• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
כמעוף העורב

כמעוף העורב

מאת ג'פרי ארצ'ר

הביקורת של חמינה

תמונה של חמינה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
כמעוף העורב

כמעוף העורב

מאת ג'פרי ארצ'ר

הביקורת של חמינה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של חמינה
הוצאה לאור:זמורה ביתן
שנת הוצאה:1992
הקודמת
אבי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

בדומה לספרו 'קין והבל', גם בספר הזה מיטיב ארצ'ר לדייק בתיאור התקופתי.
הספר מתפרס על פני שנים רבות ומכיל בתוכו לא רק סיפור עלילתי מרתק, אלא גם את סיפור התפתחותה של הממלכה המאוחדת בשנים הללו.
ספר מעניין על בחור צעיר שמכלום בנה אמפריה כלכלית עניפה.
תיהנו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של חמינה

חמינה

חבר מזה 13 שנים
42 ביקורות•3 נבחרות•198 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של חמינה
חמינה
חבר באתר מזה 13 שנים
ביקורות42
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבל198
דירוג ממוצע4.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת27ספרות מקורית8מתח ריגול והרפתקאות2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של חמינה

כימים אחדים

כימים אחדים

מאיר שלו

יש לי קטע כזה.
אני לא קונה ספר לפני שאני קורא את הפסקה האחרונה שלו.
זה החלק שאומר לי אם אני צריך לקנות אותו, וקל וחומר לקרוא.
סוטה, אה?.

"הוא פרש את מעילו על השלג והניח עליו את התינוק, כרע על ברכיו ובכה את בכיו. שמש הצהיבה פתאום בעד פרצה בעננים והגיהה את עין השדה, וכשהתקרבה העגלה הריקה השבה מבית הקברות, נראתה יהודית ליעקב כאילו היא שטה לאיטה בנהר הרחב, הזהבהב - ירקרק, שאין לו מצרים."

יש משהו בסופים. הם מורכבים, מעצבנים, משמחים, לא ברורים בחלקם. אבל הסופים הטובים ביותר הם אלו שמשתקים אותך. והסוף הזה הוא מאותם סופים משתקים. סופים בהם אתה לא רוצה לזוז ולא ממש יודע איך, לא משנה עד כמה התנוחה בה אתה מצוי שוברת לך את הגב. אתה לא מניד עפעף. לא מזיז שריר ולא מרעיד עצב.
כי אז הקסם יישבר ואתה תעזוב את עמק יזרעאל ואת יעקב ושיינפד ורבינוביץ ויהודית. ואת זיידה.
מי רוצה לחזור?.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•חמינה
המעניק

המעניק

לויס לורי

כשהחלטתי ללכת לראות את הסרט שמבוסס על הספר, רציתי קודם לקרוא את הספר.
אבל רציתי לקרוא אותו בגרסתו הישנה, הקודמת. לא זו המחודשת עם הכריכה הקולנועית והפרצופים היפים. את זו המקומטת, שחבויה במדפים האחוריים של הספרייה, עם כתמי השוקולית והקרמבו.
את זו רציתי לקרוא.
אז קראתי. ורק כשסיימתי התברר לי שכבר קראתי אותו פעם אחת.
מזמן, כשהייתי בן 12.
וכנראה בגלל שכל כך נהניתי מהעולם המיוחד שיצרה הסופרת כמעט ושכחתי מהתכניות שלי לראות את הסרט.
הסיבה בגללה קראתי את הספר.
אני לא זוכר איך הרגשתי שקראתי אז את הספר, עוד כשהייתי בן 12.
אבל כשקראתי אותו עכשיו, למשך כמעט שלוש שעות התענגתי על ספר מתוק, ילדותי מעט. וכמידת העונג העלילתי כך גם היה עונג רעיוני בו.

לפני 11 שנים•חמינה
10 סיפורים

10 סיפורים

ארנסט המינגוויי

החיים רגילים. גברים ונשים בסיטואציות שונות מאבדים את עצמם.
זהו המכנה המשותף בין עשרת הסיפורים שבקובץ.
למעשה, זהו המכנה המשותף בין כל הגיבורים של המינגווי.
גיבורים בדמות גברים ונשים בעלי פצעים גופניים ונפשיים מנסים לעשות את הדבר הנכון.
בדרך הם עושים אין ספור טעויות ובד"כ לא מצליחים למצוא את עצמם.
והפלא, אני חושב, טמון בעובדה שהם יודעים שהם עושים טעויות ומודעים לאפשרות שיפלו הכי נמוך.
והם טועים בכל זאת.

את המינגווי למדתי לאהוב בסבלנות.
כי גדלתי והחיים לעיתים אמרו לי את ההפך משרציתי לשמוע ולראות.
נהדר.

