• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
להיות מחונן

להיות מחונן

מאת גלילה רון-פדר-עמית

הביקורת של WOLF

תמונה של WOLF
דירוגדירוג
להיות מחונן

להיות מחונן

מאת גלילה רון-פדר-עמית

הביקורת של WOLF

דירוגדירוג
תמונה של WOLF
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2009
סדרה:להתבגר #8
קטגוריה:מקור (נוער)
הקודמת
~דניאל~
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

זה ספר מעות לחלוטין איך אפשר להגיד שכל הנוער מעוות?!
אוקי הדמות הראשית היא אבנר ילד מחונן הוא הצטיין עוד מגיל צעיר והוא גאון אוהו כמה שהוא גאון.אז בקיצור הוא עושה כל מיני מחקרים הזויים לגמרי על ילדים מהשיכבה שלו ובנוסף הוא עושה עליהם ניסויים ובקיצור הוא שקרן ורמאי לאללה.

בספר הסופרת רומזת שהנוער החכם של היום חיב להיות כמו אבנר וזה הדבר הכי לא נכון ומעוות שאפשר לדמיין
אני כמו עוד כמה אנשים שהגיבו מחוננת גם כן,
אז מה זה אומר עלי שאני שקרנית ורמאית ששונה מכולם בזה שהיא כזאת?!
בקיצור אני לא ממליצה לקרוא את הספר הזה בכלל.

נראה לי שגם גלילה רון פדר הייתה פעם נערה ויכול להיות שהיא הייתה אחת כזאת כמו רונן ושהיא בעצם כתבה על החיים של כילדה אבל למה לתאר בצורה כל כך נוראה ילד חכם?!
מה ואם אני לא חכמה אז זה טוב? לא!

חכם זה בן אדם שיצליח בחיים שלו!
מחונן זה בן אדם שיעבור דברים קשים!

וכמו שאמרתי קודם ספר ממש ממש לא מומלץ!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
א
אריק רקס
1קורא|גיל ממוצע103|0%נשים

על המבקרת

תמונה של WOLF

WOLF

חברה מזה 12 שנים
43 ביקורות•121 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מקור (נוער)•מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)
תמונה של WOLF
WOLF
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות43
לייקים שקיבלה121
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מקור (נוער)11מדע בדיוני ופנטזיה9תרגום (נוער)9

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של WOLF

אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

טוב, אני לא מבינה מה קורה פה.
בקושי מצאתי פה ביקורת רעה אחת על הספר הזה.
אז לא אני לא אתחיל את הביקורת ב- "כמה חיפשתי אותו", כי הוא היה לי בבית. אני גם לא אתחיל ב"אל תקראו!!!" כי הוא לא מאוד גרוע.
אבל אני גם לא אתחיל ב"תקראו ספר חובה"- כי הוא לא ספר חובה.
אז כן אולי יהיו כאלה שיגידו שאני משמידה ערך

או שהנער של ימינו כבר לא מתעניין בעבר (מה שאולי נכון)
אבל זה לא העניין.

העניין הוא שאני באמת פשוט לא יודעת מה להגיד על הספר הזה.
מצד אחד- ספר מעניין ומרגש שמלמד על תקופת קום המדינה.
ומהצד השני- אסתר הסופרת (שאגב אני אוהבת מאוד) הוסיפה עוד ועוד פרטים לעלילה והגעתי למצב שאני לא ממש מבינה מה קורה מסביבי.
בנוסף יצאתי מהקריאה עם תחושות לא נעימות.
מי שכבר מכיר אותי יודע. אני שונאת יותר מדי פרטים בעלילה, זה מחליא אותי.

הבעיה שלי כאן היא שהספר באמת היה בסדר! כלומר מצד אחד התאכזבתי מצירוף הפרטים (ומהאורך הארוך מדי של הספר) ומהצד השני בסיום הספר לא הרגשתי שקראתי משהו בכוח.

קצת מוזר לי לעשות את זה על הספר הזה אבל דמויות: יתכנו ספויילרים
אורי- נער הלומד בכיתה ח. הספר מלווה את תהליך התבגרותו. הספר מתחיל בכך שאורי מגורש מבית הספר בלי שום סיבה. אורי אינו תלמיד מצטיין אבל הוא מבין שלימודים זה חשוב. ילחד אכפתי, חכם,חזק ונבון.
אמא של אורי- חלתה בדלקת ריאות וכמעט מתה. מתוארת כאישה טובת לב, נדיבה ואוהבת.
אבא של אויר- אופטימי יחסית, איש טוב וחזק.
דליה- ידידתו הטובה של אורי, חולה במחלה שנקראת פוליו. טסה לארצות הברית כדי להבריא אבל מצבה נהיה גרוע יותר. בהמשך מתברר שדליה חשה רגשות עמוקים אל אורי ואולי גם הוא אליה.
עפרה וחנה- חברותיו של אורי במהלך הספר.
שלמה שומסקי- כשאורי מגורש מבית הספר הוא פוגש את שלמה שומסקי- מעשירי המושבה, והשניים הופכים להיות חברים טובים. שומסקי אוהב את אורי ועוזר לו לחזור לבית הספר. שלמה הוא בן אדם טוב, עשיר, נחמד וחביב.

