• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מדד הפחד

מדד הפחד

מאת רוברט האריס

הביקורת של אמיר לויט משרד עו

תמונה של אמיר לויט משרד עו
מדד הפחד

מדד הפחד

מאת רוברט האריס

הביקורת של אמיר לויט משרד עו

תמונה של אמיר לויט משרד עו
הוצאה לאור:זמורה-ביתן
שנת הוצאה:2013
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
נמרוד
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

רוברט האריס כותב מעולה. ממש ממש מעולה. אפילו כשהוא כותב עלילה לא ממש מעניינת - הוא עדיין כותב מעולה.
וזה כנראה הסיפור של הספר הזה. יש כאן מעין מותחן כלכלי גדוש במונחים שלא בטוח שכל אחד יבין - גם לאחר ההסברים הקלילים המסופקים כאן בספר.
הסיפור עצמו הוא ספר מתח המתפרש על פני תקופה כל כך קצרה שאני לא בטוח שחולפת יותר מיממה לאורכה.
יש נגיעות של קרייטון מעורבב עם ג'וזף פיינדר
אבל מה שהופכת את הספר לממתק נחמד היא כמובן הכתיבה המצויינת של הסופר הנהדר הזה.
אז אחרי כל הקשקושים המסקנה שלי היא שזה יופי של ספר בשביל ללמוד דברים מעניינים ולשכוח אותם אחר כך, דרך נחמדה מאוד להעביר את הזמן ובעיקר תזכורת ליכולת הכתיבה של הסופר.

יחד עם זאת, אני חייב לציין שאחרי ארץ אבות, הספרים שפורסמו מפרי עיטו של סופר נהדר זה פשוט מחווירים.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של אמיר לויט משרד עו

אמיר לויט משרד עו

חבר מזה 15 שנים
33 ביקורות•124 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של אמיר לויט משרד עו
אמיר לויט משרד עו
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות33
לייקים שקיבל124
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת15מתח ריגול והרפתקאות13מדע בדיוני ופנטזיה3

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אמיר לויט משרד עו

HHhH

HHhH

לורן בינה

אני בעיצומו של הספר. 150 עמודים ביממה. מניח אותו בצד ומנסה להסדיר את הנשימה.
מה זה הדבר הזה שאני קורא? פטפוט מבודח של סופר דוקומנטארי מתובל בעובדות היסטוריות מרתקות. אבל יש כאן משהו נוסף - הספר הזה עוסק אמנם בהיידריך (ימח שמו וזכרו), אבל למעשה הוא משתמש בו רק כתירוץ ומספר לנו "על הדרך" איך המערכות האירופאיות קורסות ומשפילות ראשן אל מול המפלצת הנאצית.
הספר כתוב מצויין. מעניין מאוד, כאילו מאזינים להרצאה של פרופ' הר סגור - וככה פושעים ואצילים, מלכים עתיקים וזונות מודרניות - כולם משתלבים אלה באלה, במרחק השנים והיבשות.
נפלא!
אלא, שהספר בנוי בצורה נוספת. דווקא ההליכה הנינוחה הזו לאורך שבילי ההיסטוריה של המפלצת הגרמנית מתחילה, בנקודה מסויימת, להרגיש כמו טבעת חנק על הצוואר. דווקא הקאז'ואליות שבה הכל מתואר כאילו מגבירה את הזעזוע שאתה חש כשאתה קורא סיכומון של חצי עמוד על הטבח בבאבי יאר או על חיסול שיטתי של מדינה שלמה (צ'כוסלובקיה).
והכי גרוע! הספר מראה צמתים שונים בהיסטוריה (מבלי להתעכב עליהם), שבהם שינוי קטן ימינה או שמאלה היה יכול לשנות את הכל. הדבר הזה מתפתח פעמים רבות לאורך הקריאה תקווה ל-HAPPY END אבל מיד לאחר מכן מתגנבת ההבנה שההיסטוריה התפתחה אחרת לחלוטין.
זהו אחד הספרים הכי מיוחדים ומעניינים שקראתי אי פעם ואני ממליץ לכולם לקרוא אותו בהקדם.