לפני 11 שנים•חמינה
וזרח השמש

וזרח השמש

ארנסט המינגוויי

פעם ניסיתי לקרוא את 'הזקן והים' של המינגווי ולא הצלחתי. כנראה היה משהו מאוד יבש בכתיבה שלו,
אז הפסקתי.
אחרי כמה זמן ניסיתי לקרוא את אותו הספר שוב והפעם הצלחתי לסיים.
אבל לא כך כך הבנתי על מה ההתלהבות ולא חזרתי לנסות לקרוא ספרים אחרים שלו.
המשפטים הקשים האלו, הקצרים. כנראה היו אלו הדברים שהרחיקו אותי.
ואז קראתי את ו'זרח השמש', סתם כי נתקעתי בספר אחר והייתי חייב לקרוא משהו אחר להתרעננות.
ריבאונד בוק - kind of thing...
וזה היה שונה. ואני לא מתכוון רק על חווית הקריאה - שכשלעצמה הייתה מאוד טובה - אלא על כל הדרך לספר סיפור ועל האופן ליצור דמויות.
לא דרושה עלילה מפוארת ו/או סגנון כתיבה לירי ופיוטי כדי להעביר רגשות כל כך חזקים.
אדרבה, דווקא הכתיבה הנוקשה והאינפורמטיבית הכרחית כדי להעביר סיפור פשוט באופן טוב כל כך.
כמו כן, הצורה בה מציג המינגווי את בדמויות שלו. הוא לא חושף אותם בבת אחת. הוא לא מסיר שכבה אחר שכבה עד שסוד מתגלה.
הוא מספר את הסיפור ומציג את הדמויות כאילו אנחנו, הקוראים, יודעים עליהם הכל.
העובדה שמספר הסיפור - ג'ייק בארנס - אימפוטנט, אינה מוצגת באופן ישיר מצד אחד, ומצד שני אינה מוסתרת. היא נמצאת שם. כאילו כל קורא וקורא שותף לבעיות של גיבורי הסיפור ואין צורך לבלבל עליהן את השכל.
אז בלי מילים מיותרות, פשוט תקראו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•חמינה
ליל האוב

ליל האוב

פול אוסטר

היי.
התגעגעתי.
קרה הרבה מאז הביקורת האחרונה שכתבתי.
קרה מעט.
או שדבר לא קרה, איני יודע.
ובכן - ליל האוב.
הספר הראשון של אוסטר שקראתי היה "מר ורטיגו". ואני מניח שבגלל העלילה הכה ביזארית - אך עם זאת המסופרת באופן ריאליסטי לחלוטין - לא הצלחתי לדייק סגנון הכתיבה המסויים של אוסטר.
אבל 'ליל האוב' חידד לי את העניין.
אינפורמטיביות.
זה שם המשחק.
אך אין מדובר באינפורמטיביות גרידה - סגנון המינגווי למשל. אלא אינפורמטיביות קלילה. מהולה בקצב מוזר ויחידי.
אוסטר מציג לנו את סיפור חייו - הלכאורה פשוט - של סופר צעיר ולא בהכרח מוכשר. ובתוך מסכת חייו הקצרה שמציג אוסטר, הוא מציג סיפור חיים נוסף, עלילה בתוך עלילה - כאומר :
פירו דמיוננו, יצירי כפינו הם מי שאנחנו.
וניק באואן הוא סידני אור. וסידני אור הוא פול אוסטר.
כל כך נהניתי.

לפני 11 שנים•חמינה
אהובת הקצין הצרפתי

אהובת הקצין הצרפתי

ג'ון פאולס

"הוא התחיל להבין כבר, שהחיים, אינם חידה אחת וכישלון אחד לנחש את פתרונה. שאין פירושם לשכון מאחורי פרצוף אחד או לוותר על הכל בעקבות הטל קוביות כושלת אחת. אלא שיש, באופן לקוי ככל שיהיה, בריק, באין אונים בלב הברזל העירוני, לשאת אותם - את החיים!!!ולהפליג שוב, על פני הים שאין חקר לעומקו, המלוח, המנכר. "
ברעיון זה, המתפתח דרך כל ספרו, מסיים פאולס את הרומן.
במהלך הדרך, פאולס - הוא הסופר - מעביר אותך דרך תקופה קיצונית, בה קשת הצבעים היחידה בנויה מגוון אחד ויחיד. שחור.
תקופה בה הגיון וסדר ברור של שאלות ותשובות מובנות מראש היו הקוד החברתי שהוביל את כולם.
דבר אחר לא היה מוכר.
פאולס מתייעץ איתך - עם הקורא, בדבר השאלה לאן עלילה זו צריכה להמשך על מנת שרעיון היחידי הנ"ל יתבהר באופן מוחלט.
הופך אותך לחלק בלתי נפרד במסע ההתמודדות עם ההכרח להבין את שצויין למעלה:
"שהחיים, אינם חידה אחת וכישלון אחד לנחש את פתרונה... אלא שיש, באופן לקוי ככל שיהיה, בריק, באין אונים בלב הברזל העירוני, לשאת אותם - את החיים!!!".
החיים אינם בנויים מסדר ברור וחוקים מובנים מראש. החיים אינם רצף של שאלות ולהם תשובות ידועות מראש.
החיים הם מסע מוכרח שלא לאדם ולא לאלוקיו - גדול ככל שיהיה - יש תשובה לגבי מה שהולך להתרחש בהם.
הם קשת צבעים מבולבל.
הם כאוס אימתני של ניסוי ותהייה.
ולמעשה, מסתבר, שאפילו בשעות, ברגעים בהם אנו חושבים שהנסתר והמסתורין מתגלה - אנו נחשפים לעומק נוסף, עוד יותר כהה. עוד יותר מלוח.