וזהו עד כאן. תקראו או לא תקראו זו כבר בחירה שלכם
ספר שנוי במחלוקת.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•WOLF
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

איכשהו הספר הזה התגלגל אלי. ומה לעשות הוא לא נראה מושך במיוחד, אבל נזכרתי שפשוט כל כך הרבה אנשים אמרו שהוא "מרגש" ו"חובה לקריאה" אז פתחתי והתחלתי לקרוא.
מכירים את זה שאתם לא רוצים לקרוא ספר אבל בגלל שהמליצו לכם עליו אתם ממשיכים לקרוא כדי לבדוק אם זה משתפר בהמשך?
כי זה בערך מה שקרה, הספר הזה לא עיניין אותי במיוחד. נחמד ולא יותר מזה. האמת? קראתי עוד קצת והוא כן השתפר באמצע, אבל קראתי איזה 70 עמודים מתישים שהכרחתי את עצמי לקרוא...
אז כן, בחור נכה, רע לו בחיים, אין לו אף אחד חי לו לבדו בבית עד שבחורה צעירה בשם לואיזה באה לעזור לו.
זה הקטע שהספר התחיל להיות בו יותר מחביב מינוס. הוא עם כל העצב שלו והיא עם כל השמחת חיים שלה מתחילים לחיות ביחד. וזהו בערך.
אבל אני נורא מצטערת.
כדי לגרום לי לבכות מספר צריך להיתאמץ. מסרטים אני בוכה זה כן. אבל מספרים אני לא בוכה
יש רק כמה ספרים שמצליחים לרגש אותי (ע"ע אשמת הכוכבים...) אולי משהו מקולקל אצלי?

ואולי לא.

אני פשוט לא אוהבת סופרים שמנסים בכוח לרגש אותי- ומכניסים יותר מדי אירועים לעלילה.
לא מספיק שהוא נכה, רוצה למות, עצבני ובדיכי החברה שלו לשעבר התחתנה עם החבר הכי טוב שלו לשעבר.
אזהרת ספויילר:
וואלה אני מצטערת אני לא מצליחה להבין למה אם לואיזה עושה לו טוב והוא נהיה שמח יותר, אוהב ונאהב, הוא עדיין רוצה למות.
הספר היה יכול להישתפר אם ההתמקדות הייתה על השמחה שגורמת לו לואיזה, במקום הדיכאון שגורמת לו הנכות שלו והרצון שלו למות

אני מכירה הרבה ילדים נכים, ש"זכו" בנכות שלהם בצורה הרבה יותר גרועה מוויל (השם של הגיבור הנכה)(שיט שכחתי לומר את השם שלו כל הביקורת) והם מקבלים את זה בצורה הרבה יותר טובה. כן, הבנתי, קשה לו, כואב לו, וכו' וכו' אבל כמה אפשר לשמוע על זה?
יכול להיות שאם הסופרת הייתה מפחיתה קצת בסבל שלו ומוסיפה קצת לשמחה שלו הספר היה מרגש הרבה יותר. אני מצטערת אותי הרבה יותר מעניין בן אדם שעובר שינוי ברור לטובה מאשר בן אדם שלא ברור אם הוא שמח או עצוב.

נ.ב

ראיתי את הסרט גם והוא הרבה יותר ריגש אותי. עובדה.
בסרט הפחיתו הרבה קטעים מהעלילה (ולא הוסיפו הרבה אחרים) וכך הסרט היה יותר מעניין.

בקיצור (אם אפשר לקרוא לכל מה שכתבתי קיצור)
ספר חביב מינוס
מיועד לרומנטיקנים שאוהבים סופים לא משהו
או לאנשים שאוהבים סגנון כזה של ספרים? אני אשמח אם מישהו ידווח לי איזה סגנון אפשר להגיד על הספר הזה
(וכן אני יודעת שזה רומן)

קראתי טובים ממנו.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•WOLF
העץ הנדיב

העץ הנדיב

של סילברסטיין

עברו שנתיים מאז דודה שלי, רוטל
נפטרה מסרטן.

אתמול קראתי את הסיפור העץ הנדיב ובשנייה שגמרתי אותו פשוט לא הפסקתי להפסיק לבכות

רוטל- היא הייתה העץ הנדיב. העץ רחב הלב. העץ היפהפה בנפשו.
העץ המדהים

כי היא פשוט נתנה ונתנה, ולא היה לה כסף. בקושי לטיפולים שלה עצמה היה לה כסף.
או לבת שלה.
אבל אנחנו או הבת שלה לא ידענו את זה

וביקשנו ממנה
ואני לא זוכרת פעם אחת שהיא אמרה לי לא.

