זה מדהים כמה הספר הזה ישן נושן כמעט כמו גברת שמזדקנת נפלא, או כמו וויסקי שמשתבח עם הזמן .
נולדתי 6 שנים אחרי שהספר הותר לפרסום.,וזה אומר שהוא זקן מאוד בשנים אך הצלילות שבו
לגבי העולם דאז והעולם מאז כלל וכלל לא השתנתה.

מבחינתי כל דף בספר היה מעניין, מסקרן, הספר כולו הוא דיון פילוסופי גדול שמציב מראה ענקית לאנושות והמסקנה לא ממש מעודדת אבל לא משהו שאנחנו לא יודעים.

"העולם האנושי נדון לאבדון, דן את עצמו לאבדון בנבזיות הבזויה שלו." "הירח לא יהיה די רחוק, מפני שאפילו שם אפשר להסתכל לאחור ולראות את כדור הארץ המלוכלך, הנבזי,הדוחה בין כל הכוכבים – שזוהם בידי אדם".

התמונה די ברורה .אנגליה בשלהי 1920 עיירות אפורות מלאות חיילים שחזרו ממלחמת עולם כואבת.. בתים מפורקים כמו איברים שאולי לעולם לא יתאחו. ובין כל זה מהפכה תעשייתית שנוגסת בכל מקום אפשרי . כורים שמחפשים פרנסה ונעשקים תמורת שתי לירות לשבוע נראים כמו חצאי בני אדם כי לקחו להם את הרוח והשאפתנות להגשמה.

הספר הנפלא מספר את סיפורה של קוני, החל מנערה דעתנית שגדלה על מזון אינטלקטואלי בין גברים ונשים כי אחרת שום יחסים לא יוכלו להתקיים, והסקס היה אך ורק כסיום של דיון חכם ופורה !אפשר לומר שהאהבה במובן הפיזי בשבילה היה כמו משפט סיום בויכוח סוער.
קוני שהיא ליידי צ'טרלי שבוחלת במעמדה כליידי ופוגשת אהבה גדולה דקה לפני שהיא מזדקנת, נובלת, סוגרת רחמה לאהבה .וכמו פרח היא נפתחת שוב בהתרגשות לקבל את לבלוב האהבה הגדולה של חייה .
כמובן הדיון המוסרי ער לאורך כל הספר האם זה בסדר ותקין למצוא מאהב כשהגבר שלצידה משותק בפלג גופו התחתון ולא מסוגל להעניק לה אהבה פיזית?.

ואם אני עוצמת עיניים אני יכולה לראות בעיני רוחי חדר ענק באחוזה בעלת כמה קומות שמשקיפה על ירוק עד שחובק את האין סוף...בפינת החדר פסנתר ועל הקירות תמונות ענק בצבעי שמן .הנשים מצחקקות בצד עם ריקמה או ספר שירה בידיהם ועושות עצמן כאילו מנועות להקשיב לגברים באמצע החדר שמשוחחים באופן בוטה על בגידות נאיפות פוליטיקה מלחמות שירה וספרות כיאה "לפלצנות" אנגלית מוכרת.

ועוד לא אמרתי כלום על הבוטות בספר כגון " מבחינה אינטלקטואלית אני מאמין בלב טוב, בפין חוגג, שכל ערני, ואומץ להגיד חרא בנוכחות גברת"...
כל הספר הוא בוטה אך מלא בפקעת של רגישות. הספר מלא תיאורים ארוטים אך בטוב טעם וכאן גדולתו של ד"ה לורנס כפורץ דרך
בתקופה שהשמרנות הייתה דרך חיים.

ספר ענק מכל הבחינות ואני ממליצה בחום רב.
ׁׁׁ
( הבאתי כאן בביקורת קמצוץ מהעושר הספרותי הקיים בספר היות והספר מחולק לכל כך
הרבה רבדים...על מעמדות בין האצילים לפשוטי העם, על "כלבת ההצלחה" שזו הנהירה שלנו אחרי כסף,על תשוקה ענקית.
לכן זהו ספר חובה מבחינתי.)

