• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

מאת טינה סיליג

הביקורת של נשומלה

תמונה של נשומלה
דירוגדירוג
הוצאה לאור:כנרת, זמורה-ביתן
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:עזרה עצמית
הקודמת
כואבות לי העיניים כבר
לפני 12 שנים

“ספר מעניין וכיף מאוד- ההתחלה קצת קשה ומשעממת טיפה, אבל לאחר שאתה נכנס לזה אתה לא מפסיק”

11/11
ביקורות על דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים
הבאה
אין ביקורת הבאה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

ספר חמוד מאו! מספר ונתן כלים להיות ראש גדול בצורה נעימה ונחמדה!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
S
Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)
1קורא|גיל ממוצע34|0%נשים

על המבקרת

תמונה של נשומלה

נשומלה

ותיקה
חברה מזה 13 שנים
80 ביקורות•135 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)•ספרות מקורית
תמונה של נשומלה
נשומלה
ותיקה
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות80
לייקים שקיבלה135
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת23תרגום (נוער)9ספרות מקורית6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של נשומלה

מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

על הספר הזה לא הייתי ממליצה לכל אחד.
בייחוד לא לבעלי לב חלש
כן הייתי ממליצה עליו ובחום לכל מי שמעניינת אותו אוטוביוגרפיה של אלכוהליסט ומסומם קיצוני.
הספר כתוב בקצב כל כך מהיר שאני רק מתחברת לביקורות שכבר נכתבו עליו שהספר וצורת כתיבתו ממש מכניסים =הכניסו אותי לסרט בלאות מהמם ומזוויע בו זמנית.
נכון,אין פיסוק עשיר או שימוש בניבים,במדרג לשוני גבוה או באילו תובנות מרשימות במיוחד על החיים ועל השפה... כי זה לא אמור להיות בכזה סוג של ספר.לא. דווקא צורת הכתיבה היא זאת שהופכת את הסיפור לאוטנטי,למטלטל יותר. דווקא המנטרות שחוזרות על עצמן,המשפטים הקצרים, השימוש בגוף נוכח כל כך הרבה פעמים מחיים את הסיפור והעלילה בצורה יוצאת מן הכלל.
תמיד אמרו שהחיים הם התסריט הטוב ביותרו
גם אם הסופר חרג מעט מגבולות הסיפור האישי והפרטי שלו,אני מקבלת את זה הכי שבעולם כי הוא הצליח בתיאורים שלו ושל הסובבים אותו להעביר את זוועת החוויה של להיות מכור כבד.
באמת ספר טוב.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נשומלה
מישהו לרוץ אִתו (איתו)

מישהו לרוץ אִתו (איתו)