לפני 12 שנים•אמיר לויט משרד עו
אחיזת עיניים

אחיזת עיניים

כריסטופר רייך

יופי של ספר ולא אכפת לי מהתגובות האחרות!
מותחן נחמד, פרקים קצרים, עלילה מותחת, מתח די צפוי שניתן לפתור די בקלות. בקיצור - חום הים ביוון HERE I COME

תחשבו על זה רגע, אנחנו חיים בתקופה של רעש, בעידן של הסחות דעת בלתי נגמרות. הכל מהר, הכל עכשיו, הכל דחוף!
אז מתי אפשר למצוא רגע נחמד ולקרוא ספר לעומק? הרי, ריבונו של עולם - אפילו חורף הגון אין כאן כבר כמה שנים בשביל הפנטזיה של להיכנס למיטה ולקרוא (כשבינתיים הטלויזיה בסלון צווחת משפטים באנגלית מ"דורה").

אז מה רע בעצם בספר נבלים וטובים קלאסי? עם אותם פרקים של 5 עמודים מקסימום? עם טכנולוגיה עדכנית ואקשן במידה?

אני אומר - בעידן התזזיתי שלנו,ספרים כאלה או כמו הספרים של דניאל סילבה למשל (3 עמודים לפרק) הם בדיוק הממתק שאפשר להעניק לאומה עם הפרעת קשב וריכוז.

לגבי העלילה? טוב - את זה אפשר לקרוא בחלקו האחורי של הספר והיא מספקת כדי להבין למה נכנסים.

קריאה מהנה

לפני 12 שנים•אמיר לויט משרד עו
השמונה

השמונה

קתרין נוויל

האם זה הוגן לכתוב ביקורת על ספר שהפסקתי באמצע? לא יודע. אולי במקום ביקורת - צריך לקרוא לזה אזהרה!!!
אז ככה - מדובר בספר מ-א-ו-ד עבה. ממש מעיק להחזיק אותו ועוד יותר מסוכן להירדם כשהלבנה הזו מונפת מעל הראש ועלולה, חלילה, לנחות על הפרצוף ולייצר סטייה במחיצת האף.
מדובר במעין צופן דה וינצ'י לסוגיו, אלא (וכאן הקטע המוזר!!!), הוא נכתב בסוף שנות השמונים.
רוצה לאמר: הספר התפרסם דור שלם לפני צופן דה וינצ'י וככל הנראה לא דגדג לאף אחד את בלוטת העניין. הוא לא הוסרט, לא אוזכר וכמעט ואיננו קיים.
וכל זאת מדוע?
אולי בגלל שהוא עוסק בפרטים משמימים וחסרי תועלת ותוחלת שהופכים פרק של 3 עמודים למעמסה של 15 עמודים?
ואולי כי בדומה לספרים מהז'אנר (המבוך של קייט מוס למשל), הוא נע בשני קווים מקבילים - האחד בימי הביניים והשני כיום, אלא ש"כיום" הוא שנות השבעים בארה"ב אשר אין לי שום דברך או רצון להתחבר אליהן?
ובכלל - כשקוראים מותחן קצבי, לא מוזר מעט להתפעל מטלפון סלולארי, מחשב חלשלוש שממלא חדר שלם או מכונה שמעבירה ניירות ממקום למקום?
בקיצור - שמרו על הזמן יקר הערך (ועל מחיצת האף) והמנעו מהשיעמומון המייגע הזה.

אה כן... זה על שחמט!

המנעות נעימה!

לפני 12 שנים•אמיר לויט משרד עו
גשם שחור

גשם שחור

גראהם בראון

למיטב ידיעתי, הבחור שכתב את הספר הזה הוא השותף של קליב קאסלר לכתיבה הספרים האחרונים שלהם ולדעתי מזל גדול שהוא החליט לכתוב משהו משל עצמו.
וכל זאת מדוע?
משום שלמרות שהזירה היא מאוד קלייב קאסלר (אמזונס, סירות קטנות, רשעים ושכירי חרב), יש כאן משהו קצת שונה. יותר מרגיש בשכונה של מייקל קרייטון או הזבלון ההזוי "רסיס" של וורן פאהי.
אז מה יש לנו?
סוכנות ביטחון מומצאת בלי פואנטה, שכירי חרב מרושעים וכמה יצורים מרושעים במיוחד.
אז איך לעזאזל בחור בן 35 נהנה מכל השיט הזה?
אולי כי לפעמים כיף לקרוא מותחן קליל, רחוק מהמציאות היומיומית כמזרח ממערב, המאפשר לכבות את מרבית המוח ופשוט לנוח?
בקיצור, אחרי ביקורת די מוזרה אני ממליץ בחום למי שמחפש ספר לא מחייב, ששוקל שליש מהספרים של קלייב קאסלר ומשדר תחושה מודרנית ונעימה יותר.

קריאה נעימה!