והיא גרה בקרוואן
של אח שלה. שדרש ממנה כסף עליו, בחוסר רגש ובחוסר אכפתיות.

היא הייתה מסוג האנשים שרואים ילד קטן בוכה בגינה

ובאה אליו
ואומרת לו שיש לו עניים יפות
והילד מפסיק לבכות
כי הטוב שלה והחום שלה פשוט זרחו ממנה

ועם כל כמה שהיא נתנה ונתנה ונתנה
ולא קיבלה אף פעם
אבל המשיכה לתת


אני לא אשכח שבפגישה האחרונה שלנו איתה היא הייתה עם קרחת בגלל הטיפולים
ואחותי הקטנה שאלה אותה בלי בושה למה
והיא התיחסה לקרחת כמתנה משמיים
כדבר טוב
וזו הייתה הגישה שלה לחיים
וההודעה האחורנה של הייתה לאמא שלי
תמסרי דש לארבעת הילדים החמודים ותגידי להם שאני מתגעגעת אלהם.

ואז
לקחו אותה
פשוט קטפו אותה
כניראה אלוהים רצה שכל הטוב הזה שלה יהיה בגן עדן ביחד איתו

ואני בוכה עכשיו. כי זה פשוט לא צודק

וכך גם מהעץ הנדיב נשאר רק הגזע

אבל הגזע נשאר

וגם רוטל נשארה

אני מתגעגעת אלייך

כל כך כל כך.
מתגעגעת אלייך.

לפני 8 שנים•WOLF
קיץ אחד ביחד

קיץ אחד ביחד

ליאת רוטנר

יש בספר הזה בעיות זה כן.
וקראתי אותו איזה 6 פעמים בכל זאת

אז הסופרת ליאת רוטנר התחילה לכתוב את הספר הזה בגיל 8 ועל זה מגיע לספר הזה 100 כוכבים כי זה ספר מדהים לילדה בת 8.
אז כן הספר הזה מלא בסטריאוטיפים, ואז מנסה לשבור אותם כאילו, ואז שוב מתמלא בסטריאוטיפים אבל זה פשוט ספר כיף.
איכשהו.
הוא לא עמוק במיוחד, לא רדוד במיוחד, לא מצחיק במיוחד, לא משעמם במיוחד.
טוב, לא משעמם בכלל.

אבל בכל זאת זה ספר עם לא יותר מ4 כוכבים,
כי לא במיוחד, הוא לא מיוחד, פשוט ספר. ספר.

יש לו 4 כוכבים ממני כי אני לא בטוחה שחייב אותו על מדף בכל בית
או שכל בן אדם שאני רואה אני ממליצה לו על הספר הזה.

אבל נהניתי לקרוא אותו. כי איזה ילד לא אוהב לקרוא ספר שלא משאיר חמיצות בלב?

זה ספר שהכל מסתדר בו כל הזמן וגורם לך להרגיש שהחיים סבבה. וגם אצלך הכל יסתדר.

דמויות:
תומר- האדיש והחתיך, ילד עם משפחה הרוסה שאימו נטשה אותו בילדות ואביו שרוי בדיכאון בכללי.
נועם- היפה, המקובלת תמיד מוצפת בחברים ובאהבה, עדינה ומתוקה
ענבל- המרדנית שמתנהגת כמו "טום בוי" שונאת בגדים וקניות
איתי- הבדרן הליצן, שלא לוקח שום דבר ברצינות וצוחק על כולם ועל הכל, יש לו תאומה שלא איתו בפנימייה
קובי- הביישן והחנון מפחד מבנות ומכל דבר שזז בערך (כמובן שיש לו משקפיים)
שירן- החופרת הגאונה, קטנה מכולם בשנה אך חכמה מכולם ביחד.

ורוני, שהיא בנפרד כי היא לא חלק מהחבורה אך היא דמות חשובה בספר - חברה של שירן, דתייה ומצחיקה.