דויד גרוסמן

מישהו לרוץ איתו...
טוב, איך מתחילים??
אני יודעת שכל מה שאכתוב עכשיו יהיה חיוור לעומת החוויה הכמעט מיסטית שבקריאת הספר....
כשהתחלתי לקרא את מאה העמודים הראשונים אמרתי לעצמי-' וואי,כשאסיים את הספר הזה,אני מוכרחה להעניק לעצמי מדליה, מ ו כ ר ח ה'
אחרי שסיימתי אני מעניקה את המדליה לדוד גרוסמן :) שכוייח!
אין צורך שאפרט על העלילה... כבר טובים ממני עשו זאת.
אנסה לספר מעט על התובנות שעלו לי במהלך הספר.
אבל- לפני כן, אני רוצה לברך את עצמי... ותענו אמן בכל הכח :) מי יתן והגבר שלי ידמה במעט לאסף, גיבור הספר ;C
אחת התובנות הכי משמעויות היא ללכת עד הסוף... לא לוותר באמצע גם כשזה הכי נח... אני לא יודעת אם כותב הספר לקח בחשבון כל משמעות ופרשנות ששם הספר שלו יכול לקבל, אבל אני לוקחת את זה ממש כמוטו-אתה צריך משמעת, ואם אין לך,תקח מישהו שיהיה איתך.. אתה מוכרח לרוץ? אתה מתמוטט בדרך? אז שיהיה לך מישהו לרוץ איתו. העיקר אל תוותר. תגיע בסופו של דבר.. תמצא את תמר, תצילי את שי, תצילו את עצמכם, תמצאו אהבה.
מה שכיף בקריאה הזו,שלמרות שיש "הפייאנד" המסר שמועבר הוא שרק אחרי יגעתי ומצאתי-תאמין. התהליך הזה לא פשוט. אין הנחות, תקבל מכות בדרך,תגיע למעצר,תגור אפילו בתוך מערה שכוחת אל ותקבץ נדבות... אבל בסוף תגיע... תגיע!
הספר מקסים,כתוב נפלא,לא מיתמר להיות מה שהוא לא, מדהימה ההתאמה המופלאה של כל תכונה,מעשה,סגנון דיבור ותגובה לדמות שלה,לגיל הדמות. גרוסמן לא הפך נערה בת 16 לאיזו חיית הורמונים או ליפהפיה על אנושית. בחור בן 16 הוא בן 16 ולא יותר. הכל מאוד מאוזן,הגיוני ואמין.
רק מה... שמתי לב שהרבה סופרים,ודווקא הטובים שבהם שמודעים לעובדה שכל חלק בסיפור צריך להיות אמין, נוטים להעלים דמויות שבפועל הן מאוד מרכזיות. ניתן לראות את האמתלה הלא מאוד ברורה של "ההורים
של אסף טסו לחו"ל" זהו, הם לא בסביבה.. ואחרי יומיים הם הולכים לטיול במדבר. בדיוק ל----3 ימים! איזו השגחה עליונה...
אבל זה בסדר. גם כשזה מעט מאולץ.
גם את ההורים של הארי פוטר הרגו ואת ההורים של סינדרלה ושילגיה... אז זה בסדר.
ספר מצויין, מרתק ומומלץ מומלץ מומלץ!
באמת מכל הלב.
אןסיף מומלץ אחד אחרון.
ו...זהו,סיימתי.
תהנו :)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נשומלה
ינטל, בחור הישיבה וסיפורים אחרים

ינטל, בחור הישיבה וסיפורים אחרים

יצחק בשביס-זינגר

לראשונה בחיי נחשפתי לכתיבתו של הסופר היידי יצחק בשביס זינגר.
אין מה לומר-כישרון יש לו.
אבל- לא התחברתי למבנה הספר: קובץ סיפורים קצרים ששום סיפור לא באמת מנצל את הפוטנציאל שלו להפוך ליותר מסתם סיפור.
כאילו זינגר כתב לעצמו סקיצה,כמה נקודות לגבי כל עלילה ושכח לפתח אותן הלאה.
אני לדוגמא, חושבת שהסיפור על יינטל כל כך מוחמץ,הכל נכתב בקיצור נמרץ...שנים וחודשים נדחסו ל20 עמודים בלבד.
לרעיון של הסיפור אני נותת את הכותרת-החמצה.
זה רעיון שעוד לא נשמע כמותו והוא חסר תקדים מבחינה ספרותית-בחורה יהודייה שבוחרת להסיר מעצמה כל סממן נשי לטובת לימוד התורה בישיבה,זה רעיון אדיר שלא התפתח כראוי.
וחבל לי.
שאר הסיפורים בקובץ,גם הם סתמיים ומטה. לא בגלל סגנון הכתיבה,בגלל תוכן הדברים וחוסר המעוף.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נשומלה
הרוזן ממונטה כריסטו [מהדורת 2012 - כרך א']

הרוזן ממונטה כריסטו [מהדורת 2012 - כרך א']

אלכסנדר דיומא (האב)

