בדרך כלל אני לא מציין מהיכן הספר הגיע אלי, אבל הפעם אציין שההקדשה על הספר גרמה לכך שאסתקרן ואצוד אותו מספריית רחוב.
פיליפ הוא בנם של אוון ורוז, כולם ממנהטן של שנות השמונים. ברקע ממש הבהלה מהאיידס. פיליפ מגלה להוריו שהוא גיי, אולי עניין גדול באותם ימים, עניין די תמים היום. אבל מה שמתגלה די מהר זה שגם אביו של פיליפ, אוון, מסתובב בשעותיו הפנויות בקולנוע ביז'ו, קולנוע המקרין סרטים פורנוגרפיים לגברים.
בין פיליפ לאליוט חברו כבר נוצר משבר והם נפרדים, אם כי באופן טבעי פיליפ מכיר חבר אחר. אלא שמא שעובר על פיליפ באופן חלק וטבעי, גורם למשבר בין הוריו. התחושות ההומוסקסואליות של אוון מתחזקות בעקבות הגילוי של הבן הגיי בעצמו.
אט אט בקיעים מתרחבים ואחרים נעלמים. ניכר שמחבר הספר, לוויט, יודע על מה הוא מדבר ובכל זאת הספר מרגיש די נפ"ל (נפ"ל – נטול פואנטה לחלוטין.)

ספר שמשך אותי בעטיפה שלו ובתקציר, ולכן אספתי מספריית רחוב.
העלילה מתרחשת בסוף שנות השמונים או תחילת התשעים. פיליפ הוא בחור צעיר, בן יחיד להוריו, שנולד וגדל בניו-יורק. הוא הומו, והאחרונים שלא יודעים הם הוריו. במקביל למעקב אחר מערכות היחסים שלו, אנחנו נחשפים להוריו של פיליפ - רוז ואוון. אוון, מסתבר, הוא גם הומו, עמוק בארון, עם כל הקשיים שיש להומואים בתקופה ההיא, בגיל המעבר כמוהו, עם החינוך שקיבל והמציאות אליה נולד. בערך בשליש השני של הספר, פיליפ יוצא מהארון בפני הוריו, וכמובן שזה מוסיף לקשיים של אביו, אך גם של אמו.
לקח לי הרבה זמן לסיים את הספר. הוא לא פשוט - תיאורים ארוכים לפעמים, אותיות קטנות, הרבה עצב בחלק מהמקומות. אך הוא טוב מאוד. הוא עמוק, חכם, יפה ופיוטי במידה, מכניס את הקורא לעולם מסוים מאוד בתקופה מסוימת מאוד. אני מניח שלא פשוט למצוא את הספר הזה כיום, אבל אם אתם מוצאים אותו, נסו לקרוא אותו.

טוב, אין ספק שזו חוויה אישית, אך בעיניי הוא אחד הספרים הטובים שקראתי מימיי. אולי צריך להיות הומו שיצא מהארון בשנות התשעים בשביל לחוש את האווירה ולהבין את הדיוקן המדויק במיוחד שלוויט מתאר בספר הזה. ואולי לא. אולי פשוט צריך לאהוב ערים גדולות ואורבניות בכלל כדאי להתחבר עמוקות אל האוצר הזה.
ספר שעושה כואב בלב.
ספר שמתאר באופן מדויק שינויים תרבותיים כל כך חשובים: את האווירה הקודרת של האייטיז והניינטיז. הוא מתאר את הפער הבין-דורי בכל הנוגע למיניות ואת התהליך המעציב העובר על מנהטן ועל ניו יורק בכלל.
בקיצור, זו אולי הביקורת הכי אידיוסניקרטית שכתבתי מימיי, אבל הספר הזה הוא המלצה חמה שלי.

הספר הזה היה...טוב,קצת מוזר.העלילה לטעמי הייתה קצת מופרכת.בן ואבא ששניהם הומואים? קצת נדיר לא? אבל מי אני שאשפוט.
בכל מקרה,הספר עצמו היה כתוב בצורה חביבה,תמציתית במיוחד.אבל הייתה לי בעיה מהותית במיוחד עם הספר:


יש בו שגיאות כתיב!!!!!!!!!!!!!!!!!
והרבה.
לא ייתכן שספר של 265 עמודים יהיה רצוף בשגיאות כתיב,פיסוק ופשוט באיות מזעזע.לא יכול להיות שהוצאה מכובדת כמו זמורה ביתן תוציא ספר שכתוב בו "עראית" במקום "ארעית".ולא יכול להיות שעמוד שלם יהיה בלי סימני פיסוק (פשוט עמוד שלם שכתוב בו.ולא,זה לא הסגנון כתיבה של המחבר).פשוט מזעזע.העורך של הספר עשה עבודה ממש גרועה,ורואים שהוא התעצל.אז עורך ספרותי של הספר,אם אתה שומע אותי,תשתדל לעשות עבודה קצת יותר טובה בפעם הבאה!