ממליצה לאנשים שמחפשים משהו קליל מלא בכיף ובסטראוטיפים
ולכאלה שרוצים שהכל יהיה בסדר

תהינו
(:

לפני 8 שנים•
★★★★★
•WOLF
אין דבר כזה ילד רע

אין דבר כזה ילד רע

אושי גרוס

בתור ילדה היפראקטיבית מאוד התחברתי לספר. אנשים צריכים פחות להתייחס למעטפת ויותר להסתכל מתחתיה. וכן, כמה קיטשי שזה ישמע.
תמיד הייתי מפריעה בשיעורים, חסרת שקט. ותמיד תייחסו אלי כאל שונה. ואני שונה.
בדיוק כמו שכל אחד אחר הוא שונה.
באמת שקצת נמאס לי כבר מכל התוויות שנותנים לכל אחד. אני לא בחרתי להיות היפראקטיבית. או יפה. או מכוערת. או מעצבנת. או נדיבה מטבעי. או תמניה. או אשכנזייה. וכו וכו. בני אדם אדם הם בני אדם. כמה פעמים ביום אני קוראת באינסטגרם על אנשים ששונאים את הקהילה הגאה? או שחורים? ואסייתים?
יש עוד כל כך הרבה דוגמאות. ויש שיגידו שהעולם התקדם. אז צר לי חברה יקרים
כניראה שהוא לא.
כשהבדיחה שאני שומעת הכי הרבה היא "אופנוע דורס אישה מי אשם? האישה כי היא הייתה צריכה להיות במטבח" אז צר לי העולם לא התקדם
וזה אפילו לא מצחיק!
אושי גרוס, הסופר קיבל במה דרך הספר הזה. כי מי מקשיב בימינו לאנשים שקשה להם?
יש כל כך הרבה כאלה. אני רוצה לצעוק ולצרוח לכם
תפסיקו עם התוויות האלה כבר!!!!!!!!!!
אבל מי יקשיב לי?
מייייי
אתם לא מכירים אותי. לא יודעים מי אני. איך אני נראית ואיפה אני גרה. ובכל זאת אכפת לי מה תגידו עלי.
כי העולם שלנו דפוק.
דפוק. דפוק. דפוק.
לקרוא את הספר הזה היה בשבילי זעזוע עמוק. ראיתי בו את עצמי. כן, מורות התנהגו אלי זבל כשהייתי ילדה כי הפרעתי.
וכשהמורה מתנהגת זבל אל ילד, למה ששאר הילדים לא יתנהגו אל אותו ילד זבל?
תקראו את הספר הזה.

אולי זה יפתח לכם את העיניים.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•WOLF
אגדה

אגדה

מרי לו

נתחיל בהסברת המצב שלי:
אני יושבת בחדר שלי עוד שנייה מקיאה מוירוס מעצבן שאני תקועה בגללו עם מדחום כבר 3 ימים בבית ואללה יופי. אשכרה דווקא כשמתחילה השנה וכזה אני רוצה להתחיל מה שניקרא בהתחלה סבבה ושהמורה המכשפה שלי לא תשנא אותי כמו זו של שנה שעברה אז הוירוסים המעצבנים האלה חייבים לתקוע הכל.. להלן שיחה בסקייפ שלי עם המורה שלי ( שמוזר שהיא הסכימה לדבר איתי בסקייפ)

מכשפה מדרגה ראשונה: למה את לא באה לביצפר כבר 3 ימים??? ( מה זה האיפור הזה לכל הרוחות מי שמה כמויות של סומק מתחת לעניים זה ניראה כאילו היא מרחה שם גלידת תות!)
אני: אני חולה
מ.מ.ר: אז זה אומר שאת יכולה לא לבוא לבצפר בלי להודיע לי/ למישהו מהעולם הזה כלום !!! את יודעת כשאני הייתי חולה הייתי מגיעה לבצפר למרות שהילדים שלי אמרו לי לא!!! ( יש לה ילדים??!! מי מסכים להתחתן עם אחת כזאת טח עוץ לי גוץ לי א משהו בסיגנון....)
אני: אני ממש חולה ואני כל הזמן מקיאה אם הייתי מגיעה לבצפר הייתי מקיאה הרבה וצריכה לצאת מהכיתה כדי ללכת להקיא ואני יכולה אפילו לא להספיק ולהקיא באמצע השיעור
מ.מ.ר: אז מההההה????? מצידי תשאירי לידך פח ותקיאי לתוכו כל השיעור אני מאוד כועסת עלייך שתדעי לך ואני אצלצל להורייך ואודיע להם מיד שאת מוכרחה לבוא!!
אני: טוב אני צריכה לגמור אם ארגיש יותר טוב אני אשתדל לבוא לבצפר קצת קשה לי לזוז ואני כל היום על הספה ...
מ.מ.ר: עם המחשב?????????????????? את מה קורה לנוער ש---
פשוט כיביתי את המחשב באמצע המשפט ולא הספקתי לגמור לשמוע מה בא למורה שלי להגיד נשבעת לכם אם הייתי מולה הייתי מקיאה לה על הפרצוף בלי להסס אבל במקום זה הקאתי בתוך השירותים...
בכל מקרה גמרונו אם התמונת מצב אז בואו נעזוב את זה עכשיו ונחזור לספר

