מרגישה צורך להזהיר שיש תוכן מיני בביקורת הזאת:)
עשיתי את זה כי הייתי חייבת לנסות פעם אחת ספר שרחוק מהטעם שלי אבל קשור לז'אנר מאוד פופולרי ומאוד מדובר. לפני שאכתוב את דעתי על הספר כמה דברים מקדימים. אני ג'ינג'ית כלומר מאה אחוז ג'ינג'ית. מאוד מאוד ג'ינג'ית שבכל מקום שאמור לצמוח שיער הוא יהיה בצבע ג'ינג'י, את הגבות שלי כמעט לא רואים בגלל הצבע הזה ועל הריסים אין עוד מה להסביר. העור שלי מאוד מאוד לבן והמבנה פנים לא שיגרתי (יש לי מדרגה בין חצי הפנים למעלה ללמטה, והאף שלי ישר כמו סרגל). בקיצור חיצוניות שבולטת יותר מדי בשטח. אני מסובבת ראשים או מצודדת אם להשתמש בשפה יפה יותר אבל לא תמיד זו ברכה. כי דבר ראשון הגעתי מאוד מהר למסקנה (כבר בצבא) שלכול הגברים והנשים בארץ (וזה תמיד בארץ) יש פנטזיה לג'ינג'יות כולם וכולן רוצים להיות במיטה עם ג'ינג'ית (אפילו ג'ינג'ים). למה זה שאלתי את עצמי כמה פעמים ואני חושבת שזה קשור לאיזה דעה קדומה שאנחנו אש במיטה כמו שאנחנו אש במראה החיצוני. אני מקווה שתסלחו לי על שיתוף היתר אבל אני מרגישה חופשי לדבר על סקס בביקורת שעוסקת בספר על סקס. היו לי התנסויות עם גברים ובעיקר עם נשים מכל מיני סוגים (חלק מהן היו ג'ינג'יות) ואני לא יכולה לאשר או לפסול את הדעה הזו. היו מקרים שהיו סוערים והיו פעמים שהיה משעמם אני חושבת שזה קשור לאופי ואם כבר התחלתי לספר אז אולי אני 100 אחוז ג'ינג'ית אבל רק במראה. אני לא קופצנית (רק כשאני מנגנת בגיטרה) ואין בי שמחת חיים גדולה יותר מהממוצע, במיטה אני...חחח לא את זה כבר לא אשתף אני רק אגלה שאני סקרנית לגבי מיניות כמו שאני סקרנית לגבי ספרים. מנסה ז'אנרים שונים עד שאמצא את מה שהכי מרגיש לי בנוח איתו ומה שהכי מהנה מבחינתי(וגם אם אוהב כמה ז'אנרים בו זמנית זה גם בסדר לא?).
מה שהכי בטוח זה שלא נראה לי שזו תיהיה ספרות אירוטית. קראתי אמנם את כל הספר אבל הוא לא עשה כלום ולא חירמן בכלל וזה מה שספר כזה צריך לעשות לא? כי הכתיבה היא מאוד שיטחית (אני בטוחה שילדה בת 9 יכול להבין את זה ולומר שזה שיטחי) והדיאלוגים בין גיבורי הספר היא משעממת וגם מאוד מאוד שטחית ולגבי הסקס בספר אמנם יש בו מלא מלא מלא תיאורים מאוד מיניים שיש כאלה שיחשיבו אותם פורנוגרפיים אבל בשביל זה המציאו את האינטרנט ופורנו אמיתי. אל תכעסו עלי שלא כתבתי כלום על העלילה כי אין שום דבר שקרוב לזה בספר הזה.

נא להכיר: אווה חדשה באה לשכונה, לא של איתן ולא של גדעון [או גידון], אווה של ג'סי.
ויש לה עמוד שידרה, היא אפילו אומרת לא, עד שהיא אומרת כן...

נא להכיר את אהובנו החדש: ג'סי.
כן, חתיך. כן, עשיר, כן, זכר אלפא. וממש כן סרוט, עם עבר סרוט כמו כולם.

בתחילה הדמיון בינו לבין פיפטי מלווה בהרמת גבה משעממת, ואז תופס תאוצה ואני צוחקת מההומור הנהדר של הסופרת. ככול שהוא יותר חולה נפש הוא יותר מעניין.
הוא נובח פקודות והיא מתעלמת ואז נמסה, זה מגעיל ומרתק ביחד. כמו סדיזם שאני נשאבת אליו.
מצפה להעיף את הספר מהיד ואוחזת בו חזק, צוחקת בקול רם, הדפים עפים.
וכמויות הקללות שבספר... שאלוהים ישמור!

אז בעצם מה חדש?
אה..כן, כי אני מתה על זה.
כי כשאני סולחת לסופרת [ולעצמי] אני מתמכרת.
כי נהניתי מאוד.
והעיקר כי אני ניזונה מאהבה של אחרים!

