ביולוגיה אבולוציונית הוא תחום מחקר מורכב ורגיש כיוון שהוא נוגע באמונות הבסיסיות של האדם - הוא נוגע במקורנו ("בריאתנו", אם תרצו), בשאלות של מוסר (עליונותנו המוסרית, כביכול) והתפתחות – אבולוציה (דרכנו לאן?) וכל זאת מתוך עיסוק בבעלי החיים בלבד (לכאורה). לא בכדי תחום זה התכתב לא פעם עם תפיסות סוציולוגיות, אולי המפורסמת ביותר במקומותינו היא הדרוויניזם החברתי שהובילה לתורת הגזע.
החיבור של אורן הרמן אינו ספר מדע פופלרי – תמצאו בו מעט מידע על המדע עצמו - הוא שייך לעולם ההיסטוריה של המדע וככזה הוא עוסק בעיקר בחוקרים עצמם ובסביבת העבודה האישית-פוליטית-חברתית שלהם וכיצד זו השפיעה על הרעיונות שפיתחו וזנחו.
האלטרואיזם (זוּלָתָנוּת) בטבע היווה חידה גדולה לעולם המדעי והחברתי: העובדה שבעלי חיים משתפים פעולה אחד עם השני, חיים בקבוצות ופעמים רבות מקריבים עצמם אחד למען האחר/ים התנגשה בתפיסה של הברירה הטבעית ("survival of the fittest") והרעיון שלבע"ח יש "מוסר" או לחילופין שה"מוסר" של בני האדם הוא תוצאה של אבולוציה אקראית גרידא (ברירה טבעית) טלטל את המחשבה הפילוסופית והדתית ("מותר האדם מן הבהמה", נזר הבריאה וכו').
הרמן, כאמור, מספר את סיפורם של המדענים בתחום: ההשפעה ההדדית בין תפיסת העולם של אחד מגדולי האנרכיסטים (קרופוטקין) ומחקרו אודות בעלי החיים בערבות סיביר, הרעיונות על התפתחות המוסר אצל בעה"ח כחלק מההתקדמות הנוצרית לקראת הגאולה – אצל המדען האדוק, רעיון הקירבה המשפחתית (גנטית) אצל המדען שלא הצליח לשמור על משפחתו, תפיסות שנדדו מעולם פרויקט מנהטן והמלחמה הקרה לעולם הטבע ובחזרה וכיצד כל אדם/מדען מתמודד אחרת עם ההתאמה או אי-ההתאמה בין תפיסתו החברתית ומסקנותיו מהתצפיות בטבע.
חלקו השני של הספר עוסק לעומק בדמות שנתנה לספר את שמו – ג'ורג' פרייס, מדען חידתי, סוג של פורסט גאמפ שצץ בכל מיני נקודות מפתח בהיסטוריה ואז שב ונעלם ונשכח מהזיכרון. כימאי שהחל את דרכו בניתוח בדיקות שתן לגילוי סימני קרינה ובדרך-לא-דרך התגלגל לתחום אבולוציה גנטית והעניק לו כמה מהרעיונות המקוריים ביותר – כמו המשוואה המתמטית שמחשבת באילו תנאים כדאי להיות מוסרי (אלטרואיסט) ובאילו אגואיסט או הוכחה המבוססת על קרני האיילים שלא בהכרח כדאי להיות החזק או התוקפן. לצד אלה חי פרייס חיים אניגמטיים שסופם עגום.
שמו המקורי של הספר "the price of altruism" מתכתב יפה עם הרעיונות המועלים בו: מחיר האלטרואיזם – אותה משוואה המחשבת מתי האלטרואיזם כדאי, המחיר של להיות (אדם) אלטרואיסט – האופן בו ג'ורג' חי ומסיים את חייו, וגם ה"פרייס" של האלטרואיזם – הלוא הוא ג'ורג' פרייס.
מעניין ומעורר מחשבה.

* נקרא בשפת המקור

אם יש משהוא טוב באלטרואיזם הרי שהוא לא תמיד ברור וחד משמעי
כל שכן בכתיבת ספר מאוד לא מוצלח עליו - האם מעשה הסופר היה אלטרואיסטי
או שהוא באמת ציפה שהספר ייהפך לרב מכר עולמי ויעניק לעולם הבנה חדשה בנושא
ניתן היה להמשיך ולהתפלפל
אבל למען ההגינות הספר העלה נקודה אחת חשובה שתמיד עולה מקריאת ספרים על ביולוגיה גנטיקה וזואולוגיה
מורכבות הטבע עולה רבות על היכולת שלנו לנסות להבין אותה או לפחות לתאר אותה
אך למרות שכל ניסיון לתרום ולהסביר להדיוטות חלקים ממנה הא רעיון נעלה
הרי שביצוע כושל ורע הוא מאוד מתסכל ומאכזב לקריאה
בקצרה - המעשה האגואיסטי הנכון הוא לא לקרוא
שנה טובה אגואיסטית ואלטרואיסטית לכולם :-)

