A horse! A horse! My kingdom for a horse" -זהו אולי המשפט המצוטט השני בתדירותו של שייקספיר, אשר מתאר את רגעיו האחרונים של המלך הרוצח, הלא הוא ריצ'רד ה- III, שנשא בתואר דוכס גלוסטר לפני הכתרתו. ריצ'רד היה לוחם אמיץ ומוכשר, ידע לנהל ולמשול, אך נפל קורבן לשאיפותיו שבגינם ביצע פשעים נוראיים, אשר הובילוהו לסוף טרגי. המחזה, שנכתב ב-1592 נקי מסנטימנטים ואינו "תופס צד" בבירור. אם כי, חייבים לציין כי נכתב באופן שהפכו לאנטי- ריצ'רדי מובהק. זאת מכיוון שמחברו( יהיה זה אשר יהיה- הוויכוחים על זהותו של שייקספיר האמתי מתנהלים בלהט עם עצם היום הזה) חי בתקופתה של המלכה אליזבת' הראשונה – נכדתו של הנרי ה-VII , דוכס ריצ'מונד, יריבו והאחראי למפלתו של ריצ'רד ה-III.


מותו של ריצ'רד ה-III מהווה למעשה את סופה של שושלת פלנטג'נט , ששורשיה צרפתיים ועלייתה של שושלת טיודור הוולשית במקור, כמו גם את סיומה של מלחמת השושנים. הנרי ה-VII שהיה מבית לנקסטר, נשא לאשה את אליזבת' מבית יורק ובכך החל שושלת מפוארת של שליטים צבעוניים ומעניינים שעתידים להעלות את אנגליה לגדולה.


המחזה רחוק מלהיות מדויק מבחינה היסטורית. עם זאת הוא מרתק, חד וחי מאוד. תוך כדי קריאתו עלו בדמיוני תיאטראות לונדוניות בנות המאה ה-16 עשויות העץ ועמוסות בקהל, כשעל במותיהן שחקנים ושחקניות מאופרים ולבושים בבגדי התקופה.


העלילה מתפתחת בצורה הדרגתית ,בקצב מסחרר והמחזה הינו קצר וקצבי. אין בו תיאורים מטעם המספר והמחבר כאילו אינו מתערב במתרחש. כל השתלשלות האירועים מוגשת לקורא על ידי מונולוגים ודיאלוגים. היה לי קל אפוא, לדמיין את ההצגה על כל פרטיה בקלות ולצלול לתוך האווירה המהפנטת.


אף על פי שידעתי מה יהיה סופו של ריצ'רד, הספר ריתק אותי והתקשיתי להניחו מידיי. הוא עשיר מאוד ומשאיר בקורא טעם של עוד. לעיתים מופיעים בו מרכיבים העלולים להראות מוזרים ופרימיטיביים לאדם המודרני כגון כישופים וקללות, אולם יש להבין כי המחזה משקף את רוח תקופתו.
פשוט קלאסי - מומלץ לכולם.