בדרך כלל אני לא מציין מהיכן הספר הגיע אלי, אבל הפעם אציין שההקדשה על הספר גרמה לכך שאסתקרן ואצוד אותו מספריית רחוב.
פיליפ הוא בנם של אוון ורוז, כולם ממנהטן של שנות השמונים. ברקע ממש הבהלה מהאיידס. פיליפ מגלה להוריו שהוא גיי, אולי עניין גדול באותם ימים, עניין די תמים היום. אבל מה שמתגלה די מהר זה שגם אביו של פיליפ, אוון, מסתובב בשעותיו הפנויות בקולנוע ביז'ו, קולנוע המקרין סרטים פורנוגרפיים לגברים.

ספר מצוין , טיורינג , איש מרתק , גאון עם סוף אופייני לבריטים שלא יודעים להעריך מישהו שונה . היכולת של <mark>דיוויד לוויט</mark> להיכנס לפרטים הקטנים מרשימה ומושכת לקרוא ברצף.

ספר שמשך אותי בעטיפה שלו ובתקציר, ולכן אספתי מספריית רחוב.
העלילה מתרחשת בסוף שנות השמונים או תחילת התשעים. פיליפ הוא בחור צעיר, בן יחיד להוריו, שנולד וגדל בניו-יורק. הוא הומו, והאחרונים שלא יודעים הם הוריו. במקביל למעקב אחר מערכות היחסים שלו, אנחנו נחשפים להוריו של פיליפ - רוז ואוון. אוון, מסתבר, הוא גם הומו, עמוק בארון, עם כל הקשיים שיש להומואים בתקופה ההיא, בגיל המעבר כמוהו, עם החינוך שקיבל וה

מכתב מהודו ממוען אל המתמטיקאי האנגלי פרופ' ג.ה. הארדי בטריניטי קולג', קיימברידג', בינואר 1913. במכתב תובנות מתמטיות מתחום תורת המספרים, מאת סרינוואסה רמנוג'ן – צעיר הודי מאזור מדרס, ללא השכלה מתמטית פורמלית. בתקופה זו עובדים הארדי, מבכירי המתמטיקאים האנגלים, יחד עם שותפו למחקר ליטלווד, על נושאים בתורת המספרים, ובכלל זה הניסיון להוכיח את השערת רימן. המכתב מעורר את סקרנותם לגבי הצעיר ההודי, והם מצלי

טוב, אין ספק שזו חוויה אישית, אך בעיניי הוא אחד הספרים הטובים שקראתי מימיי. אולי צריך להיות הומו שיצא מהארון בשנות התשעים בשביל לחוש את האווירה ולהבין את הדיוקן המדויק במיוחד ש<mark>לוויט</mark> מתאר בספר הזה. ואולי לא. אולי פשוט צריך לאהוב ערים גדולות ואורבניות בכלל כדאי להתחבר עמוקות אל האוצר הזה.
ספר שעושה כואב בלב.
ספר שמתאר באופן מדויק שינויים תרבותיים כל כך חשובים: את האווירה הקודרת של האייטיז והניינ