אז ככה, לפני עידן ועידנים ראיתי את הפקת הקולנוע המשובחת שעשו לספר המשובח הזה אבל רק.השבוע נפל לידי הספר הענק (תרתי משמע)!
בלעתי אותח על תשע מאות עמודיו בעמה שעות בלבד. הספר מרתק, האנושיות שבו כל כך מרגשת,השאיפה לאהבה,לחיים וכן...גם לנקמה, כל אלה בתוספת ציפוי טעים וקריספי של תיאורי מקומות חיים ושוקקים שעושים לך חשק לקפוץ הכי מהר לספינה הקרובה שתשוט לכיוון פריז או לפחות רומא ולחוש בעמצך את היופי, השלווה,העונג שבשוטטות גרידא ברחובות!!
הסיפור מתובל בהומור, בכאב,בהנאה צרופה.
מיוחד,מומלץ :) !
נ.ב לי באופן אישי,בעקבות ראית הסרט לפני הספר היה קל יותר לעקוב אחרי עשרות הדמויות שמתוארות בספר,אבל בהחלט ייתכן שזו רק אני....
תעדכנו איך היה לכם.
נ.ב.נ.ב הציורים בספר לפעמים גורעים מיופי התמונות שהספר מתאר. זו דעתי.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נשומלה
צפיה

צפיה

רוב ספרות הרומן ההיסטורי שהגיעה לידי (ואני מסתייגת ברוב ולא בכל) עסקה בעיקר בדת הנוצרית. מדי פעם התגנבו לרומנים אלה ניחוח ערבי אך הנצרות על גווניה המעוותים והנוקשים שלטה בכיפה.
מה עוד שרוב ההיסטוריה שמלמדים בתיכונים בישראל מתמקדת בעיקר בימי הביניים בייון ורומא ולאחריה בהיסטוריית אירופה ואמריקה. ארצות אפריקה וההיסטוריה שלהם נופלות במערכת החינוך הישראלית בין הכיסאות.
אז נכון, ידעתי שיש את דת האיסלאם (כמובן!) וידעתי שמוחמד הוא הנביא (ואללה הוא אכבר)וידעתי על מכה ועוד כמה פרטים עיקריים כאלה ואחרים לגבי האיסלאם. אבל לא באמת ידעתי כלום...
לכן, כאשר נפל לידי הספר שנקרא אשתו היהודיה של מוחמד הרגשי שאסור לי לפספס כזו הזדמנות פז- גם מוחמד, גם יהודים וגם חתונה? אז קראתי.
ובמילה אחת- הזדעזתי!
בכמה מילים- נשאבתי לתוך עולם שהיווה מרחץ דמים ליהודי ערב בשם מוחמד. נחשפתי לתפיסות המעוותות של ההמון המוסלמי. לתאוות הדם שלהם, לממון. הנהירה העיוורת אחרי בשר ודם שהכתיב לעמו חוקים בשם אללה ולקח לעצמו ילדים צעירים שיענגו אותו, נשים שרצח את בעליהן לפילגשות וכן שלל ביזה של זהב וכסף לרוב.
הספר הזה מתואר בצורה אוטנתית מאוד מנקודת מבטה של רב הקהילה היהודית באחת מארצות ערב. היא זאת שרואה את ההתרחשויות ההיסטוריות וכותבת אותן דרך עיניה המעונות.
היא שרצחו לה את בנה התינוק, את הוריה, משפחתה, חבריה ואח''כ בייסורים נוראיים את בעלה, נלקחת אחר כבוד לספק את צרכיו של הנביא הקשיש וחסר הלב והמוסר.
אני ממליצה על הספר הזה גם מתוך נק' מבט של יהודיה, גם מבחינה ספרותית מרתקת וגם היסטוריה מזעזעת שחושפת אור על ניצני הדת האסלאמית בעולם- כתפוח רקוב שממשיך להרקיב את כל הקערה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נשומלה
חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]

חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]

ליונל שרייבר

אני רוצה לדבר על הסופרת- ליונל שרייבר. לדעתי, רק אדם מתוסבך כמוה, רק אישה שעלתה במוחה האפשרות לוותר על חלק ביולוגי מעצמה, "לשים פס" על כל מה שהיא גדלה עליו ולהחליט לכתוב ספר במקום להביא ילד לעולם (טיפשי, בהחלט! אבל יוצא דופן במוזרותו...(!)), רק היא מסוגלת לכתוב ספר כל כך מתוסבך. ספר שאין בו שקר. הוא חושפני במידה מעליבה והייתי אומרת, אפילו בוטה. ספר שמציג את האימהות בצורה מעוותת משהו, אפלה, חתרנית. ספר שמציג את האמהות בפרספקטיבה כל כך מעוררת השתאות על המוזרות שיש בה. ספר אחר. שונה. אמיץ ובעיקר- מצויין.

