קשה לכתוב ביקורת על ספר שהוא בעצם סיפור אמיתי של הכותבת.
אולי זו בעצם שיחה עם אישה שחוותה ארוע קשה במשפחה מורכבת ודבריה מתלעלעים בפיה.
משפטים וסיפורים קטועים שלאט לאט מתכנסים לסיפור מסגרת בעל משמעות.
הסיפור בקיצור, חופשה של משפחה בקיבוץ ליד הים נקטעת על ידי העלמות האם, הדבר מביא לגילויים שבהם מעורבים כמעט כל הדמויות. הסבתא, הסב הנוכח נפקד, הבת הבכורה, הבעל והאישה כמובן.
הספר קשה לקריאה בעיקר בגלל התזזיות שבו. כל רגע ( במיוחד בהתחלה), מופיעה דמות חדשה עם טראומה וסיפור אחרים תלושים מהקטע הקודם.
לא ברור תמיד מהיא , אבל מין בלגן של דמויות , סיפורים וטראומות נפרשים כהבהקים בספר.
זה נכון בטיפול פסיכולוגי. במינון נכון זה יכול להיות תבלין בסיגנון ספרותי.
שימוש יתר בסגנון זה ותפניות בעלילה בנוסח הרומן הרומנטי, יצרו אצלי מחסום בפני הזדהות עם הדמויות בספר.
את הספר כתבה סמדר שיר שהיא בעלת ניסיון בכתיבה,במיוחד לנוער. כך, שברורים לה כללי הכתיבה הנהירה והמינון הנדרש.
המשכתי לקרוא כי התעלומה עברה מהבעיה בסיפור לשאלות מה הביא את סמדר שיר לכתוב כך? היכן היו העורכים?
מי שיקרא את הספר ימצא את התשובות בעמוד האחרון תחת הכותרת "תודות".הארוע הוא אישי של הסופרת.
ולמרות כל ההבהרות האלו, יצירה ספרותית נבחנת בזכות עצמה והיכולת שלה להעביר סיפור ומסר.
חלק זה לא ברור שעמד במשימה.

קראתי ספרים מעולים של סמדר שיר. הספר הזה די משעמם אם לומר את האמת... לא כל כך ממליצה לקרוא אותו, אלא אם כן אין בנמצא ספר אחרת :-)

כמה חבל שלומדים להעריך אותנו כאשר אנו נעלמות, חולות וכו'
מגיע גם הערכה בימים כתיקונם.
אמא רק תחייכי ...

ספר נחמד. הכתיבה קצת משעממת והסיפור נמתח יותר מדיי.

- הספר נעים לקריאה. לא יומרני, אבל נחמד (יוכבד פ.)

משעמם,רדוד,מדכא.לא ממליצה.