לפני כמה זמן שמעתי על תנועה חברתית עולמית שנקראת "תנועת ההאטה", ששמה לה למטרה להאיט, ולו במקצת, את קצב החיים המטורף שבו אנחנו חיים. קצב החיים המהיר הזה משפיע גם על התרבות העכשווית – בספרים בני זמננו העלילה מתפתחת במהירות רבה, והתיאורים הנם לעתים קרובות מאוד ויזואליים – ממש כמו בסרט.
אולי זאת הסיבה שאני אוהב ספרים ישנים. האיטיות שבה העלילה נעה, ככה שאפשר להתוודע אל הדמויות ברמה גבוהה ועמוקה הרבה יותר. אפשר ממש לדמיין את הסופר יושב בנינוחות אל מול מכונת הכתיבה שלו, ונותן לעצמו לחלום באיטיות את הסיפור.
"מאהבה של ליידי צ'טרלי" הוא ספר כזה. הסיפור כאן עוסק בקוני, צעירה ונאה ואינטליגנטית, שבעלה העשיר שב ממלחמת העולם הראשונה פצוע קשה ומשותק במרבית מגופו. הוא מרותק לכיסא גלגלים, ועל מין אין יותר מה לדבר. למרות ניסיון עיקש של קוני להיות נאמנה לבעלה, האהבה בין השניים דועכת. אביה מציע לה למצוא מאהב, אך היא מביטה בגברים המקיפים אותה – בני אצולה ציניים שלועגים לכל מה שיפה בעולם הזה, ואפילו אהבה ומין נתפסים בעיניהם כמשהו נדוש, או פועלי מכרות מותשים וכנועים. לבסוף היא פוגשת בשומר יערות בשם מלורס, גבר מהדור הישן, שבעידן הזה של תעשייה ורדיפה אחרי הכסף, הוא מתגורר בבית עץ בתוך יער, בצניעות ובפשטות, ונהנה מטיולים ליליים עם הכלבה שלו. למרות פער המעמדות ביניהם – קוני היא ליידי ומלורס הוא שומר פשוט, מתפתחת בין השניים הרפתקת אהבהבים, בהסתר מבעלה של קוני.
העלילה, כאמור, מתפתחת לה לאיטה, ברוגע, תוך כדי הרהורים פילוסופיים של הסופר (שהם לכשעצמם מאוד מעניינים). הסופר רואה בעידן התעשייתי שמתחיל לצבור תאוצה בתקופתו כעידן רע ומסוכן, שהופך את האדם לעבד שרודף אחרי הכסף ומאבד את היכולת ליהנות מהדברים הפשוטים – לטייל עם הכלב, להבחין בפרחים מלבלבים אחרי הגשם, להרגיש שאתה חי, וגם ליהנות ממין.
בעבר הספר הזה הוחרם עקב התיאורים המיניים הרבים שיש בו. הדבר הזה די תמוה, שכן כל רומן בגרוש חדש שיוצא היום עוקף אותו בסיבוב מבחינת הגסויות והוולגריות. המין ב"ליידי צ'טרלי", כמו הספר, הוא איטי, מהורהר, פילוסופי. שלא כמו בעידן התעשייתי, שבו גם המין הופך לעוד משימה שצריך לסמן עליה וי, עוד יעד לכבוש, קוני ומלורס נהנים להתבונן זה בזה עירומים, לרוץ יחד בגשם, או להתכרבל אל מול אח בוערת כשבחוץ גשם זלעפות. ואולי זו הסיבה האמיתית שבגללה הספר הזה צונזר, שחס וחלילה לא ישחית את נפשם של הפועלים החרוצים, והם יעצרו רגע את מרוץ החיים המטורף שלהם, ויביטו, באמת יביטו, בבנות הזוג שלהם, יראו את היופי של הגוף האנושי, את ההנאה שבשזירת פרחים טריים בשיערה של אהובה.
הספר הזה הפתיע אותי באיכויות שקיימות בו. כמו מאהב טוב, הקורא מוצא את עצמו חולם בהקיץ בעבודה על הפרק שקרא יום קודם לכן. ואף על פי שישנה עלילה, נראה כאילו שהיא פחות חשובה מאשר תיאורי הטבע וחגיגת החיים שהספר כה עשיר בהם. הקריאה בו הנה בעצם מסע של החושים – טעמים, ריחות וצבעים, שבסיומו לא נותר אלא להגיד וואו.
זוהי יצירה מופלאה, שאף על פי שצונזרה בעבר, עשתה את מסעה האיטי אל מדף ספרי המופת, לשם היא שייכת בצדק רב. מומלץ בחום.