לפני 12 שנים•אמיר לויט משרד עו
פרשת רמברנדט

פרשת רמברנדט

דניאל סילבה

אני קורא את דניאל סילבה מזה שנים רבות, עוד לפני שהוחל בתרגום סדרת גבריאל אלון ואין ספק שמדובר באחד מהסופרים הכי מהנים למי שאוהב מותחנים קלילים, בעלי פרקים קצרים, עימוד נוח ותחושת פטריוטיות תמידית...

ובכל זאת, משהו בספר הזה לא כל כך עבד לדעתי.
הספר מתחיל בכיוון מסקרן של אמנות גנובה ונאצים - נושא שתמיד ריתק אותי. האופן בו גרינג ושאר המפלצות פשטו על אירופה ושדדו את התרבות שלה יחד אם אוצרות אמנות רבים.

ואז, כנראה שהסופר מבין שמרגן מוסד לא אמור לעסוק בזוטות מעין אלה, הסיפור מקבל תפנית מעט מתישה הכתובה בצורה שטחית ביותר ומזכירה את הסרטים החדשים בסדרת ג'יימס בונד שעוסקת בריגול כאילו אמיתי, קרי - איטי, משמים ולא מתוחכם בעליל...

מה אומר? למי שאוהב את דניאל סילבה אמליץ לקרוא בכל מקרה ואפילו לסיים. אבל למעט ההנאה שבקריאת מותחן עם פרקים קצרים ומעט פרטים הסטוריים בהתחלה - לא מצאתי כל תועלת ברומן הזה.

למעשה - יש תחושה שהגיבור הראשי לא הגיע לעבודה בספר הזה ובניגוד למעלליו המטורפים בספר הקודם, הרי שכאן הוא יותר בעמדת המפיק ולא בעמדת הכוכב.

מוזר. מעניין אם הסידרה לקראת סיום.

בכל מקרה, קריאה בינונית נעימה!

לפני 12 שנים•אמיר לויט משרד עו
טרף

טרף

מייקל קרייטון

מחר אני נוסע לחו"ל. למה אני מספר את זה? כי רציתי לקחת איתי ספר שהוא מספיק עבה ומעניין אבל לא ליפול ולגלות שנסחבתי עם הספר הלא נכון. לכן פתחתי את הספר שלשום וחשבתי לעצמי - בוא נקרא 20-30 עמודים, נכיר את הדמויות ואז במטוס, לפני השינה, בחוף הים - כבר אהיה עמוק בעלילה. או שלא... אולי הספר יתגלה כטעות שניתן למונעה ולא להיגרר איתו כל הדרך...
אז זהו שעכשיו אני בבעיה חדשה - עוד 80 עמודים אני מסיים את הספר. לא הספקתי ליסוע עדיין לחו"ל ובמקום לעבוד עכשיו ו"לנקות שולחן" אני עסוק בלרצות לחזור ולקרוא בו...
המסקנה?
אחלה ספר או יותר נכון סרט, משום שקרייטון עליו השלום לא כתב ספרים אלא סרטים וניתן לראות לנגד עיניך את העלילה באופן מוחשי ביותר.
הוא גם מיטיב להסביר מונחים טכנולוגיים סופר מורכבים באמצעים כל כך פשוטים שמספיקה השכלה תיכונית כדי לקלוט מה הוא רוצה - וזה מעשיר את החוויה (ואת התפיסה העצמית...) הרבה מעבר לרגיל.
הסיפור עצמו נחמד מאוד - למרות שהוא מרגיש לי מוכר מאוד. אולי קראתי אותו בספר אחר? או ראיתי בסרט אסונות כלשהו?
אה כן... האוייב בספר הזה הוא אולי נחיל שחור וקטלני (כפי שרואים על הכריכה), אבל הוא יכול היה להיות באותה מידה דינוזאור בפארק על אי...

בקיצור - הספר אחלה אבל נתקעתי בלי ספר לנסיעה.
קריאה מהנה.

לפני 12 שנים•אמיר לויט משרד עו
ספר האוויר והצללים

ספר האוויר והצללים

מייקל גרובר

הספר הזה ישב אצלי על המדף מתוך הבנה ברורה שאני לעולם לא אקרא אותו והסיבה היחידה שרכשתי אותו היתה העובדה שהוא יצא בהוצאת מטר שהיא בד"כ הוצאה מוצלחת של ספרים נחמדים מאוד שדי קולעים לטעם שלי.

קניתי.

