בספר "החיים המסתוריים של הצמחים"(1973), תיארו פיטר טומקינס וכריסטופר בירד תגליות שגילו במהלך "ניסויים" בצמחים.
אל ה"תגליות" האלה הם הגיעו על ידי שימוש במכשיר פוליגרף, שבעזרתו מדדו את תגובות הצמח לגירויים שונים. בספר נטענו טענות הזויות, כולל הטענה שהצמח יכול לזהות את מי שפגע בו קודם לכן, ובשל כך מגיב להימצאות אותו אדם בחדר ב"סערת רגשות" , לעומת הפגנת שלוות נפש בעת הימצאותם של אנשים אחרים שלא הזיקו לו. הספר הנ"ל כלל תוצאות של ניסויים שתמכו ברעיונותיו ואשר בוצעו על ידי חוקרים כגון: בירד (Byrd), השימוטו (Hashimoto), לורנס (Lawrence), גורוויץ' (Gurwitsch) ראן (Rahn), אשר לא פירסמו את רעיונותיהם בכתבים מדעיים נחשבים. הניסויים המתוארים בספר לא בוצעו באופן מדעי,ולא שוחזרו על ידי חוקרים אובייקטיביים.

הספר "צמח - מה הוא יודע ?", לעומת זאת, מציג ניסויים מציאותיים והגיוניים. פרופ' דניאל חיימוביץ חילק את ספרו לפרקים, אשר כל אחד מהם מתייחס לחוש אחר או יכולת אחרת של הצמחים (ראיה, ריח, תחושה, שמיעה, התמצאות, זכרון ומודעות), תוך הסבר על משמעות החוש ובחינה האם יש לצמח את אותו החוש וכיצד הדבר בא לידי ביטוי. אם ניקח, למשל, את חוש הראיה, מובאת הגדרה המסבירה מה המשמעות של ראיה, מתן הסבר על תהליך הראיה אצל האדם, ובהמשך בדיקת ההקבלה לחוש הזה אצל צמחים. לכל דיון על חוש מסויים מתלווים תיאורים של ניסויים רלוונטיים, כגון: בדיקה האם צמח מזהה את כיוון האור ואיזה איבר בצמח אחראי לתכונה הזאת, האם הצמח 'רואה' צבעים וכו'.

הספר בהיר ונהיר גם להדיוטות חסרי רקע בביולוגיה, ומבסס את המסקנות על ניסויים הגיוניים וברורים.

מומלץ לסקרנים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם על עולם הטבע, ללא צורך בדוקטורט בבוטניקה.

אני אתחיל מהסוף – זה ספר מדע פופולרי מצוין. אין לי חינוך ביולוגי רשמי, אם כי אני מדען מסוג כלשהו, או לפחות זה מה שהדוקטורט שלי טוען. כשהצצתי בתוכן העניינים די חששתי – "מה רואים הצמחים", "מה מרגישים הצמחים" וכן הלאה. אני לא אוהב במיוחד אנתרופומורפיזציה והייתי מודאג שהספר הזה הוא אחד מאותם ספרים חסרי משקל איך שהצמחים דומים לנו ואנחנו צריכים לדאוג להם. אבל אל דאגה, הספר הזה הוא ההפך הגמור.
המחבר נזהר מאוד שלא לטעון שום טענה שהוא לא יכול להוכיח מדעית. כל פרק מתחיל בסקירה קצרה על איך בני אדם (ובעלי חיים) רואים, מריחים, מרגישים וכו' ורק אח"כ עובר המחבר להסביר איך הצמחים דומים, במה הם שונים, והכי חשוב, איך אנחנו יודעים זאת. את זה הוא מסביר בצורה המדוקדקת ביותר מבחינה מדעית אבל גם בהסברים ברורים אפילו למישהו כמוני, שאין לו ידע ביולוגי כלל.
אהבתי גם את הדרך שבה גם כאשר ברור שהמחבר לא חושב באופן חיובי במיוחד על הערך המדעי של משהו (כמו העבודה של דורותי רטלק) הוא נזהר מאוד מללעוג ונותן לקורא להיות השופט. גם האורך של הספר, כ-150 עמודים, היה נכון מאוד עבורי, מספיק בשביל לתת סקירה ממצה ומעניינת, מספר שעות של קריאה מהנה, אבל לא יותר מדי בשביל לא לעייף.
זה בדיוק מה שאני מצפה מדע פופולרי - למדתי כל מה שרציתי על מה ואיך צמחים רואים, מריחים וכן הלאה והכל במדע רציני וטוב אבל לא מסובך או מעייף. ארבעה כוכבים מתוך חמישה.

מומלץ למי שמתעניין בצמחים ובוטניקה, שכן יהיה לו יותר קל להתחבר לספר, אבל מתאים גם לציבור הרחב. ספר שגילה לי באופן אישי דברים חדשים על צמחים ועל אופן פעולתם בטבע. היה אפשר לוותר על הסברים מדעיים עמוקים, משום שמדובר בספר עיון ופחות בספר לימוד או מחקר.