אכזרי,
מאייר לוקחת דמות שכולם יודעים מה קורה לה והופכת אותה בכח לאהובה יחד עם דמויות נוספות.
היא בונה דמויות כ"כ אחרות וחסרות-ידע עד שאפשר לקרוא לזה עולם חדש.
כשאת קוראת על דמות שאת יודעת שתמות, כל רגע איתה הוא יהלום - ואולי זה הקסם.
והוא כל כך קצר שזה כואב! לקחתי אותו מהספריה בהפרשים של חודשיים, בערך 3 או 4 פעמים וכל פעם השתנקתי בסוף מחדש וסטני מאייר יודעת את זה.
אכזריות לשמה. ותודה לך על הספר המקסים הזה שאם הוא לא באותה האיכות של דמדומים - אולי הוא אילו מתעלה עליו.
קיצר, לא הבנתם? מומלץ.