יום אחד, לא יודע למה - החלטתי לקרוא את הספר מתוך הבנה שאחרי 100 עמודים לא מעניינים, ניתן יהיה להעביר אותו מסטטוס "לקריאה" לסטטוס "לתיוק".

כמה שאני טעיתי.

איזה ספר נחמד ומעניין. הסיפור לא מתומצת נכון מאחורי הספר ואינו משקף את העובדה שהספר מאוד מעניין, מאוד קריא ואני אישיתי הייתי במתח לכל אורכו.
גם לכתוב שהדמות הראשית מטיילת בעולם לא בדיוק מבטא נאמנה את העלילה ונדמה שהעלילה מתרכזת במרביתה במקום אחד בארה"ב, מה שמאפשר לספר לא להיות ספר נוסח רוברט לדלום בו הגיבור משוטט בעולם נגד כל הסיכויים, אלא ספר שנין יותר להעמיק בו מבחינת עומק הדמויות והרקע שלהן.
אני ממליץ מאוד על הספר שהוא מותח וכתוב מצויין.

הערה אחת בעניין שהפריע לי מאוד: יש לי תחושה רבה שהסופר הוא או אנטישמי מוחלט, או מה שמכונה SELF HATING JEW (בכל זאת, גרובר יכול להיות גם שם יהודי). העם היהודי מוזכר באופן כמעט כרוני בספר (אמנם כחלק מזהותו החצי יהודית וחצי גרמנית של המספר אבל גם ביחס לטיפוסים בהם הוא נתקל בדרכו). התחושה, בעדינות, לא מאוד נעימה וגורמת לך לתהות אם כל ה"גויים" הנחמדים שאתה פוגש בחו"ל, לא חושבים עליך דברים לא נחמדים בסתר הלב...

לפני 13 שנים•אמיר לויט משרד עו
מורשת סטונהנג'

מורשת סטונהנג'

סם כרייסטר

על הספר תמונה של סטונהדג' עם פילטר כהה ומסקרן, שם הספר (בשונה מתופעה שלילית שהתפתחה לאחרונה) גדול משמעותית משמו של הסופר ועל פניו העטיפה נראית לא רע בכלל, למעט עיגול דמוי מדבקה לפיו הספר הוא "מושלם למעריצי דן בראון". תוספת שהספר בהחלט יכול היה לחיות בלעדיה...

קניתי.

הספר עצמו אחלה! פרקים קצרצרים, דמויות חביבות. מעט גועל נפש ובעיקר המון אוירה של אנגליה האפורה והקרירה.
מה שנחמד בספרים מהסוג הזה הוא היעדר מוחלט של עומק - הדמויות שטוחות לחלוטין. לאף אחת מהן אין סיפור חיים מורכב מידי וגם המעט שיש לא ממש משפיע על השוטף...
האנשים שם נוטים לשכנע האחד את השני בקלות רבה כי הם דוברים אמת (תקראו ותראו - אין ספקנות או חשדנות - מי שרוצה לשכנע את ה"רע" שהוא בצד שלו עושה את זה בקלות מרשימה).
עוד משהו מעניין הוא שבניגוד ל"ספרי דן בראון" למיניהם - הדמות הראשית של המלומד והדמות הראשית של הבלש/חוקר משטרה/איש FBI/עיתונאי חוקר - מנהלות חיים יחסית מקבילים ולא צועדות יחד כדי לפתור את התעלומה.
התוצאה היא נחמדה מאוד: סיפור נחמד, אוירה קודרת, מיעוט עובדות היסטוריות, צופן שלא צריך להתעמק בהבנתו ובעיקר - פתרונות מהירים ביותר לתעלומות הסטוריות מורכבות ביותר - מה שנותן לספר זוית שאני אישית מאוד אוהב והיא: לצפות בעלילה בקצב יחסית נינוח ולא לנסות להפריע לה על ידי שינויי כיוון של 180 מעלות נוסח יו נסבו, רצח שיטתי של דמויות שחשבת שהן חשובות ושני פרקים אח"כ מתות נוסח הארלן קובן וכמובן: הסברים מייגעים על צפנים וכו' נוסח דן בראון).
אז למעשה - מתקבל ספר מתח מעניין ואפלולי שבו צופים יותר מאשר קוראים ואני מוצא שבימים טרופים אלה בהם יש לי כל כך הרבה מטלות בעבודה ובחיי הפרטיים - זה בדיוק מה שאני מחפש.
ממליץ מאוד אבל מתריע מראש - לא לצפות לעומק, אלא להעביר את הזמן בכיף...
קריאה מהנה