"אישה יכולה להיעתר לגבר גם בלי לוותר על עצמיותה הפנימית החופשית... אישה יכולה לקחת גבר בלי להתמסר לו באמת. והיא בוודאי יכולה לקחת אותו בלי לקבל את מרותו." (עמ 8)
מי שחשב כי מהותו של הספר "מאהבה של הליידי צ'טרלי" הוא אירוטיקה בלבד, טעה בגדול. רק לעיתים רחוקות האנושות זוכה לקבל לידיה יצירת מופת ספרותית הנוגעת בכל כך הרבה נושאים חשובים. נכון, הספר כולל בתוכו קטעים אירוטיים רבים, אבל מעבר לכך הוא עוסק גם ביחסים בין גבר לאישה, באינטימיות, פמיניזם ומעמד האישה ופערים חברתיים. אך בראש ובראשונה, כפי שהדבר מתבטא מבין השורות של הספר, זהו ספר על תשוקה: לא רק תשוקה מינית, אלא על תשוקה לחיים בכלל.
הספר מספר את סיפורה של קוני, ליידי אנגליה בשנות העשרים של המאה שעברה. לאחר נישואיה לקליפורד היא מגיעה לרגבי, אחוזת בעלה אשר הפך לנכה ולחסר יכולת לספקה מינית עקב נכותו. קונסטנס לומדת להכיר את בעלה, לאהב אותו מרחוק בקשר מוזר ואפלטוני. על מנת לספק את יצרה קוני לוקחת לה מאהב אשר נוהג בה בגסות בשל רצונה ויכולתה לספק את עצמה מבחינה מינית. דרך עיניה של קוני אנו למדים על החברה הבריטית בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, שהיא, למרבה הצער, לא שונה בהרבה מהחברה בה אנו חיים היום. בספר עולה לראשונה מונח חשוב שמוזכר לראשונה, "כלבת ההצלחה". הכוונה במונח זה היא למרדף הסיזיפי וחסר התוחלת אחר ההצלחה הריקנית. אנשים מנסים לזכות בטייטלים, בכותרות להצלחתם, מתוך מחשבה שזה מה שייתן להם כוח וגם אושר. לדוגמא, קליפורד, בעלה של קוני מתנסה בכתיבת ספרים. אך בעוד שכתיבה צריכה לצאת ממעמקי הנשמה והלב, הרי שאצל קליפורד סיבת הכתיבה היא תועלתנות גרידא, רצונו לזכות בתארים ולהיות מוכר.
קוני היא אישה חשקנית, תוססת ומלאת חיים. רגבי מדכאת אותה, קרבתה לבעלה הקר מדכאת אותה. אי לכך, היא מרבה לשוטט ביער הנמצא בסמוך לרגבי. הבריחה ליער מסמלת את אהבתה של קוני לאי-הסדר, לדבר שהוא הפוך מהשליטה העצמית, למקום שהוא שונה במהותו מאותה "אנרכיה שיטתית" (עמ' 21) של התרבות בה היא חיה. במהלך שיטוטיה ביער פוגשת קוני את מלורס, שומר היערות. הפגישה הגורלית עם מלורס מתרחשת בדיוק כאשר קליפורד מציע לקוני עסקה: את תקחי מאהב לצורך סיפוק מיני ולצורך התעברות והבאת ילד לעולם והילד שלך יירש אותי. בעוד שאצל קוני הרצון בגבר במיטתה נובע מתוך רצון וחשק לאהב ולהיות נאהבת, ובעוד שרצונה להפוך לאם הוא רצון טבעי, הרי שקליפורד "משתמש" ברחם של קוני להעמדת צאצאים. בכך מוצגים האישה והבעל כשני קטבים שתהום פעורה ביניהם: אצל קליפורד הכל קר, מחושב ומתוכנן ומה שמניע אותו היא אותה "כלבת ההצלחה" המטורפת. קוני, לעומתו, אימפולסיבית, חביבה ובעלת תשוקה. התשוקה של קוני איננה רק למין, אלא לחיים בכלל, וזה המסר של הספר: אל תחיו את חייכם מתוך הרגל, מכוח האינרציה או מתוך הכרח. חיו מתוך רצון ותשוקה, מתוך אהבה אמיתית, בהרבה חשק. אדם מאושר הוא זה שנותן דרור לתשוקותיו, שאינו מונע ממה שיגידו או יחשבו עליו, שאינו פועל מתוך רצון לכוח וכבוד. אדם מאושר הוא זה שפועל מתוך רצונותיו העמוקים ותשוקותיו. קראו ספר מתוך תשוקה, אכלו מתוך תשוקה, הביאו ילד לעולם מתוך תשוקה, צאו וטיילו מתוך תשוקה. חיו חיים של תשוקה, להכל ולכל דבר.

