ספר מעולה. מותח מן ההתחלה ועד הסוף המפתיע. אכן לרם אורן יש כישרון שייחודי לו בלבד. תמיד מעניין אותי אם יש אנשים אמיתיים שהשמות שלהם הם כמו השמות בספר. כי אלו שמות ישראליים די נפוצים. בכל מקרה, הספר "היורשת" הוא טוב מאד. מעניין וקריא בהחלט. אפשר להגיד שהתאהבתי ברם אורן. וכבר מתכנן לקרוא את הבאים שלו. מומלץ בחום.

נדב.

רם אורן, מה אני אגיד עליך?....
אתה ממש סופר ללא ספק... יש לך כישרון.
מאז כשהיתי בתיכון אני זוכרת את עצמי כשהיתי בספריה וחיפשתי לי ספר כדי לקרוא, ועל המדף היה ספר כזה זוהר, ידעתי שזה ירתק אותי. הספרנית אמרה לי לקרוא אותו ממש מהר כי האחרים רוצים את הספר גם לקרוא.
ומאז שאני זוכרת את עצמי.. לא יכלתי להניח את הספר, הספר בהחלט מרתק, מענין, ואינו צפוי.
כשסימתי לקרוא, השארת אותי עם פה פעור. חח..
רם... תמשיך לפרסם עוד ספרים... מחכה לעוד ספרים חדשים...ואני ממליצה לאחרים שיקראו את הספר הזה.
"היורשת"...

הערכה זהירה שלי אומרת שלגבי ספריו של רם אורן, ציבור הקוראים נחלק קטגורית לשניים: "לא אוהבים" - המתרחקים מספריו כמו מאש, או "אוהבים" - שלא יחמיצו קריאת כל ספר שקיים בשוק, ומכאן גם שביקורתם, בד"כ, תהיה חיובית...
ובתווך ישנם כל שאר הפליטים, "ללא דעה נחרצת" - וביניהם גם עבדכם הנאמן.
מדי פעם, אני חוצה את הקווים ומתחבר לאחת הקבוצות, בהתאם לסבלי, או להבדיל - להנאתי מהספר.
הספר, שנושאו העיקרי הוא כסף, מספר על אהבה - שעל פניה נראית כ"תלויה בדבר", ומגיעה לסיומה בתפנית שונה מאלו שלהן הורגלנו בספרי רומן/מתח/רצח.
הנושא הוא די בנאלי - שהרי רצח בשם האהבה ו/או הכסף נמצאים, מן הסתם, במקום הראשון בטבלת הפשע הכבד. אולם, רם אורן מציג בפנינו את החיים במשפחה של מיליארדר שאינו מוכן שבתו תתחתן עם אדם "שלא שייך למעמד שלהם", וכעונש, נחשו מה... הוא מנשל אותה מהירושה.
הדמויות פשוטות ו"מוכרות" לכולנו, האירועים נראים כלקוחים מחיי היום-יום שסביבנו, ולא נתקלתי בחריגות שמולן עמדתי ותהיתי: "מאיפה, לעזאזל, הוא הגריל אותן?"
קטע משעשע מובא (בעמ' 227) ע"י חוקר מקרה הרצח, בעת שעמד בין מאות משתתפי ההלוויה, ובו הוא בוחן את כל משתתפי הפרשה, החשודים בעיניו/ בדמיונו, מעמידן בפני הקוראים ומשתף אותנו - מנקודת מבטו של סופר ספרי מתח, כיצד היה צריך לסיים את הסיפור...
ספר יפה, קריא ומלמד משהו על החיים.
נהניתי.

ספר נפלא, כתוב היטב (כיאה וכראוי לסגנונו של רם אורן).

את מרבית הספרים שקראתי בשנים האחרונות השאלתי מהספריה בגן יבנה, חלק מהספריה של החנות בה אני עובד (צומת ספרים סניף גבעת ברנר) וחלק פשוט קניתי.

בעיני הספר מצא חן מאוד, ספור שיכול להתרחש לכל אדם,ולדעתי רם אורן סופר
שיודע לספר הכל במתח וברגוש שאין כמותו.
השאלתי מספרית המדיטק בחולון

כשהייתי קטנה הייתי מעריצה של רם אורן. הספר הראשון שקראתי היה "הלב", אח"כ "פיתוי", "משחק מכור".. וכו'. הפכתי למעריצה.
עם השנים, ומספר לספר הבנתי את הקטע.
אם בספר הראשון הרגשתי שזה הספר המותח ביותר, והראשון שהצליח להפתיע אותי - עכשיו כבר ידעתי את הסוף מההתחלה ממש.
אותה תבנית, אותה שיטת הפתעה..
קיוויתי הפעם שאולי זה יהיה אחרת, אבל ככל שהתקדמתי עם הסיפור זיהיתי את הניסיונות לטשטש את גורם ההפתעה, כביכול, שיגיע בסוף וידעתי שאין מנוס...
האמת - התאכזבתי.

וואו איזה כישרון יש לרם אורן!
כשסיימתי אני הייתי בהלם!!
רם אורן וואווו.
זה מתח אותי בשמשך כל הסיפור וזה עשה לי.... וואווו... נותרתי עם פה פעור.
פשוט אין לי מילים.

סביר ביותר, לא הייתי קונה אותו, קיבלתי מחברה את הספר כדי שיהיה לי חומר לקריאה במהלך טיסה של 14 שעות.
שוב - סביר ביותר.

עושה רושם של ספר טיפוסי, עלילה מוכרת-
אבל איכשהו רם אורן הצליח להפוך גם את העלילה המוכרת הזאת למעניינת ומפתיעה. ספר חביב וכייפי.