לפני 13 שנים•אמיר לויט משרד עו
החיפוש אחר תיבת נח

החיפוש אחר תיבת נח

בויד מוריסון

על הכריכה עין מסתורית ושיירים של שרטוט אנטומי של דה וינצ'י. עושה חשק.
העיסוק בתיבת נוח עצמה - מעט משעמם לטעמי.
העלילה: טוב, כאן מדובר בערב רב של גניבות ספרותיות שמעט קשה להתמצא בתוכן.
למשל - מליונר עם נטיות להשמדת העולם? מושבת השטן של רולינס.
אסדות נפט בלב אוקיינוס? רוצו לקלייב קאסלר.
פועלים קשי יום שהם גם אקדמאים מחוננים, גם בעלי כוחות על וגם בלתי פגיעים? סטיב ברי כתב כתב על זה.
בקיצור - הניסיון לייצר זירות מרשימות ו"גדולות מהחיים" לא מצליח לחפות על היעדר סיפור של ממש.
גם העובדה שתיבת נוח עצמה מטופלת רק בחלקו המאוד אחרון של הספר הופך את שמו של הספר למטעה.
בקיצור - חבל על הזמן ומוטב לקרוא נלסון דה מיל טוב אם מחפשים מתח אלגנטי.

לפני 13 שנים•אמיר לויט משרד עו

ביקורות נוספות על "מדד הפחד"

מדד הפחד

מדד הפחד

רוברט האריס

אלכס הוא פיזיקאי מבריק שעובר התמוטטות עצבים ביחידת מאיץ החלקיקים בסרן שבזנווה. הוא עוף מוזר, יש לו יכולות מתמטיות מהרמה הגבוהה ביותר אך יחסי אנוש בעייתיים.
הוא מסכים לחבור לבנקאי תאב ממון שמזהה אצלו יכולות שעשיות לסייע לאסטרטגיות גידור בעולם הפיננסי. אלכס מתלבט אך לבסוף נאות לקבל את עצתו כאתגר וכהזדמנות לממש את חזונו לבנות מכונת למידה שמסוגלת לכמט את משתנה הפחד(כלכלה התנהגותית) ולקבל החלטות מושכלות של מכירה וקניה בזירת המסחר למוצרים פיננסים כדי לייצר רווחים למשקיעים.

האלגוריתם על גירסאותיו המתקדמות מגלה יכולות של למידה עצמית עד כדי ביטול רף הסיכון הנדרש בקרנות גידור ושליטה מוחלטת במדד הפחד (VIX).
במרוץ המטורף שנמשך כיממה מנסה אלכס דרך שרשרת של ארועים אלימים לא מוסברים להבין את המציאות הפסיכית שמתרחשת סביבו ולמצוא לה הגיון עד הקטסטרופה הבלתי נמנעת.

זה ספר מתח סוחף וקולח עם תיאורים נפלאים של סופר מוכשר מאוד ושווה להבין קודם מושגים כמו קרן גידור ( בספר עצמו יש דוגמה פשטנית ולא רעה מהו גידור - הימור לגבי צבע התחתונים של בחורה שיושבת בבאר, אם נניח שהצבע שחור לדוגמא (בחירה מאודמושכלת) ונהמר כל כך מיליון דולר הרי שגידור יהיה הימור על כל התרחישים המשלימים (ז.א צבע שהוא לא שחור) בגובה950k דולר. אם ההימור נכון נוצר רווח של 50k דולר ואם לא הפסד של 50k דולר. אם ההימור יתבצע נניח על מיליון בחורות ,מספיק שנצליח ב 55% כדי לעשות רווחים אדירים.
ומהי מכירה בחסר (רווח שנוצר כאשר ערך הבסיס של הנכס הפיננסי יורד) כאסטרטגיית גידור מול פוזיצית LONG

הספר מדגים את הפער בין השאיפה המדעית לבנות בינה מלאכותית מתקדמת עד למצב שבו היא מודעת לעצמה ומגנה על הרעיון שלשמה נבניתה, מול האינטרס האנושי לייצר עושר בכל מחיר.

כאדם שחי בשוויץ מאוד נהנתי מתאור העיר ז’נווה ואופיה התרבותי על רקע הפעילות הפיננסית האינסיבית שבה.