אני ממש אוהבת את הספר הזה ככל שאתה ממשיך לקרוא העלילה כל כך סוחפת!!!!!! יש קטע אחד ממש עצוב אני לא אספר מהו בדיוק שאני כמעט בכיתי והפסקתי לקרוא בפה פעור כל פרק מחדש העלילה לוקחת אותך פיתאום לנתיב כל כך בלתי צפוי!
עכשיו לעלילה
חשוב לעניין שיהיה ברור הספר מסופר מנקודות מבט של שני מבטים על המצב: אחד של דיי פשוע מסוכן, לא הכי מסוכן במדינה אבל בגלל שזהותו בלתי ברורה והמשטרה אינה יודעת איך הוא נראה ונקודת המבט הנייה היא של יוני בת לאצולה שאת אחייה קצין בכיר במשטרה , דיי הרג, או שלא? הדרכים של שניהם כל כך שונות עד שאחיה של יוני נהרג ויוני נשבעת לנקום בדיי שהרג אותו כאשר ניסה לגנוב מבית החולים ,בדרך מסובכת ובמהירותו וזריזותו, תרופה נגד המגפה שמתפשטת בעיר ושאחיו חולה בה העלילה מסתבכת כשיוני נפגשת אחר חיפושיה אחרי דיי המסתורי בדיי ולא יודעת שזה הוא.
****
ספר מ-ד-ה-י-ם!!!!!!!! חובה קריאה
ביוש (:

לפני 10 שנים•
★★★★★
•WOLF
כישופ

כישופ

אנג'י סייג'

כישופ- לראשונה כשחיפשתי בספריה ספר שיהיה מעניין ראיתי את סדרת ספטימוס היפ על המדף וכשראיתי את הספר הראשון ואת שמו עצרתי לפני שלקחתי אותו וחשבתי: האם באמת לסופר יש כאלה שגיאות כתיב נוראיות כל כך? ולא לא באמת שאלתי את עצמי את זה כי כבר ידעתי את התשובה: לא.
הספר הזה מיוחד.
מאוד.
מאוד.
x 100.
אבל אני לא אשלב פה מתמטיקה.
משפחה של קוסמים רגילים ופשוטים (אם אפשר לומר כך על קוסמים) מוצאים יום אחד חבילה ביער ולא זאת לא חבילה זאת תינוקת סטאגדוש.
מומלץ.
ביי.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•WOLF
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה

המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה

מארק האדון

ספר מדהים, מלא רגש ומסקרן המסופר מנקודת מבטו של כריסטופר, אוטיסט שחווה קשיים רבים בחייו:
אמו מתה, עוצרים אותו כמה פעמים ומאשימים אותו ברצח....
הכל מתחיל כשהכלב של השכנה נרצח.
כריסטופר מזהה שהחדירו קלשון לעורו ובדיוק בזמן שהוא בחון את הכלב המת יוצאת השכנה מביתה ו"תופסת " אותו על חם.
אחרי שהוא מואשם ברצח ובהרבצה לשוטר ומגיע למשפט, אביו מצליח לחלץ אותו.
אני לא כל כך בטוחה שהספר אמור להיות מותח, אני חושבת שהוא יותר בכיוון של להראות לנו נקודות מבט שונות שהן כאילו מעולם אחר, עולם האוטיזם.
אני לא יודעת מתי אתם קוראים את הביקורת הזו, אבל בכל מקרה הזמן שאני כותבת אותה היא שנת 2015.
ומי שקורא את הביקורת הזו וראה את טקס הדלקת המשואות השנה יבין על מה אני מדברת.
השנה בטקס הדליק חייל אוטיסט מצטיין הדליק משואה, אני חושבת שזה שהעלו אותו להדליק משואה גרם להרבה קבלת השונה במדינה כי לא כל יום קורה שחייל אוטיסט מדליק משואה.
אני חייבת להוסיף משהו שמאוד אהבתי בספר: כל פרק הוא לא מתחיל כמו כל פרק רגיל, מספר הפרק הוא לא מספר רגי כמו שיש בכל ספר, זהו מספר ראשוני.
באחד הפרקים הראשונים כריסטופר מספר שהוא מעדיף מספרים ראשוניים על פני מספרים רגילים כי הם עושים לו יותר סדר ויותר קל לו איתם, אני חושבת שבעקבות אימרה זו אני אבבדוק האם אוטיסטים אוהבים מספרים ראשוניים יותר ממספרים רגילים כי זה עושה להם סדר.
בכל מקרה ככל שקוראים יותר בספר מבינים עד כמה כריסטופר גאון.
גאון במטמטיקה.
והאמת שאחרי שמתחילים לקרוא את הספר מבינים איך הכריכה קשורה אליו.
אני חושבת שמי שקורא את הספר הזה יחווה חוויה שלא חווה מעולם.
אני בכל מקרה חוויתי חוויה כזאת.
בזכות הספר הזה אני מתחילה עבודה על אוטיזם וחוקרת על הנושא (המרתק) הזה קצת יותר.
ספר מומלץ ביותר קשה להוריד עניים ^-^