ספר מקסים מכל הבחינות. מעבר לקטע הארוטי יש בו סיפור חוצה גבולות ומעמדות. מתחיל באיזשהו צורך מאוד ספציפי (לא רוצה להגיד אותו כי אז אכתוב ספויילר) אבל מתפתח הרבה מעבר לזה. הוקסמתי מסיפור האהבה על רקע תיאורי הטבע היפהפיים שברקע, ממש יכולתי להריח את הפרחים ואת הגשם. בנוסף יש בספר דיונים על כל נושא המעמדות שהוא כמובן מאוד נוכח בקלסיקות האנגליות אבל הוא תמיד קיים בכל חברה ובכל מקום. אהבתי מאוד גם את הכתיבה הרגשית והעדינות שבה היערן מתייחס לליידי צ'טרלי.

זהו אחד מסוגי הספרים אשר לוקח זמן להכנס לתוכם, אך כשזה קורה אתה פשוט נשאב לתוך הסיפור. לא יכלתי להניח אותו מידיי.
הספר עוסק במערכות יחסים באנגליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. למדים על שלהי המהפכה התעשייתית, מעמדות אצולה ובורגנים והטבע.
הסופר מתאר את התקופה והטבע בעומק רב. את הדמויות והלך מחשבותיהן, הנך למד להכיר כה טוב אך כי נדמה כי הנך יכול לנחש מה יחשבו בפרק הבא.
קוני וקליפורד בעל ואשה ממעמד האצולה. קליפורד נכה, פצוע מלחמת העולם הראשונה. אשתו קוני מטפלת בו במסירות. יחסיהם רוחניים בלבד. קליפורד מעביר את זמנו בכתיבת ספרים ומקריא הפני קוני את יצירותיו לקבל חוות דעת נוספת. קוני אינה מתלהבת, אך לא מספרת לו על כך. להיפך מתלהבת עימו מיצירותיו. אך עם זאת במערכת היחסים הנוכחית עם בעלה היא מרגישה כי היא דועכת. היא זקוקה לחום ואהבה. היא מוצאת זאת ביער.
הספר עמוס במסרים. הרדיפה אחרי הכסף , עודף כסף מרעיל אותך ומחסור מרעיב אותך.
היה נדמה לי כי הסופר חושש מהמהפכה התעשייתית והעתיד הצפון לאנושות. נדמה כי הספר חוזה את מלחמת העולם השנייה. מדהים.

נקודה למחשבה, האם הסופר לא אהב יהודים. במספר מקרים קשר את היהודים לתיאורים לא מחמיאים, כגון שפלות וסחטנות.

נהניתי מאוד לקרוא את הספר. מומלץ בחום.