מומלץ בחום

לפני 4 שנים•
★★★★★
•Ghost Dog
מדד הפחד

מדד הפחד

רוברט האריס

"ארץ אבות" של רוברט האריס הוא אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי אי פעם. חששתי שממנו אפשר רק לרדת. אבל מסתבר שספרי המתח שהוא כותב הם באופן עקבי ייחודיים ומקוריים, ופעמים רבות גם מאתגרים.

"מדד הפחד" הוא ספר מתח מאוד לא שגרתי. הוא מצליח להמחיש בצורה נפלאה את האווירה של המסחר המודרני בשוק ההון, והוא נוגע בנושאים "חמים" ובעיקר מתייחס ל"פלאש קראש" שאירע לפני מספר שנים, כאשר מדד ה"דאו ג'ונס" צנח בצורה דרסטית תוך דקה.

זהו סיפורו של ד"ר אלכס הופמן, גאון מחשבים ופיזיקה, אמריקני שמתגורר בשוויץ. הוא פוטר מעבודתו ב"סרן", המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים בז'נבה, והקים קרן גידור המבוססת על סדרת אלגוריתמים שפיתח. הייחודיות של האלגוריתמים שפיתח היא העובדה שהם מבוססים על רמת הפחד הניתנת לזיהוי בקרב המשקיעים בכל העולם. הוא האמין שפחד הוא כוח מניע בקהילת המשקיעים, ולאו דווקא ביצועי החברה בפועל. קרן הגידור שלו גדלה במהירות וגלגלה מיליארדי דולרים.

חייו של הופמן נראים מושלמים. החברה שלו עושה חיל. הוא ושותפו לחברה, הוגו קווארי, עשירים כקורח ומצליחים. הופמן חי בטירה שלווה וציורית בז'נבה, ביחד עם אשתו האמנית הבריטית גבריאל, וחייו זורמים על מי מנוחות. ולפתע הדברים יוצאים משליטה. קורים לו דברים מוזרים, כביכול תוצאה של פעולות שביצע, אבל הוא לא זוכר את הפעולות הללו. במקביל, שוק ההון עובר טלטלה גדולה שמסכנת את הכלכלה הגלובלית כולה ובעיקר את החברה שלו שמנהלת עבור לקוחותיה סכומי עתק. הופמן מוצא את עצמו בסחרור מטורף, הוא לא יודע מה המציאות ומה ההזיה, והוא נאלץ להתמודד עם אויב מסתורי ועם סיטואציות שזרות לו, וכל זאת תוך 24 שעות.

כמו שציינתי, מדובר בספר מתח מאתגר. הוא עמוס מונחים מתחומי הכלכלה והמחשבים ששלחו אותי ללא הרף לעזרים המקוונים. אבל באופן מפתיע, או שלא (כי בכל זאת מדובר ברוברט האריס), הספר נקרא במהירות ובשטף, הוא מותח ומרתק. דמותו של אלכס הופמן אניגמטית ולא שגרתית, על גבול אי השפיות. דמויות המשנה, גבריאל וקווארי, יוצרות משקל נגד מוצלח לפעולות המטורפות של הופמן. וברקע יש את מערכת המחשבים המתוחכמת של הופמן שהסיפור אינו שלם בלעדיה.

ספר מתח מצוין, מתוחכם ובעל ערך מוסף.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
מדד הפחד

מדד הפחד

רוברט האריס

ספרי מתח בנויים על הפתעה וציפייה. אתה מצפה להיות מופתע, מצפה למתח גובר והולך, מצפה לפחד קצת ומצפה לקתרזיס בסוף - ציפייה שהטובים יבואו על גמולם והרעים על עונשם. חלק מסופרי המתח שקראתי לאחרונה מתבססים על המוני מתים במיתות משונות, על אנשים שתשוקתם היא להרוג כמה שיותר אנשים אחרים, סתם כי הם רעים, ועל בלשים (שיכורים, עם בעיות משפחתיות לא פשוטות ובגדים מלוכלכים) שפותרים את התעלומה ב 300 - 400 עמודים. הספר הזה אינו מתאים לקטלוג. הוא עוסק בתופעה מודרנית ובפחד עתיק. התופעה היא מסחר בשוק ההון - קרנות גידור (שבזכות האריס הבנתי פחות או יותר מה זה) במדדים קובעים בשוקי הון שונים (דאו ג'ונס הכי מפורסם שבהם) ובאלגוריתמים שקובעים מה לקנות מה למכור ומתי. הפחד הוא מ"מכונות" שישתלטו עלינו ויחיו במקומנו. לו הייתי קוראת את התאור הזה לפני שקראתי את הספר - הייתי מוותרת עליו מיד. מה לי ולשוק הפיננסי? אבל הספר הזה מרתק ומותח מאד, וקראתי אותו בנשימה אחת.