לפני 11 שנים•
★★★★★
•WOLF
נאדיה

נאדיה

גלילה רון-פדר-עמית

נאדיה נערה ערביה חולמת להיות רופאה ולכן, על אף התנגדות חבריה בכפר נרשמת לפנימייה יהודית, שם עליה להתמודד עם קשיי הקליטה עם תמי, שנלחמת נגדה על ליבו של רונן מלך הכיתה ועם יחס החברים היהודים המנדים אותה בעקבות אירוע חבלני.
הספר מעורר שאלות רבות כגון "האם גם אני מתנהג ככה אל שונים ממני?" או "האם גם אני שונה?" "איך עלי להיתנהג לשונים ממני?"
אני לא פסיכולוגית או משהו בסיגנון אבל אני יכולה לענות עלשלושת השאלות:
שאלה ראשונה: 100% התנהגתם פעם או שניים אל שונים מכם כמו שמתנהגים בספר לנאדיה.
שאלה שניה: כן אתה שונה ואני שונה והוא שונה והיא שונה, כולם שונים!! לכן כדאי ורצוי לחשוב על איך אני הייתי מרגיש לו היו מתנהגים אלי בצורה שונה בגלל שאני שונה!
שאלה שלישית: פשוט צריך לחשוב, לחשוב איך היינו מרגישים לו היו מתנהגים אליו ככה, פשוט צריך לחשוב לפני כל מעשה רק לחשב ולראות. להיתנהג לשונים ממך כמו אל כאלה שפחות שונים כי כמו שאמרתי כולנו שונים...
מה שמשך אותי בספר זה זה שיש לי חברה ערביה הייתי איתה בהיתעמלות קרקע וכשהיא סיפרה בלי בושה (שלא אמורה להיות) על ערביותה כמה בנות בצד ציחקקו וילד אחד אמר בלחש הערבים ימך שמם! היא מאוד נעלבה והיה לי קשה לראות אותה.
ספר יפה, מראה על קשיים בחברה, על קשייה של נאדיה בגלל ערביותה.
חשוב! בספר אין מגמות פוליטיות והוא מספר בפשטות רבה על הקושי של השוני בחברה.
מומלץ ביותר!!!!!!! (=

לפני 11 שנים•
★★★★★
•WOLF

ביקורות נוספות על "להיות מחונן"

להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

אבנר הוא תלמיד כיתה ט', אבל לא תלמיד ממש רגיל בכיתה ט'.
כמה שהוא לא ינסה - הוא כנראה לא יצליח להתרכז בתחביבים "נורמליים"...
אפילו כשהוא מפתח מעבר ללימודים את תחום המוזיקה בחייו, את הנגינה בפסנתר שהחל בגיל חמש ואת אימוני החלילית - הוא מרגיש דחף לבטא את עצמו באופן קיצוני ביותר.
ממש ליצור דמות אחרת ממי שהוא בחיי היום-יום! להמציא שם, לשנות לבוש, ואפילו לאמץ התנהגות שונה, ולהופיע בפאב מרוחק.
ובעיקר - לא לספר לאיש מהשכבה שיש בו עוד משהו חוץ מחנון אפרורי שעסוק עד מעל הראש במחקר חדש...
כל מה שהוא חולם עליו זה רגע לאפשר לעצמו לא להיות אבנר: "החנון הגאון שכולם בשכבה מכירים ושונאים".
בבית הוא מקבל חינוך קשוח במטרה לדרבן אותו לפתח את המוח המיוחד שלו, והכעס על אביו האטום זו הסיבה היחידה שהוא מסכים לעבור בשנה הבאה לפרויקט מחוננים מיוחד בפנימייה.
כן, עד כמה שהוא מאוכזב מהשכבה הנוכחית ומהאנושות בכלליותה - הוא פשוט לא מצליח להתנתק מהתפקיד שלו בשכבה, תפקיד שהוא מבצע בכפייתיות/מאמין שנכפה עליו:
הוא יוזם מחקר פסיכולוגי על היחסים החברתיים בין הנערים והנערות בשכבה, הבוחן האם ניתן להשפיע על תחומים שנחשבים בלתי אפשריים -

*לגרום התאהבויות וחברויות ששונות מאלה שנוצרו באופן טבעי.
*להפעיל תלמידים בתוך ומחוץ לשכבה שיעשו בדיוק מה שהוא מציע - ובכך הנתונים למחקר ימשיכו לזרום.
*להתערב בעזרה הפסיכולוגית שתלמידים מקבלים - כדי להוליכם בכיוון המומלץ עבורם כפי שעלה ממחקרו.
*למנוע מעצמו לערוך שיפוטים לא רציונליים כדי לשמור על טוהר הנתונים.
ועוד.
כשהמחקר הזה תופס תאוצה - למרבה האימה הוא מתקדם לכיוונים אחרים, ומעלה באבנר את הקונפליקט שכל חוקר יזדהה איתו:
האם "לשחק" עם חלק מהמסקנות - ולהתעלם מהנתונים הלא צפויים שיתגלו כך שיתאימו להנחת היסוד של המחקר...
או ללכת בעקבות הנתונים האמיתיים אל הלא נודע, ולסכן את עצמו?!