מומלץ לכל האדם שאי פעם שאל את עצמו מה הוא עושה כאן.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•חמינה
רשימת המשאלות

רשימת המשאלות

לורי נלסון ספילמן

לפני מספר שנים יצא סרט הוליוודי בשם "המתנה המושלמת". הסרט עוקב אחר בחור עשיר ומפונק שמגלה שעליו להשלים מספר משימות - שהטיל עליו סבו העשיר לפני מותו - במידה והוא רוצה לרשת את כל הונו.
כמובן שגם בלי לראות את הסרט אפשר להבין מה הולך לקרות - המשימות נועדו לפקוח את עיניו של הצאצא המפונק ולהבין שהכסף זה לא הכל בחיים.
זה בדיוק מה שקורה בסרט/תסריט המתואר ב"רשימת המשאלות".
"המתכון ההוליוודי לחיים טובים יותר" - מספר משימות דביליות, הגשמה עצמית והיתפקחות!!
זה חמוד, זה מרומם לרגע קצר וזה מרגש. אה, וזה בעיקר מוכר. בכמויות.
ואחרי יום אתה שוכח ממנו.
אז למה יש לי אותו?. אין לי שמץ...
בשורות טובות.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•חמינה
HHhH - המוח של הימלר עטיפה חדשה

HHhH - המוח של הימלר עטיפה חדשה

לורן בינה

הרבה זמן לא ביקרתי באתר.
היי, מה שלומכם?. עדיין קוראים?...
את הספר הזה לקח לי כל כך הרבה זמן לקרוא. אם איני טועה לקח לי כמעט שלושה שבועות לקרוא אותו.
אני לא יודע למה...
הרי הסיפור כל כך טוב, בלשון המעטה...
מכל בחינה אפשרית הוא תפס אותי כבר מהשנייה הראשונה.
ראשית - הנושא. אני לא חושב שיש מי שיערער על האמירה שנושא השואה הוא אחד מנושאי הכתיבה המדהימים שיש. כמובן, מהסיבה המובנת מאליה...
כמו כן - הפן המאוד מיוחד הזה שדרכו מגיש לנו בינה את הספר. כל כך אישי. כל כך אמיתי וחי.
כי למרות שהסיפור הוא סיפורה של צ'כיה כולה כפרט ושל העולם כולו ככלל,איכשהו עם חוש כתיבה שניחן בה בחסד מעביר בינה את הסיפור דרך נקודת מבטו. נקודת מבט כל כך מחוברת. כאילו הוא עצמו ממש היה שם. באותו רחוב, באותה העונה. בשעה עשר בבוקר ב - 27 במאי 1942.
ואחרי הקריאה חשתי כאילו גם אני...
ומסתבר שאין זו קלישאה.
מומלץ ואולי חובה.

לפני 12 שנים•חמינה
על החיים ועל המוות

על החיים ועל המוות

יורם קניוק

היה לי נורא קשה לקרוא את הספר הזה. פשוטו כמשמעו. התקשיתי אפילו להמשיך להפוך את הדפים.
כדרכו בטבע, מציג קניוק את הדברים באופן ריאליסטי ומוחלט. בלי הסתתרות מאחורי משפטים מעוצבים המתארים את הקונספט של הספר באופן נוח ונעים.
בלי צבעים מיותרים ובלי שטחים אפורים. כאילו, או ליתר דיוק - בדיוק - כמו שהמציאות הינה בכל הנוגע לחיים ומוות - שחורה או לבנה.
או שאתה מהחיים או מהמתים.
וכמו שיר ציני בעל מנגינת כינור נעימה הוא מציג את חווית החולי שלו עצמו - שכמעט הובילה אותו למיתה - באופן קשה.
אבל הקושי הזה והאמת הפשוטה אך עם זאת הכואבת, הם אלה שהופכים את הספר לכל כך טוב.
אני מניח שמילים אלו נשמעות יומרניות, אך כל פעם שאני קורא ספר של יורם קניוק זו המחשבה והתחושה הראשונה שעוברות בי.
חיים כנים, פשוטים ואמתיים.
בלי שטיקים ובלי תפאורה מיותרת.
קשה וטוב.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•חמינה