הסיפור הוא על פיזיקאי גאון שכמו כל הגאונים הספרותיים הוא גם קצת מוזר. הוא פיתח אלגוריתם שיודע לנתח מידע המופיע ברשת, לבחון אותו לגבי פוטנציאל הפחד שאנשים יחושו כתוצאה ממנו ולהעריך ולהציע קנייה או מכירה של מוצרים פיננסיים בהתאם. הגיבור ושותפו - שהוא איש מכירות היודע לגייס לקוחות - בונים קרן הון אקסלוסיבית, ללקוחות מעטים, ומתחילים להרוויח סכומי עתק בזכות האלגוריתם שאינו טועה אף פעם, פשוט כי הוא מסוגל לטפל בכמויות בלתי נתפסות של מידע, שאנשים בשר ודם אינם מסוגלים להתמודד איתם. אבל כל מי שקרא את הסיפור על אלאדין והג'יני יודע שלפעמים כשיש לך משרת רב עוצמה שיכול להעשיר אותך מעבר לכל דמיון אנושי, מחירו יהיה בהתאם - גבוה הרבה מעבר ליכולותך לפרוע.

האריס כותב מצויין. כתיבתו חסכונית, תאוריו ממצים, הדמויות בנויות היטב, הדילמות ברורות. הוא סופר מגוון מאד - כותב דרמות היסטוריות כמו סיפורי מתח עכשוויים ואלה שקראתי ממנו היו טובים - במיוחד "ארץ אבות" המתאר מציאות חלופית.
באחת הביקורות על הספר הזה נכתב שהוא "מדע בדיוני" - אז תנוח דעתכם. הוא אינו מדע בדיוני. לא מזמן דיברתי עם מישהו שפיתח אלגוריתם (אמנם פחות מורכב מזה שבספר) לאותה מטרה ומשתמש בו בהצלחה באותו אופן. ולגבי המידע - גם הפרטי - המשוטט חופשי ברשת? זה כבר לא בידיון ולא עתידני - אלה הם חיינו גם אם עדיין לא הפנמנו את זה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•yaelhar
מדד הפחד

מדד הפחד

רוברט האריס

לקח לי בערך חמישה עמודים להבין שאני מתה על הסופר הזה. הוא פשוט סופר טוב. השם שלו נראה לי מוכר, ופתאום קלטתי שקראתי לפני חצי שנה את "ארץ אבות" שלו שהיה פשוט ספר מדהים על מציאות חלופית שבה גרמניה הנאצית ניצחה והעולם כפי שהוא היה נראה אם זה היה קורה. ואז ראיתי שהוא כתב גם את "פומפיי" ועוד ספרים מדהימים על התקופה ההיא, וזה כל כך מוזר כי "מדד הפחד" מתרחש ממש כאן ועכשיו, אבל מצד שני יש משהו מאוד דומה בין כל הספרים האלה, וזה הכישרון של רוברט האריס להכניס את הקורא ללחץ, בלי מילים גדולות ובלי טריקים זולים, פשוט בכתיבה טובה.

הספר הזה מאוד מעניין, הוא משלב גם פסיכולוגיה ופילוסופיה עם מה שקורה בשוקי ההון, ומראה כמה בני האדם צפויים בהתנהגות שלהם ואיך אנשים מוכשרים (ותוכנות שהם יוצרים) יכולים להרוויח מזה המון כסף. חבר של אבא שלי עובד בקרן גידור כמו גיבור הספר וחוץ מזה שהוא נתן לי את הספר הזה לקרוא (ראיתי את זה אצלו בבית על המדף - אני תמיד מסתכלת איזה ספרים אנשים קוראים בכל בית שאני מבקרת בו) הוא גם הסביר לי על איך כל הדבר הזה עובד.

למרות שלא הבנתי כלום מההסבר שלו ורק הנהנתי, מהספר הזה נהניתי מאוד, הוא נראה לי הרבה יותר חכם מההרלן קובן הממוצע. הוא גם לא ממש מדבר באופן מקצועי על שוק ההון, אלא שזה נמצא ברקע, והסיפור הוא בעיקר על פרנויה ועל הספק שיש לך כקורא אם הגיבור באמת נרדף או שזו רק הזייה. זה הזכיר לי ספרים של איאן מקיואן, רק בלי ההתפלספות של מקיואן, וגם בלי חוש ההומור :-). חבל גם שהוא נגמר באופן קצת סתמי, אחרת הייתי נותנת לו חמישה כוכבים עגולים (איך נראים כוכבים עגולים?).