למה, למען ה' הם לא דיברו על קווין?!
בואו נתחיל מזה שהאמא הייתה לגמרי מאוהבת בעצמה. (מאחר ואני סטודנטית לפסיכולוגיה) היא בהחלט מקבלת את כל ההגדרות להפרעת אישיות נרקיסיסטית. זאת אשה שיודעת לנצל כל מצב לטובתה. להציג את עצמה באור חיובי בעיני עצמה. ולהפעיל כח כדי לגרום לאחרים לחשוב כך. אשה ששנאה את הילד שלה רק בגלל שלא התאים לה שהוא נולד עם טמפרמנט (אופי)קשה. שדרש מעצמה לשים רגע את צרכי עצמה בצד ולטפל בתינוק. אשה שכשהיא מביאה ילד נוסף לעולם זה רק כדי לחזק את ביטחונה העצמי ב"תחרות" שהיא חווה נגד בנה ובעלה.
האשה הזאת, לכאורה אשמה ברצח ההמוני והמזעזע של בנה אבל ניתן להשליך את זה הלאה על אמא שלה האגורופובית והמוזרה. אין כאן אשמים. אבל כן יש כאן חוסר אחריות כללית.

האבא, בסה''כ אב אמריקאי טיפוסי שחי בתוך בועה אמריקאית ובתוך הבועה של עצמו. הוא ניסה להיות אבא טוב אבל בסופו של דבר, לא היה קשוב מספיק לבן שלו. לא הוא ולא אשתו. לא המורים ולא אף אחד מהסביבה.

הילדון המתואר כיצור אכזרי מלידה, כאוכל חינם, כסדיסט-סוציופט הוא תוצאה של מהלך חיים לא תקין. אומנם, הוא מרופד -טובע בשמנת. אבל השמנת היא.. חמוצה.
קווין, קווין...
אין ילד רע. יש ילד עם טמפרמנט קשה שגורם רע ולבסוף במצבים לא אידיאליים גם רע לו.
ילד שבשלב מסויים מטפח בתוך עצמו את השנאה את עוצמת הרגש מול קהות חושים עד שנוצרה מפלצת...
לסיכום- זהו ספר פסיכולוגי כתוב נהדר.
אומנם, הוא קשה לקראיה לפעמים ברמה הרגשית- תיאור הרצח מזעזע ממש. לפעמים תוך כדי קריאה בא לך לנער את האמא, האבא, הגננת, כל הסביבה. לצעוק עליהם- תתפסו את עצמכם ואת הילדון הזה לפני הרצח.
מומלץ.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נשומלה
אודרי, חכי!

אודרי, חכי!

רובין בנוויי

אודרי, חכי!!! או שבעצם- למה לך? ספר שנון ומקורי. ממש נהנתי. אודרי זו בחורה שיודעת להתמודד או לכל הפחות מנסה.
מומלץ בחיוך :)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נשומלה
החיים השניים הקצרים של ברי טאנר

החיים השניים הקצרים של ברי טאנר

סטפני מאייר

אחרי דמדומים והטעם לעוד, הספר הזה לא ענה על כל ציפיותי. אבל מילא, סטפני מאייר טובה לכשעצמה וגם פה היא הצליחה להביא עניין ועלילה יפה ברוח דמדומים.
לעניות דעתי זה ספר חובה למי שקרא את דמדמומים 1-4 (בייחוד כדי להשלים את הרצף והעלילה).