אני ממליצה על הספר הזה לכולם ובעיקר למורים.
קל לפסול ולתייג כמתנשא תלמיד שמסתפק בחבר אחד או חברה שלא מתסכלים אותו עד מוות מבחינת רמת האינטליגנציה שלהם.
צריך להיות מורה ברמה גבוהה כדי להבין שזה ספר שלא מתחנף לקורא ובאמת משקף מה קורה במוח של תלמיד שהאינטליגנציה שלו גבוהה בהרבה מהממוצע.

אם אנחנו מדברים על ילדים שגדלים להיות אנשים שמקדמים את החברה - צריך לכבד ואפילו להעריץ את העובדה שכל דבר שקורה בחיים שלהם כנערים נזנח לטובת הנושא המסעיר ביותר עבור מוח החוקר שמתפתח אצלם במהירות. ונכון שיש ספרים קלים יותר לעיכול, על מחוננים ש"משתלבים".
מצד שני - לא בטוח שה"איינשטיין הבא" יצמח מבין הנערים המחוננים שמוותרים על המתנה תמורת הזכות להתעקש שיש להם חיי חברה "נורמליים"...
ובפועל פשוט יסכימו לכל כדי להשתייך לעדר.

לפני 8 חודשים•המורה יעלה
להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

אם אמרתי שהספר 'להיות הכי מקובלת', מאותה הסדרה מציג את בני הנוער בצורה שטחית, אז הספר הזה מציג אותנו בצורה מעוותת לחלוטין!

אז אבנר הוא ילד מחונן, הוא פתר את המשוואה הראשונה באלגברה בגיל 5 ועוד כל מיני כאלה דברים, והוא ממש גאון. ובגלל שהוא כזה גאון, הוא עושה מחקר על ילדים מהשכבה שלו. ולא רק זה, הוא גם עושה כל מיני 'ניסויים' עלהם, או בשפה הפשוטה של ימינו-הוא כלב מניפולטיבי שמשקר לאנשים בפרצוף ומשחק בהם.

ומשום מה, יש את הקלישאה הזאת שכל הילדים הגאונים הם כאלה-עושים מחקרים וניסויים מוזרים כל היום תוך כדי הפעלת מניפולציות ושקרים, לא? לא!!
אני אגלה לכם סוד- גם אני מחוננת. בגיל שנה ידעתי את כל האותיות. בגיל שנה וכמה חודשים כבר ידעתי לקרוא. בגיל ארבע בערך כבר פתרתי תרגילים ומשוואות. הציונים שלי מצויינים, והתקבלתי לכל כיתה מדעית\כיתת מצויינות\כיתת מחוננים שניסיתי להתקבל אליה. ואני לא עושה מחקרים על אנשים, אני לא משחקת בהם, ואני חושבת שמי שעושה את זה הוא חולה.
ואני זאת רק דוגמא אחת. המחוננים הם לא כמו שמציגים אותם בספרים הקלישאתיים האלה: הם מסתובבים בחבורות בבית הספר, הולכים למסיבות, יוצאים מהבית.. הם בדיוק כמו כולם.

אז אני באמת לא מבינה מה הבעיה של גלילה רון פדר עמית, למה היא מתעקשת לראות את בני הנוער בצורה שלילית כל כך? וזה לא רק בספר הזה. כמעט בכל הספרים שלה, היא פשוט הדביקה תווית לכל אחד מהאנשים וכתבה ספרים קלישאתיים ברמות מדהימות. אולי חוץ מהדמויות של נבו ומאיה, אבל הם סיפור די שונה.

אז בקשר לספר עצמו, כמו שכבר אמרתי, אבנר הוא דמות קלישאתית להחריד(כבר אמרתי קלישאתי כמה פעמים בביקורת הזאת?כן אמרתי), הוא שקרן, מניפולטיבי, אנוכי וסנוב.
אני חושבת שאין מה לדבר על העלילה, או הכתיבה, לדעתי כולם הושפעו מהדמות של אבנר ולכן כולם כבר הרוסות.
הכתיבה, העלילה והדמות הראשית יוצרות אריג בסיפור, אי אפשר להפריד אותם, והם משפיעים אחד על השני.

אני לא יכולה להמליץ עליו אפילו בתור ''ספר מעבר'' שקוראים בין הספרים היותר רציניים, כי אותי חירפנה לגמרי הדרך המעוותת שבה הציגו את הדמות.

