אהבתי אהבתי!
אנחנו חיים בעולם מטורף, יותר מהר , עוד יותר מהר, עבודה קשה וזריזה היא נערצת.
המטוסים, כלי הרכב, הSEX כן גם הוא מהיר .
מדוע? לאן פנינו מדוע אנו אוכלים מהר, נוסעים מהר, השעון הפך להיות האל הבלתי מוכרז.
בבתי הספר חייבים להספיק את החומר.
מי קבע שהמהירות משפרת את איכות חיינו?
הספר הזה מצביע על כך שבניגוד למהירות לעיתים האיטיות נוחה , נעימה יותר. אנושית יותר.
הספר מרבה בפרטים ומדגים ויש בו לא מעט חזרות ודוגמאות. אבל הרעיון חברים לאן אנו רצים?
מדוע הכבישים שלנו מאפשרים נסיעה במהירויות של 110 קמ"ש בילדותי לא היה בארץ כביש שמותר היה בו לנסוע יותר מ-שמונים קמ"ש וגם זה נראה מהיר.
יש בספר המלצות נקשורות לאכילה, לעבודה וגם לסקס איטי יותר ולפתע העולם נראה נעים יותר, חוזרים למידת הנורמליות.
חברים זהו חומר למחשבה -לנו ולילדינו הרכים הנאלצים לעמוד בקצב חיים לא טבעי להם כי ככה מחנכים בגנים ובבתי הספר.
ההורים תמיד ממהרים, הארוחות בחופזה. אישית אני אדם איטי מנעורי וסבלתי מכך לא מעט בשרותי הצבאי בעבודתי
לא הספקתי את החומר הנדרש.
כגם כיום אני נוהג כפי שנהגתי בשנות השבעים בחיי ובמכונית הישנה שלי. לעיתים מגודף (איך הפועל) על ידי המהירים.
עוד משהו חצוף יש לי הרגשה שהמהירות והטיפשות מחוברות זו לזו במקרים רבים. כמובן שלא במצבי חירום.
מומלץ לקריאה ומומלץ לחיים.

בני שב מהעבודה מידי יום בשעה 20. לטענתו שעות הערב פוריות לטענתי ששעות אלו אמורות היו להיות מוקדשות לילדיו הפעוטים ולרעייתו, הוא משיב כי למענם הוא עמל.
בעידן המהירות הנבערת.בנינו יוצאים מגדרם להיות יותר יעילים, לדחוס יותר לכל דקה, לכל שעה ויום. תהליך שראשיתו לדעת סוציולוגים בהמהפכה התעשייתית שהעבירה בני אדם על דעתם, "תרבות" המהירות מוציאה את קצב חיים יוצא מכלל שליטה.
מדוע ממהרים והאם יש מרפא לנגע הזה?

קרל אונורה ומעמיד במרכז את ההנאה, לדעתו שינוי התפיסה אינו גורם לפגיעה הבתפוקה ההיפך.
הוא לוקח אותנו לבקר בסדנה לסקס טנטרי בלונדון לעיירה איטלקית התמקדת ב"מזון האיטי", "ערים איטיות" ו"סקס איטי", מגלה באוזנינו שגם באיטיות ניתן ליצור ולהגיע לתפוקה ראויה. זו משפרת ללא הכר את הבריאות הנפשית.
הספר קורא תיגר על תרבות המהירות ומראה שהאטת הקצב רק מגבירה את הסיפוק והיצירתיות.
ניסיתי לבקש מבני שיקרא ספר זה לא מצא לכך עדיין זמן!!
נ.ב זוכרים את ליפה העגלון משירו של אריק אינשטיין. "קצת לקחת חזרה".

האיטיות אינה בהכרח מידה רעה כפי שמקובל לחשוב.
מבין הקצינים הבכירים והמנהיגים היו לא מעטים שבזו להם על איטיות תגובה או מחשבה.
בימים אלו שהעולם במירוץ אחרי "הוואו...."
להוואו יש כישרון מדהים להיעלם כשנראה שאוחזים בו.
מחזיר אותנו הספר לגישה בריאה יותר-אנושית
"האיטיות" היא הזמן הדרוש למחשבה ולפעולה ראויה.
צרות רבות היו נמנעות מאתנו כפרטים וכמדינה אם החלטות ומעשים לא היו בחופזה.
מה שנכון לשתיה , לאכלה, לסקס טוב.
נכון לתחומים רבים בחיינו.

החיסרון שאני מוצא בספר הוא חזרות רבות מידי על רעיון נפלא. נראה לי שהמהירות , קצב החיים הנוכחי הוא האוייב מספר אחד של האנושות בזמננו. העשייה קודמת לחשיבה. האכילה החפוזה הורסת את בריאותנו. הפטפטת ללא חשיבה מוקדמת. הלשון קודמת למוח מאפיינת רבים מאד מבני דורנו.
אפשר להרחיב בנושא וכל מי שעיניו בראשו מבין זאת.
ובכלל הריצה אחרי "הוואו" הרצון להתעשר תוך זמן קצר לרכוש את הבית הכי... את המכונית הכי... . על חשבון בריאותנו הגופנית והנפשית ועל חשבון בני משפחתנו האהובים. וכשמתעוררים מהטירוף ושמגלים את המחיר שאנו משלמים על כך בדרך כלל זה כבר מאוחר מידי , הנזקים נעשו ולא נותר אלא לכאוב על חיינו שבוזבזו ועל אלו שאהבנו ופגענו בהם . אולי שלא במתכוון אבל פגענו ולעיתים פגיעה קשה.