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נשומלה
היהודייה (היהודיה) מטולדו

היהודייה (היהודיה) מטולדו

ליון פויכטוונגר

מי שמחפש רומנטיקה עם שילוב היסטורי מטובל בניחוח יהודי חריף- הספר הזה מושלם עבורו.
ספר מתוק (למרות החריפות :))

לפני 12 שנים•נשומלה

ביקורות נוספות על "דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים"

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

פעם, לא מזמן אפילו, היה שבוע הספר. ובזמן שבוע הספר הלכתי עם ביתי ליריד הספרים אשר במתחם התחנה בירושלים. שתינו עברנו בין הדוכנים, פגשנו אנשים, שוחחנו עם סופרים שונים שהיו שם כדי לחתום על ספריהם, הסתכלנו על ספרים של ההוצאות השונות, דפדפנו בכל מיני ספרים, קיבלנו המלצות מהמוכרים למרות שבכלל לא ביקשנו, והיה ערב חביב מאוד. לקראת סופו הלכתי ללוות את הבת שלי אל הבית שלה, בדרך עברנו בספריית הרחוב הנמצאת בפארק המסילה. זו ספריה מכובדת, מוארת היטב ומתוחזקת, ושם מצאתי שלושה ספרים טובים במצב חדש וטוב. זה היה יבול שבוע הספר שלי. על שניים מהם כבר כתבתי, הספר השלישי הוא "דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים" שראיתי על הדוכנים אבל לא היה נראה לי מספיק חשוב כדי להוציא עליו כסף. הספר שמצאתי בספריית הרחוב היה נראה חדש לחלוטין, ועם מחיר שנמחק בטוש שחור, מה שרומז לי שמישהו קיבל אותו במתנה ללא פתק החלפה והעביר מהר מאוד הלאה. אולי קרא, אולי החליט שלא שווה קריאה, בכל מקרה הוא החליט למסור את זה לטובת הכלל.

אם חושבים על זה לעומק, ספריות הרחוב הן דבר גאוני ממש. לא חנויות יד שניה, לא "סיפור חוזר", מסירה בחינם. כמובן תוצר של תרבות השפע, שבה קל מאוד לרכוש ספרים, ואפילו בכמויות גדולות, ואז הבנה שהם מצטברים בבית, תופסים נדלן יקר של מקום לספרים חדשים שעוד לא קראנו, ושבעצם לא תמיד הבעלות היא מה שחשוב, אלא הקריאה. נכון, היה אפשר מראש לקחת בספרייה, אבל בספריה יש תור לספרים חדשים, הם לא נראים חדשים, וחובה לזכור להחזיר אותם. אפשר כמובן למכור, אבל למי יש כוח להתעסק עם זה. אפשר לזרוק, אבל לאוהבי ספרים אין לב לעשות דבר כזה. תחנות האוטובוס יצרו הזדמנות מצוינת - מקום ציבורי, נגיש, בולט, מקורה כך שהספרים לא נהרסים, ונותן את התחושה שאני לא זורק ספרים לפח אלא רק חולק אותם עם השכנים שלי. וזה מקסים.

אז הספר הזה מדבר על לכידת הזדמנויות (על הכריכה הקדמית) או על "יצירת המקום שלכם בעולם" (על הכריכה הפנימית ובמקור באנגלית), שזה אומר למעשה קורס קצר ביזמות. אלה הפרקים
קנה אחד - קבל שניים בחינם: זה פרק הקדמה לספר שמדגיש כמה נושאים וביניהם שהזדמנויות יש בכל מקום ורק צריך להסתכל ולראות אותן. הכותבת מצהירה שהרעיונות בספר הם רעיונות הפוכים למה שמלמדים במערכת החינוך הרגילה, והמטרה שלה היא לגרום לנו לפקוח את העיניים ולעשות את המעבר ממערכת מוטת ציונים ומדידה השוואתית למערכת הכאוטית שהיא העולם.

הפרק השני נקרא "הקרקס ההפוך" מנסה להסביר למה רוב האנשים מתעלמים מבעיות או מנסים להתעלם מהן, בעוד מה שצריך לדעת המחברת זה לזהות בעיות רבות ככל האפשר ואז לנסות לפתור אותן, ולהגיע אל המטרה שהיא כמובן להרוויח הרבה כסף.