וואווו אני רואה שהביקורות שלי על הספרים מהסדרה לא כאלה תומכות, אולי כדאי שאני פשוט אפסיק לקרוא אותם וזהו ^.^

אבל הספר הזה ספציפית, מכל הסדרה, מאוווד חירפן אותי, הוא מסוג הספרים האלה שמרגישים בהם שעוד רגע אתם נכנסים הישר לתוך הספר ביחד עם משהו כבד ומרביצים בכח לדמות הראשית.
לא ממליצה בכלל!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)
להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

אני רוצה בהזדמנות זו לא לדבר רק על הספר "להיות מחונן" (האחרון שקראתי) אלא על כל הסדרה. לדעתי, גלילה רון פדר היא גאונה לא קטנה. כל העניין של לספר סיפור מזווית ראייה של מישהו אחר בשכבה הוא רעיון נפלא .הספרים שלה מותחים, מעלים חיוך וכיפיים לקריאה. במקרה "עליתי" על זה שחיפשתי ספרים על חרדה, והמליצו לי על "להיות בחרדה" (סיפורה של יעל אבן טוב), ומשם המשכתי לשאר הספרים בסדרה. בהחלט מתאים גם למבוגרים. מומלץ מומלץ, מומלץ ...

לפני 7 שנים•
★★★★★
•נדב11381
להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

אמממ קשה לי להגיד בדיוק מה אני חושבת על הספר.
למען האמת ?
הספר מעט אכזב מאחר והעלילה רדודה ביותר.
מה שאבנר מנסה להעביר לנו כל הספר הוא כמה שהוא לא סובל את האנשים השטחיים, הרדודים והרכלנים.
אבל בעצם, כל חייו בעצם מתעסקים בחיי החברה. וזה רק מראה כמה שהוא סותר את עצמו.
ספווווילר.

התאכזבתי לגלות כמה שטוח הוא יכול להיות, ציפיתי לקרוא פעם אחת נקודת מבט מחוננת ואמיתית.
אבל לאחר כל הביקורת שלו על האחרים, כשגל אומרת לו שסתיו מאוהבת בו תוך כמה ימים הוא מתאהב בה?
בקושי דיבר עם הילדה!
נמצא איתה בשכבה כבר כמה שנים.
ופתאום, מישהי אומרת משהו וזהו... הוא מאוהב.
הדרך שבה גלילה רון פדר תיארה את רגשותיו הייתה מאכזבת , עלובה, ומטומטמת.
לסיכום ?
אין זה אלא ספר לא מיוחד, החוזר על אותם אירועים שקראו בכל 8 הספרים.
לא מומלץ לקנות ...

לפני 16 שנים•
★★★★★
• ~דניאל~
להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

ממש חיכיתי לקרוא את הספר
כשסיימתי לקרוא אותו ממש התאכזבתי!!!!!
הספר עלוב,משעמם,פתטי ומטומטמם לחלוטין
התיאור שלו לא טוב.
אני ממש שונאת את אבנר!!!!!!!!!!
הוא בן אדם מרושע ומגעיל(מה מאיה עשתה לך?!)
התאכזבתי מאוד
ספר גרוע!

לפני 16 שנים•
★★★★★
•מלכת הספרים
להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

ספר מעניין וסוחף עם עלילה מעניינת.
אהבתי לקרוא את נקודת המבט של אבנר ולגלות שהוא
לא כל כך נורא כמו שמתואר בספר שמספר על נקודת המבט של יעל.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•~מיכלוש~
להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

לפי דעתי, זהו הספר הטוב ביותר בסידרה...:)
אהבתי את החלק של ניתוח המוח וניתוח כללים חברתיים. ניתן לומר כי הספר השפיע על החיי, בדרך זו שלמדתי להכיר צורות התנהגות נוספות של הצד האחר.

לפני 16 שנים•e1iad
להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

בוא נגיד שזה הספר הכי לא מי יודע מה בסדרה.... :(

לפני 13 שנים•טניה (:
להיות מחונן

להיות מחונן

גלילה רון-פדר-עמית

ספר די טוב למרות שהיו יותר טובים

לפני 16 שנים•
★★★★★
•מוגובי הכי שולט
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
1.0
דירוג
דירוג
2.0
לפני 16 שנים

“אמממ קשה לי להגיד בדיוק מה אני חושבת על הספר. למען האמת ? הספר מעט אכזב מאחר והעלילה רדודה ביותר.”

9/10
ביקורות על להיות מחונן
הבאה
מלכת הספרים
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 16 שנים

“ממש חיכיתי לקרוא את הספר כשסיימתי לקרוא אותו ממש התאכזבתי!!!!! הספר עלוב,משעמם,פתטי ומטומטמם לחלוט”