הספר מתחיל בסר קליפורד שלוקח לאישה את קונסטנס ריד. מיד לאחר החתונה חוזר קליפורד להילחם במלחמת העולם הראשונה. לרוע המזל חוזר קליפןרד מן המלחמה כשהוא פצוע ממותניו ומטה. פציעתו קשה ומותירה אותו ללא יכולת לתפקד מינית וללא יכולת להעמיד יורש. דבר זה מטריד אותו ולכן הוא מכניס לאשתו את הרעיון כי עליה לקחת לה מאהב שיביא את הילד, כאשר קליפורד הוא זה שישמש כאביו החוקי. כיוון שבין קליפורד לבין קונסטנס אין קשר מיני, הם מתרכזים בעיקר בהגשמת שאיפותיו של קליפורד: הרדיפה אחר הכסף (האלה הכלבה) וכן הרדיפה אחר הפירסום והתהילה. בעידודה של קוני קליפורד הופך לסופר מפורסם, אך היא עצמה משועממת וריקה מבפנים. בשלב זה המשפחה מגיעה להחלטה כי לשכור לקליפורד מטפלת, על מנת להקל על קוני, שכירת המטפלת מותירה את קוני חופשייה אך גם קצת זנוחה. כעת יש לה יותר זמן אותו היא מבלה בעיקר בשיטוטים ביער. תוך כדי שיטוטיה היא מתוודעת אל שומר היער של בעלה. בין שאר תפקידיו מטפל השומר בגוזלים טיפולו של מלורס בגוזלים מרגש את קוני עד מאד היות והוא מדגיש בפניה את החוסר בגוזל משלה. בעקבות עצבונה, ליבו של מלורס יוצא אלייה ומתחיל ביניהם קשר מיני לוהט שעד מהרה הופך לאהבה גדולה.

בתחילה עושה רושם כי הספר כבד ומשעמם אך ככל שהעלילה מתקדמת הוא הולך ונעשה מרתק ועל אף שנכתב לפני 90 שנה לדעתי לא נס ליחו. עליי לציין שהספר הוא הרבה יותר מרומן רומנטי, הוא מיטיב לתאר את התקופה, את התיעוש, את הבדלי המעמדות הקיצוניים, נוגע בנושא מעמד האישה. אפשר לראות בספר המון ביקורת חברתית, לכן לא הייתי מגדירה אותו כקל לקריאה, אך בהחלט כחשוב לקריאה.

ספר נהדר, כבר לא כותבים ספרים כאלה..איטיים..אמרו פה לפני.
הבנתי שיש תרגום חדש, אני הולכת להשיג אותו כי התרגום הישן הוא לא טוב בלשון המעטה.
ואף אחד לא אמר משהו על האזכורים הצורמים של היהודי בספר. ספרתי ארבעה אזכורים של היהודי בהקשר של כסף.
הסופר משתמש בדימוי היהודי רודף בצע כאילו הייתה זו עובדה ולא התבטאות אנטישמית.
צר לי שזה חלק מיצירה כזאת יפה ומפורסמת.

הרגע סיימתי לקרוא בו. קצת מצמרר לחשוב כי הספר
למעשה חזה את מלחה''ע ה2, כיצד המהפכה התעשייתית מתפוצצת לכולם בפרצוף ומוחה חלק מן המין האנושי תאב הבצע ונטול האנושיות.

סיפור האהבה בין קוני ומלורס מתואר כמעשה נואש
של שניהם לקצת חמלה והבנה, קצת ''זיונים ורוך'' כפי שמתאר זאת מלורס השובב.

הספר סוחף ונהדר, מאוד נהניתי משטף הקריאה, מהמסרים הטמועים בו. ד.ה. לורנס אוהב ומעדיף טבע
ורוחניות מינית על פני צביעות ורדיפה עיוורת אחרי
כסף ומעמד.

זכור לי שבהיותי נער מתבגר בשנות ה70, הסתובב הספר בביתי.
אהבתי לקרוא בו ובעיקר חיפשתי את קיטעי הזיונים כי הייתי חרמן
צעיר. בקיצור, ספר נחמד ושובר מוסכמות בעבר, ספר חביב ומעורר
בימינו.
מומלץ לכל החרמנים מכל הגילים ולכל הנימפות שמחפשות טללי נעורים.