לפני 11 שנים•
★★★★★
•הנחשפת
מדד הפחד

מדד הפחד

רוברט האריס

ספר על טכנולוגיה, חמדנות,תאוות בצע ומשפחה.
הרקע: מסחר באלגו טריידינג. זהו מסחר בשוק ההון המנוהל על ידי מחשבים בצורה כמעט אוטומטית מלאה.
האלגוריתם מכיל משתנים רבים, החל מניתוח סטטיסטי, היסטוריה של נייר או קבוצת ניירות, ידיעות שונות אשר עשויות להשפיע על הבורסה ועוד ועוד.
האלגוריתמים הללו משתכללים מיום ליום ו"לומדים ומעדנים " את כללי ניתוח המגמות.
עלילת הספר מסתמכת על אלגוריתם שכולל את המרכיבים הקודמים ועל התנהגות נוספת והיא הפחד של אנשים בזמן ארוע שיכול להביא לתגובות יתר ( מכירה או קניה מבוהלת) או אפילו תגובה קטטונית.
גיבור ספרנו- הופמן, מתימטיקאי, מדען לבינה מלאכותית,פיתח מערכת כזאת והיא עושה חיל והוא כסף.
על רקע זה , מתפתחת עלילת מתח אנושית יפה ומענינת בכישרון כתיבה יפה של הסופר האריס.
בעצם השאלה שמרחפת ברקע היא כמה ארוחות אדם יכול לאכול ביום ומהו גבול העושר / אושר.
התשובה כמובן אינה פשוטה. אם נשאל שיך סעודי נקבל תשובה אחת ומקלושר תהיה תשובה אחרת ( בתנאי שלא יזכה בפיס ואז השקפת עולמו משתנה).
יש עוד היבט הקשור למחשבים שבשבילו כדאי לקרוא את הספר.
הספר אינו מעמיק כמו ספרו של האריס על קיקרו בספר "אימפריום" או הדינמיות המופיעה בספר "פומפי", עדיין הספר שווה קריאה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
מדד הפחד

מדד הפחד

רוברט האריס

לא רע. הרעיון של השליטה של המכונות בחיי האדם, בייחוד כשהן אוטומטיות וכביכול "אוטונומיות" הוא לא חדש. החל מפרנקשטיין ועד ימנו. הספר הזה אינו שונה מעמיתיו הוותיקים יותר - גם כאן הוא מתאר את שליטת המכונה העצמאית במציאות, אלא שכאן המכונה היא כבר נוסחה מתמטית מורכבת והשפה שבה הוא משתמש מיועדת כביכול רק לקהל המבין את עולם הניתוחים הכמותיים של עולם ההשקעות (מטבעות, בורסה), יכולת הניבוי של קרנות הגידור וכלי המדידה המשולבים. גם למי שלא מבין במאה אחוזים את העולם המוזר הזה, הספר יכול להיות מהנה שכן הוא משלב מרכיבי אופרת סבון קלאסיים - אנשים עשירים להחריד, צביעות, יחסים מעורערים בעולם הזוהר, בעיטה במוסכמות החברתיות ועוד. והכי כיף - העשירים האלו אוכלים אותה בסוף בשל חוסר הצדק שלהם. זה לא "הזאב מוול סטריט" אבל בהחלט ספר מתח סביר בהחלט סביב נושא שוק ההון.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
מדד הפחד

מדד הפחד

רוברט האריס

ספר מתח נחמד שהוא גם קצת מדע בדיוני. לדעתי צפוי מדי. אין בו הפתעות. אפשר לוותר ואפשר לקרוא.
הוא לא רע,אני לא מצטער שקראתי,לפחות הצליח להדביק אותי בכמה ימים חמים במיוחד למזגן.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•נמרוד
מדד הפחד

מדד הפחד

רוברט האריס

התלבטתי - לדעתי היה כאן במידה רבה ביזבוז של נושא טוב. עודף פעילות שפגעה באמינות של הספור-חבל.

לפני 6 שנים•
★★★★★
• מיכאל
דירוג
3.0
לפני 10 שנים

“ספר מתח נחמד שהוא גם קצת מדע בדיוני. לדעתי צפוי מדי. אין בו הפתעות. אפשר לוותר ואפשר לקרוא. הוא לא”

9/9
ביקורות על מדד הפחד
הבאה
אין ביקורת הבאה