ספר חשוב מאד ומעניין מאד בו מנסה דוד גרוסמן לגשם (מלשון להפוך לגשמי) את נושא 'החיה הנאצית' ולפרוט את הסיפור למעין משל מרתק הכתוב ביד אומן, וכמו תמיד מציבה את גוף האדם, החיבור לגוף, והשוני והתיאום בין גוף ונפש במרכז הסיפור. דבר גרוסמן הוא ללא ספק להטוטן של רעיונות של מחשבות, של הבעת רגשות ורצונות ועל כן הוא בגדר אחד הסופרים הישראלים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר בתרבות הישראלית. באשר לספר צריך אורך רוח מסוים כדי לקרוא אותו, העלילה לא תמיד אורגנית ופשוטה לעיכול, צריך להכיר מראש את ברונו שולץ כדי להבין בערך על מה הספר מדבר, לדעתי ספר זה צריך להקרא אחרי ספרים 'פשוטים' יותר שכתב גרוסמן.