ביקורות נוספות על "כמעוף העורב"

כמעוף העורב

כמעוף העורב

ג'פרי ארצ'ר

רומן רומנטי נחמד ביותר

לפני שנתיים•
★★★★★
•רוני pery
כמעוף העורב

כמעוף העורב

ג'פרי ארצ'ר

ספר טוב ומהנה נוסף של ג'פרי ארצ'ר.
צ'רלי הוא צעיר מהמעמד הנמוך באנגליה, יליד 1900, שסבו הוא רוכל עם עגלת פירות וירקות. צ'רלי הילד מצטרף מדי פעם לסבו ולומד את סודות מקצוע המכירה. לפני גיל 17 צ'רלי הוא כבר מוכר בחנות משלו וחובר לבקי, בתו של האופה שנשארה לבדה כך שברשותם שתי חנויות. צ'רלי מתגייס לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, לוחם בקרבות מרים, נתקל בקצין, סרן, בן המעמד הגבוה, ושורד את המלחמה. עם חזרתו הוא חוזר לחנות למכור פירות וירקות ומתחיל בהקמת אימפריה כלכלית. במקביל חוזר הסרן לאנגליה וצ'רלי ובקי מחד מול משפחת הסרן מאידך מתחילים להתעמת, עימות מר וקשה, שיותיר נפגעים, ויימשך כחמישים שנה כשרק אחד יהיה בסוף המנצח.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אבי
כמעוף העורב

כמעוף העורב

ג'פרי ארצ'ר

הספר הזה הוא בעצם גירסה לבדיחה על ביל גייטס והדייג ומוצלח כמוה (למי שלא מכיר -
ביל גייטס רואה דייג שדג עם חכה. הוא שואל אותו -"למה אתה דג עם חכה ולא עם רשת?"
שאל אותו הדייג -"ומה אני ארוויח אם אדוג עם רשת.
- תוכל לדוג דגים רבים יותר ולהרוויח יותר כסף.
-ומה אני ארוויח בזה?
-תוכל אפילו לקנות ספינות דיג ולהעסיק אנשים שיעשו עבורך את כל העבודה.
-ומה אני אעשה אזעם כל הזמן הפנוי שיהיה לי?
- תוכל לעשות כל מה שמתחשק לך.
-את זה אני עושה כבר עכשיו אני יושב ודג בסבבה שלי.)

מעבר לזה הספר הזה די קליל וזורם. אבל ככל שהגיבור מתרחק מהפשטות שאפייינה אותו בתור "צ'רלי טראמפ הסוחר הישר" ועובר למונופול עיסקי קפיטליסטי וחזירי, גם הספר עובר שינוי ונהיה פחות ופחות מעניין עד שבסוף הוא מגיע לסיום בנלי ומשעמם. לסיכום, ספר אמריקאי שמנסה להיות אנגלי אבל זה רק הצגה. ומדובר בעוד סיפור קפיטליסטי מזעזע, כבר עדיף לקרוא "מרד הנפילים" (שמה לפחות יש על מה לחשוב).

לפני 15 שנים•
★★★★★
•סלארטיבארטפאסט
כמעוף העורב

כמעוף העורב

ג'פרי ארצ'ר

עוד יצירת מופת של ארצ'ר :) גאה לומר שאחרי חיפש של שנים הספר בהחלט היה שווה את ההמתנה.
כתוב נפלא, מפתיע עם כל פרק שעובר עד שמגיעים לסוף שכתוב טוב כמו שרק ארצ'ר יכול לכתוב.
מומלץ בחום. מהטובים שבספריו

לפני 16 שנים•
★★★★★
•Reut.Zaro
דירוג
4.0
לפני 11 שנים

“ספר טוב ומהנה נוסף של ג'פרי ארצ'ר. צ'רלי הוא צעיר מהמעמד הנמוך באנגליה, יליד 1900, שסבו הוא רוכל ע”

3/5
ביקורות על כמעוף העורב
הבאה
סלארטיבארטפאסט
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 15 שנים

“הספר הזה הוא בעצם גירסה לבדיחה על ביל גייטס והדייג ומוצלח כמוה (למי שלא מכיר - ביל גייטס רואה דייג”