לפעמים קריאה היא חוויה מזככת!
לא כל ספר יביא בעקבותיו את אותה חוויה שאפשר להגדירה כקטרזיס אמיתית של הנפש.
לרוב גם מגבילים את התופעה הזאת להצגות תאטרון שבהן הקהל נסחף למעיין הזדככות נפשית
ולפרץ רגשות שמתבטא לעיתים בבכי מזכך או , בשמחה פורצת מתוך בית החזה בשאגות , בצחוק או בבכי לחליפין.
לצערי, אינני נוהג לפקוד את בתי התאטראות יותר מידי, אולם מידי פעם אני חש את אותה הרגשת עילוי מרחיבת לב
ותחושת גאווה ושמחה בקוראי ספרים, וזהו אחד מהספרים מן הסוג הזה.
צופנת פענח, היה הכינוי שמלך מצרים נתן ליוסף אבינו , לאחר שהגיע למעלה הגבוהה ביותר בחצרו , שהדגישה את
היותו איש ושיכמו ומעלה מכל השרים והיועצים האחרים של פרעה מלך מצרים. זהו הכינוי שבו מכנה מיכאל בר זוהר את יועץ ראש הממשלה לוי אשכול, אחד
ששמו היה יעקב הרצוג.
יעקב הרצוג, שהיה אחיו של חיים הרצוג, ראש אמ״ן תחת פיקודו של דיין ורבין, ויעקב האח הגדול, אדם מלומד ואיש אשכולות, היה יועצו המדיני של ראש הממשלה ,
בעל תפקיד בכיר במשרד החוץ, ושליח מדידת ישראל למפגשים חשאיים עם כל מיני ראשי מדינות שרצו לנהל משאים ומתנים עם ישראל בחשאי.
יעקוב נשלח לכל מיני מקומות כאלה ברחבי העולם לייצג את עם ישראל ולהביא את דבר ממשלתה בפני מלכים ורוזנים חלקם ידועים וחלקם ידועים פחות.
אולם בעיני שיא הייצוג של יעקב , היה בויכוח הגדול שלו עם ההיסטוריון הבריטי טויינבי, שהתקיים בשנות השישים המוקדמות באונ׳ מקגיל שבמונטריאול בקנדה.
על צידקת הציונות ומקומה של מדינת ישראל בתוך משפחת העמים.
אפשר לקצר ולומר שטויינבי הביא את מסכת הטיעונים השוללים את זכותם של היהודים למדינה משלהם ( אולי היה הרביזיוניסט הראשון), ויעקב
יצא להגנת הציונות והגן עןל זכותה של ישראל להתקיים ועל זכותו של עם ישראל להיות מאורגן במסגרת של יישות פוליטית ריבונית.
ספרו של בר זוהר מביא את ספור חייו של האדם היקר הזה, שרבות לא דובר בו, אדם צנוע ונחבא אל הכילים, ומצד שני בעל השגים מדיניים יוצאים מן הכלל.
ספר מומלץ לעל אוהבי ציון והציונות.
טוביה


