הפרק ביקיני או למות נכתב בעקבות ההרצאה של לארי פייג' מייסד גוגל, והוא דן במגבלות ובצורך לפרוץ אותם, לחשוב בגדול ולהבין שחלק מסיעור מוחות זו ההבנה שאין רעיונות רעים. נכון, זה קצת חוזר על הפרק הקודם, אבל כל הספר חוזר שוב ושוב על דברים שכבר נאמרו. למשל הפרק הרביעי "הוציאו בבקשה את הארנקים", מתאר תרגיל שניתן לסטודנטים ובו הם התבקשו להציג את הארנק שלהם לחבר ללימודים, לתאר כל מה שמפריע לו, ואז לשמוע מהחבר מה מפריע לו בארנק שלו ובסוף לייצר ארנק חלופי ומשופר זה לזה.

הפרק הבא נקרא הרוטב הסודי של עמק הסיליקון והוא דן בכישלונות, בכך שחובה לקבל כישלונות כחלק מהדרך להצלחה, ולדעת ללמוד מהם. חשבתי להמשיך הלאה, אבל התרגיל הקצר הזה, של תמצות הרעיון בכל פרק הבהיר לי שטינה סיליג לא ממש עשתה את זה בעצמה. היא כתבה את הספר, על פי עדותה בסופו, כאוסף רעיונות שהוא אפילו לא ממש ראשי פרקים, כאשר הבן שלה היה בן שש עשרה, ואז לא עשתה עם זה הרבה עד שלכדה הזדמנות בטיסה עם מו"ל קיבלה הצעה להוציא את הספר לאור והיתה לה מסגרת זמן קצרה של כשישה שבועות. אז זה ניכר.

יש המון הפניות בספר, בעיקר לאתרים ולקטעי וידאו, שזה אותי מעניין אבל קצת קשה להקליד את כתובות האתרים כדי להגיע אל מה שנדרש. זה יותר מתאים האמת להרצאה או סדרת הרצאות שצריך לתבל ולגוון. יש בספר כמה תרגילים ממש נחמדים לעשות עם סטודנטים, כמו תרגיל הארנקים שתיארתי קודם, או תרגיל לקידום שיתוף פעולה שבו היא מחלקת את הכיתה לשש קבוצות, מפזר ביניהם רכיבים מעורבבים של חמישה פאזלים ואסימונים שמשמשים כמטבעות קנייה, ומבטיחה ניקוד לכל קבוצה שתצליח להרכיב חלק גדול ככל האפשר של פאזל. אז כמה סרטונים חביבים, תרגילים נחמדים, רעיונות על יזמות וניהול ולמידה מכשלונות שקצת חוזרים על עצמם וקצת על רעיונות שמופיעים במקומות אחרים, ונראה לי זהו. יכול להיות שלו הייתי קוראת את הספר הזה בגיל עשרים הוא היה מחדש לי הרבה. אבל איך אומרים? ניסיון הוא מסרק שהחיים נותנים לך אחרי שהשערות שלך כבר נשרו.

