח.

אחרי חודשים של בריחה ממקום למקום, חוזרת אלי לקימריה.
עכשיו נתניאל קרוב להשיג את כל מה שהוא רוצה.
כל צד רוצה באלי, והיא יודעת שנתניאל יעשה כל דבר כדי להעביר אותה לצד שלו.

"המאבק" הוא הספר הרביעי בסדרה.
אהבתי מאוד את הספר, אבל במהלך הקריאה לא ראיתי בו משהו שונה משאר הספרים בסדרה. אבל מה שכן, הסוף היה אולי אחד הסופים הכי מותחים מכל שאר הספרים.

מזמינה אתכם גם לקרוא בסדרה הנהדרת הזאת.
קריאה נעימה :)

אחרי חדשים של בריחה ממחבוא למחבוא, אלי חוזרת לקימֶריה, אבל היא לא משלה את עצמה שהיא בטוה, לא כשנתניאל קרוב כל כך להשיג את כל מה שהוא רוצה, הדבר היחיד שהוא צריך הוא, לרוע מזלה, אותה. כל צד רוצה בה, והיא יודעת שנתניאל לא יבחל בשום אמצעי כדי להעביר אותה לצד שלו.
חבריה ניצבים דרוכים לצדה, הם מוכנים אפילו למות למענה. אבל איך תוכל לחיות אם משהו יקרה לאחד מהם?

הספר מלא מתח ורומנטיקה, אלי נקרעת שוב בין סילבן לקרטר, מה שמעייף אחרי שבחשו בזה כל הספר השני והשלישי, אבל בכל זאת אתה נמלא צפייה לגבי בחירתה, הספר טוב, יש בו הרבה מתח והרפתקאות, אבל שוב, כמו בשלישי, הוא ספר לכיף, מי שקרה אותי בטח מבין, הוא לא ספר בעל חכמה כזו או אחרת, מי שמחפש ספר שיסעיר את מחשבתו או יענה על שאלות פילוסופיות: לא הכתובת, מי שמחפש ספר כיפי לקריאה עם שוקו\קפה, בכיף!
דירוג שלי: 4-4.5 מתוך 5

הספר הזה פשוט מעולה, ( אני מדברת על הסדרה בכללי )

אני ממש אוהבת אותו. העלילה שלו מקורית ומותחת וגורמת לי לרצות להמשיך לקרוא את זה ולא להפסיק,
בסופו של דבר מצאתי את עצמי בשש בבוקר יושבת וקוראת את הסיפור .

ברוב הספרים והתוכניות יש כמעט תמיד את משולש האהבה .
אני אישית לא הכי אוהבת משולשי אהבה (אבל לפעמים אני אוהבת את,זה תלוי מה הסיפור ) כי אני יודעת שבחיים הדמות הראשית לא תבחר במי שאני הכי אוהבת (-,-) וזה מעצבן , זה נגמר בזה שאני יושבת וצועקת על הספר המסכן.

בכול מקרה , גם בתיכון לילה יש את המשולש הזה , אבל פה זה טיפה שונה ( לפחות לי ) פה אלי ( הדמות הראשית למי שעוד לא קרא ) צריכה לבחור בין שניי בחורים . בדרך כלל כשאני קוראת ספרים כאלה אני אוהבת את אחד הבחורים ואת השני אני שונאת . אבל פה זה שונה כי אהבתי את שניהם , וכול פעם שיניתי את דעתי , פעם רציתי שהיא תהיה עם הראשון ופעם עם השני , אז בסופו של דבר לא משנה במי היא תבחר אני אהיה מאושרת ( והיא בחרה בזה שאני רציתי יייאאיייי ~(^.^~)).

וגם הדברים שאלי מגלה במהלך כול הסדרה על חייה על משפחתה ועל מה שעומד לקרות הופכת את הספר למעניין ומותח ומגביר את רצון הקריאה .


בקיצור אני אישית ממש אהבתי את הספר הזה , קניתי את החמישי ואני ממש מתרגשת להתחיל לקרוא אותו ,

אז...אני ממש ממליצה לכם לקרוא את הספר!!! ^.^

ספר מדהים!

כתוב היטב, יש איזון מושלם של תיאורים ובניית עולם מול אירועים ועיבוי הדמויות.

הוא מותח ומסקרן, לכל הדמויות יש עולם משלהן בשונה מסופרים אחרים, שתופרים את דמויות המשנה כך שיתאימו לגיבור הראשי- אבל שוכחים ליצור עולם משל עצמם לדמויות המשנה הלא פחות חשובות!

הספר לא לא משעמם לרגע. אני בטוחה שסי ג'יי פיצחה את הקוד באיך לגרום לקוראים לא להוריד את הספר מידיהם.

אין שום ספר שדומה כיום לעלילת תיכון לילה, וזה לפי דעתי הסיבה שהוא מצליח כל כך.

הוא ייחודי, הוא שונה, אין שום רגע דל.

הדמויות נורא אמיתיות והסיטואציות מתוארת בכתיבה סוחפת.

גם מצאתי ריאיון עם הסופרת, נשמע שם שהיא אינטליגנטית וצנועה! אני מעריכה סופרים לא מתנשאים כאלו :)

קישור לריאיון- http://girlboss.wix.com/girlboss#!ריאיון-עם-סי-גיי-דוהרטי-סופרת-רב-המכר-העולמי-תיכון-לילה/aohbw/567ff0c30cf23a10fe367808

הספר מעולה!!!
מצד אחד אני לא רוצה שהסדרה תיגמר לעולם....שיצאו עוד הרבה ספרים אני לא רוצה "להפרד" מאלי וקרטר ורייצל וכולם..
מצד שני אני כבר רוצה לדעת את הסוף
הסופרת הזו גאונית אף פעם לא נתפסתי ככה לסדרת ספרים

משולשי אהבה שובים אותי. אמרתי את זה תמיד, והנה אמרתי את זה עוד פעם. ונראה לי שבגלל זה אני כל כך אוהבת את הסדרה הזאת. הספרים הכי מעניינים בסדרה היו 1 ו-2. 3 ו-4 היו די צולעים לדעתי. הדרך הכי טובה להגדיר את זה היא צבעי פנדה; אתה צובע אם פנדה על בריסטול ומורח. מורח מורח ומורח. מה אם צבעים אחרים? כלום. נתתי לספר 5 כוכבים כי כזאת אני, נדיבה. והוו כמה פעמים עשיתי את זה, ולצערי עוד אמשיך לעשות. בכל זאת נשאר לי משפט אחד לומר: -אנחה- משולשי אהבה, למה אתם כל פעם עושים לי את זה אה?