הספר בודק התנהגות ואבולוציה של אלטרואיזם.
נזכיר אולי. דרווין,יוצר את התיאוריה של מוצא המינים המתבססת על תהליך הברירה הטבעית. כלומר רק פרט המתאים ביותר לתנאים (יכולת ריצה מהירה,השגת מזון, טיפוס וכו), ישרוד טוב יותר במיוחד בשינויים חריפים של סביבה ( שינויי אקלים, הופעת טורפים חזקים יותר ועוד).
התיאוריה הזאת סותרת התנהגות אלטרואיסטית, שבה הפרט צריך להקריב עצמו או אינטרסים שלו לטובת הכלל.
נשאלת השאלה האם לאלטרואיזם או לקבוצות הטבע נותן עדיפות מול הדרוויניזם הקלסי.
הרחבתי את הנושא עד כאן, כי אחרת לא ברור על מה הספר.
הספר קושר את ניתוח המצבים עם תורת הגנטיקה ותורת המשחקים,מצבים של עימות ומלחמה.
הוא מסביר כי "עימות של משחק איומים הוא בתנאים מסויימים מועדף על מלחמה אמיתית". (הדוגמה הבולטת איילים זכרים בעלי קרניים גדולות ומכבידות).
הספר מנסה להציג את התפתחות המחקר בנושא והתלאות שעברו עליו.(דרך אגב, שום דבר מיוחד,זה מצוי בכל מחקר שפורץ דרך).
רעיון יפה.
אלא מאי: תפסת מרובה לא תפסת.
לכל ספר ובמיוחד לסוג זה של ספרים ,חייב להיות מוטיב עיקרי.
אם הנך מתרכז בחלק המדעי אנא כתוב אותו כציר ראשי. עליך גם לקבוע מיהי אוכלוסית הקוראים: החל מחסרי מידע בנושא,ועד מומחים או משהו בדרך.
יתכן כי הנושא הוא תולדות החוקרים והמחקר ואז יהיו הנושאים האחרים כגורם מסייע בנושא הטרגיקה והמאמץ לחקור תוך תשלום אישי.
במידה והחלטת להציג את הפיתרון המתימטי של מודל האלטרואיזם. אנא חשוב אם לתקוע זאת בתוך תיאור חייו של חוקר זה או אחר או להפנות לניספח עם ביאור קצר לפחות לגבי הסמלים שהנך מביא בנוסחה.
הסופר מדלג בין כל הנושאים וטכניקות הכתיבה במהלך הכתיבה והתוצאה היא פיספוס המטרה שאינה ברורה.
כבר בהתחלה אנחנו מוצפים בשמות חוקרים ואיזכור קצר שלהם בלי לחוש את התרומה הסגולית ( במיקרה זה לדרוויניזם). אלמלא למדתי נושא זה לעומק באוניברסיטה ( במסגרת קורס גיאולוגיה היסטורית) , לא הייתי מבין למה להזכיר אותם.
גם הפירוט של צרותיו האישיות של חוקר כזה או אחר ( פרייס), לא ברורות כמו שלא ברור הפירוט של חובותיו .
אולי כותב הספר רוצה להציגו כ "אלטרואיסט בעל הניע פנימי".
אני ממליץ לעיין בספר זה , במיוחד בחמשת הפרקים הראשונים.

מקריאה של התקציר עוד
אפשר לקוות למשהו סוחף
מעניין
מתמטיקאי מיוסר, כימאי
בחסד, אדם הפכפך ומלחמתו
בחיים

אך לא כך היא
כל כך
תנועה מתישה בזמן
באירועים
שזורה באנקדוטות היסטוריות
דוגמאות מעניינות
התעקשות על מתמטיקה
וכל כך הרבה שמות כל כך הרבה שמות כל כך הרבה שמות

לפעמים ג'ורג' פרייס הוא רק תירוץ.

הספר טוב, וכמו התגובה (הצוננת)
לאחד ממאמריו (הדחויים) של פרייס
הייתי שמח לו המחבר
היה מחלק את הספר לשניים
חלק שיעסוק בפרייס, רציף, קוהרנטי,
מספר את הסיפור
וחלק יעסוק במלאכה שלו, על תנועתה הנפתלת
להתחקות אחר האלטרואיזם וגילגוליו

בהתחלה התלהבתי מהספר, אולם הספר מוביל בצורה עיקשת לביוגרפיות של הסביבה
של גורג פרייס , למצב הכלכלי ולמערכת הפרטית רכילותית שלו, עם נגיעות ממש
שקופות בנושא הנדון, "אלטרואיזם". רק מעמוד 374 מתוך סה"כ 484 עמודים
מתחילה להיות סקירה מעמיקה יותר על האלטרואיזם שאמור (אולי להיות הנושא העיקרי --
ויש היגד שאומר "שלא האיכר הוא העיקר אלא בת האיכר" וחסר לי העיקר)
בעיקרון סיימתי את הקריאה ונקרעתי במחשבה.
מתחיל ספר עיון חדש של שמעון אזולאי
אז אולי הוא יעניין יותר "בתקווה"

ננטש מחוסר עניין ויובש.