לפני שנה•נצחיה
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

אין ספרים שאני סולדת מהם יותר מאשר ספרי הדרכה ל"חיים נכונים". כל הספרים שמנסים ללמד אותנו איך לחיות , איך להתעשר, איך לנשום. לכן בהתחלה כשחברה המליצה לי על הספר, התנגדתי. אך לאחר שקראתי את העמוד הראשון הבנתי שלא מדובר בעוד ספר פילוסופיה בגרוש, אלא בספר מלא תובנות העוסק ביזמות ובזיהוי הזדמנויות בעולם העסקים.
סיליג, ד"ר למדעי המוח ומנהלת תוכנית היזמות בסטנפורד, מתארת משימות שונות שנתנה לתלמידים שלה ומה היה המסר של כל אחת מהן. לדוגמה, הסטודנטים קיבלו משימה להרוויח כסף רב ככל האפשר מהשקעה ראשונית של חמישה דולר, תוך ארבעה ימים. הסטודנטים הפעילו את הצד היצירתי שבהם, זיהו צורך או בעיה סביבם אשר לא קיים לה פתרון ומילאו את הצורך הזה. הסטונטים מצאו דרכים פשוטות להרוויח כסף, גם ללא אותם חמישה דולרים. מטרת התרגיל הייתה להראות שקיימות סביבנו אינסוף הזדמנויות, אם רק נפתח את העיניים ונחפש אותן .
סיליג מעלה את השאלה מדוע רוב בני האדם אינם מתייחסים לבעיות כאל הזדמנויות, ומדוע אותם סטודנטים חיכו למשימה שלה כדי להרחיב את גבולות הדימיון שלהם.לדבריה רוב המנהלים אשר פנו אליה לא קישרו בין הבעיות בעולם המקצועי שלהם לפתרון בעיות יומיומיות והאמינו כי יצירתיות יכולה להתקיים רק במסגרת קורסים מיוחדים. אך גישתה של סיליג הינה שאדם יכול להפיק רווח עצום כאשר הוא מזהה את הבעיות המצויות בדרכו ואז עובד ללא לאות כדי לפתור אותן, תוך שהוא מטיל ספק בהנחות היסוד המקובלות.
הספר כתוב בשפה קלילה ועניינית. סיליג מציגה את הדילמות והגישות השונות לפתרונן באופן סיפורי ולא כאלגוריתם יבש. היא מביאה הרבה דוגמאות מחייה ומחיי יזמים מצליחים כגון סטיב ג'ובס וג'ף הוקינס.
זהו ספר חשוב במיוחד לדעתי לסטודנטים לקרוא, מפני שההוא מעורר השראה לקום ופעול. לכולנו יש חלומות שהבטחנו לעצמנו שנגשים "יום אחד כשנהיה גדולים". אבל תמיד החיים עומדים בדרכנו. הספר הזה מזכיר לנו שהיום הזה הגיע, הזמן הוא עכשיו, ושאם אנחנו נחליט להתחיל לפעול ונפסיק לחכות שמישהו אחר ירשה לנו -אין מטרה בעולם שלא נוכל להשיג.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ורדית
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

הסופרת-אישה בעלת ידע ענק נותנת לנו לגעת בקצה הר הידע והניסיון שצברה על ידי הספר הנהדר הזה הכתוב ברהיטות.
הספר מצליח לדחוף אותך לחשוב אחרת ובמציתו של דבר מציג את הכלל שהרעיונות המטורפים ביותר הם אלה שמוסגלים להתגלות כמוצלחים ביותר.
מומלץ ביותר!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•שרושקה
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

ספר נפלא, תכליתי, מרחיב אופקים, מעשיר את הידע
בספר הנ"ל המחברת היא מרצה שמסייעת לסטודנטים להתמודד באופן יצירתי ויעיל עם החיים האמיתיים , דרך התנסויות במגוון נושאים חשובים, היא מפרטת את הדרכים שבהם ניתן לפתור בעיות בצורה נכונה ונבונה, יחד עם זאת, היא מסבירה כיצד ניתן להצליח הצלחה מסחררת הן בפן האישי והן בפן המקצועי, זאת ועוד, להתמודד ולקבל את הכישלון, ולדעת שהוא חלק אינטגרלי בתהליך הלמידה, ולהשתדל תמיד להשיג את המטרות שהאדם שואף אליהן, ושוקד לממשן בכל מאודו.
המחברת מדגימה את הנושאים שהעלתה לאורך כל הספר ,באמצעות אנשים מפורסמים מוצלחים במידה ניכרת, שידעו לנצל את ההזדמנויות על הצד הטוב ביותר, ולהפיק את המיטב מהן.
אחד מהספרים היפים והססגוניים ביותר שקראתי, לפיכך, ממליץ בחום לקרוא אותו.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

אני קוראת את הביקורות ותוהה באם קראתי אותו הספר.
ספר שאותו הייתי יכולה לסכם בשלושה משפטים:
- אל תפחד מכשלון. כשלון הוא חלק מלמידה.
- חשוב מחוץ לקופסא
ואולי עוד משהו? שלא עולה לי לראש?
ספר משעמם. מלא בשמות אנשים ידועים וידועים פחות.
ציפיתי למשהו אחר לגמרי.
חשבתי תחילה להמליץ לבני על הספר...הוא בן 20, אולי כך הוא
ילמד משהו שלקח לי שנים...בולשיט!
לדעתי?
בזבוז זמן ונייר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