זה התחיל בדייט לא ממש מוצלח עם הספר.
במנה הראשונה הוא כבר דיבר גסויות,
במנת הביינים הוא כבר הספיק להאיץ ל- 300 קמ"ש, כשאני עוד מדדה מאחור.
במנה העיקרית כבר חשבתי לקום ולעזוב את השולחן כשאני שופכת עליו כוס מים קרים כמחאה על חוצפתו והתנהגותו השתלטנית והלא רצוייה, אבל החלטתי להיות נחמדה אז אמרתי בנימוס שלום שלום וכך נפרדו דרכנו.

הוא הציע לי דייט שני, סירבתי.

מלכי אמרה לי 'תתני לו עוד הזדמנות', וכשמלכי אומרת, אני מיישמת.
אז נתתי הזדמנות שנייה.

היו רגעים שחשבתי שאנחנו יכולים לעלות שלב ביחסים שלנו, אבל זה לא נמשך לאורך זמן.
רציתי להגיד לו, זה לא אתה זה אני. אבל זה יהיה שקר.

זה השלב שאני לא בטוחה אם אני מדברת על עצמי ביחס לספר, או על אווה ביחס לג'סי.
אז אתם כבר יכולים לנחש,
זה נגמר בנינו עוד לפני שזה באמת התחיל.

מלכי כנראה החלקת על השכל.אבל אני עדיין אוהבת אותך.

ולא, לא סיימתי את הספר.
נקסט.

הספר התחיל טוב שג׳סי ואווה הכירו.
נהפך לדביק וסקס מוגזם שכתוב על המון עמודים בצורה משעממת ומוגזמת.
ג׳סי משוגע ממש וגם לה לא חסר, קנאי בצורה נוראית, שליטה מוגזמת.

לא אהבתי אבל לא סבלתי.

היו קטעים שאהבתי והיו קטעים שחיכיתי שיגמרו.

אבל... הספר נגמר במתח, אז אקרא את השני כשיצא.

בסוף מבינים המון דברים שקרו, אז כדי לסיים אותו.

לפני שנה אפיתי סקונס אנגלי: בצק, וניל ופירות מיובשים.
לצערי ולצערם של בני ביתי המאפה יצא יבש ונוקשה.

זו ההרגשה שליוותה אותי כשקראתי את הספר, כמו סקונס מיובש.

ספר כמעט כמעט בלי סיפור, הכניסו בתוכו את כל המרכיבים הנכונים אבל משהו לא הצליח.
את הסקונס אכלתי, כי חבל לזרוק (ככה, אגב, סובלים פעמיים: ראשונה על החומרים שביזבזתי ושניה שלא נהנים מהביס ומקבלים את כל הקלוריות. פולניה).
את הספר קראתי, כי אמרו רב מכר ואולי בכל זאת יקרה בו משהו.

לא ממש קרה. אולי בספר השני ?!

טוב נתחיל בשאלה, בנות ככה באמת הייתן רוצות שהגבר שלכן יתנהג אליכן??? הכירות שגובלת בהטרדה מינית, מחיקת האישיות שלכן, בעלות ושליטה ללא מעצורים...

הסופרת החליטה להעביר אווה ניתוח למחיקת האישיות עד כדי כך שהיא עיוורת לכל מה שקורה סביבה, אבל ברור שג'סי יהיה מלא בכריזמה, כסף ויופי מסנוור.
על אף שאני מחובבות הז'אנר הספר הזה הוא זלזול בקהל הקוראות, כתיבה רדודה ושטחית, דמויות משעממות והחטא הכי גדול הוא המחסור בעלילה ולחשוב שיש עוד 2 ספרים כאלו..
לא מובן לי איך הספר הזה הצליח להגיע לראש רשימת רבי המכר בעולם.

אני כרגע באמצע הספר...האמת, מאכזב, במהלך כל הקריאה אני מחכה שמשהו מעניין יקרה- ולא קורה! הספר עד כה מכיל רק את הרדיפה אחרי אווה, חוסר ההחלטיות שלה וסקס, אין ממש תוכן, לא קורה כלום חוץ מויכוחים וסקס... בקיצור, נחמד ולא יותר, לא משתווה לשאר הספרים בסגנון.

ספר חמוד לא יותר מזה
קראתי את רוב הספרים בז׳אנר וציפיתי לקצת יותר עלילה או לשיחות בין הדמיות הראשיות
אני מאמינה שאקרא את ההמשך אבל לא אחכה לו בקוצר רוח...

קראתי כי קניתי. אבל נו באמת...
חיקוי של 50 גוונים !!!

יותר מדי סקס וממש בהתחלה.
אני מאוד אוהבת ספרים מהז'אנר אבל משהו בספר הזה עייף אותי לחלוטין...
אל תתנפלו על החניות. תחכו שיגיע לספריה הציבורית!