זהו ספר עיוני קליל, מסוג הספרים שהייתי רוצה לראות יותר על מדף הספרים העיונים. זה ספר שלא צריך הרבה כדי להצליח לקרוא אותו, הוא מעלה בהמון סיפורים קטנים ומשעשעים שגורמים לך לחשוב מה היית עושה בסיטואציה הזאת. אבל ביחד עם הקלילות שלו בא גם החיסרון, זה לא ספר משנה חייים. זה ספר ביניים מהסוג שהייתי ממליץ לקרוא כעושים הפסקה בין הספרים היותר כבדים בכל נושאי המוטיבציה והיצירתיות למינהם. בנוסף, פה ושם דברים יכלו להכתב בצורה טובה יותר.
לסיכום, ספר נחמד ביותר שכדאי לקרוא (גם כי הוא לא יקח יותר מדי מהזמן שלכם) אבל הוא בהחלט לא מיצירות המופת שקיימות בסוג הספרים הזה

לפני 7 שנים•
★★★★★
•ליאו ואדלס
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

אני ממש נהנית לפתוח באיזשהו עמוד ופשוט להתעודד מהרעיונות החדשים!
הספר מראה את החיים בפרספקטיבה יותר רחבה ממה שמקובל לחשוב,
ומתאר הרבה אנשים שכבר חשבו על עצמם שהם כישלון, ופתאום לאחר זמן הצליחו לממש את עצמם בצורה הרבה יותר מתאימה וטובה ממה שחשבו.
בכלל - אני חושבת שזה דבר מבורך שאנשים מבוגרים משתמשים בניסיון החיים שלהם ומנסים בפתיחות ובכנות לעזור לצעירים. זה אחד הדברים שאני הכי מעריכה וגם אני משתדלת לעשות זאת...
הספר מתאר את ההצלחה בצורה יותר מתקבלת על הדעת - כגרף עולה, אך לא בצורה לינארית, אלא בצורת גלים.
ככה לדעתי אדם יכול לנצל הרבה יותר אנרגיה, כמו זרם חילופין שמנצל את האנרגיה טוב יותר מזרם ישר, כי הוא יותר קרוב לטבע

לפני 13 שנים•
★★★★★
•המורה יעלה
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

מעטים ספרי העיון שמצליחים לעורר השראה בן רגע. לתחושתי מדובר באחד מספרי העיון הבודדים שנכנסים לקטגוריה הנדירה של "ספרי משני זווית ראיה". ממש כך! ממליץ בחום לכל אוהבי הז'אנר.

לפני 14 שנים•ספרים ונהנים
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

טינה סיליג

אם הכסף לא מצוי בכיסכם,וגם אין לכם אבא עשיר,איך הייתם
ממנפים את מצבכם הכלכלי? בספרה של טינה סיליג מכוונת אותנו המחברת איך בכל מצב אפשר למצוא הזדמנויות לשפר את המצב הכלכלי ואת ההערכה העצמית שלנו, אם נעצור רגע את ההליכה ה"בטוחה" אחרי הנורמות הרגילות, או מה יגידו אחרים,ונחשוב בצורה מקורית ונועזת איך לאתר את ההזדמנויות שמצויות בשטח, ליזום דברים ולא לחכות שאנשים אחרים יואילו לתת לנו עבודה או משכורת,ולהטות את ההסטוריה,כדבריה, במקום לחכות שההסטוריה תטה אותנו.
גם הכישלון הוא חלק חשוב בתהליך הלמידה שלנו,ללמוד מטעויות,להעז ולהסתכן,לכן לא כדאי להימנע מלנסות יוזמות חדשות שעשויות להביא הצלחה.
ספר אופטימי, עשיר בדוגמאות מהמציאות,ונותן תקווה להצלחה בכוחות עצמך. מומלץ !

לפני 13 שנים•ליזה
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים

מאת טינה סיליג

הביקורת של נשומלה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של נשומלה