נשים נשואות לא מדברות על אהבה הוא ספר טוב מאוד.
כשסיימתי לקרוא אותו הייתה לי תחושה שהוא עוד ״סתם״ ספר, אבל כעת אני שמה לב שהוא עדיין במחשבותיי,הווה אומר- ספר טוב, אז החלטתי לכתוב ביקורת.
על הסיפור בקצרה-
הלן נשואה כבר 20 שנה לוויליאם, יש להם שני ילדים ונראה שהם חווים את משבר גיל ה40-
(45 למעשה) -הזוגיות שלהם, אשר התחילה בניצוצות והמון אהבה, אינה כתמול שלשום. ככה מתחיל הספר.
הוא מאוד קריא וקולח וכתוב בשפה פשוטה ויומיומית ללא יומרנות,
יש בו דמות פשוטה מאוד, אך אם זאת אמינה. כזו שכל אחד יכול למצוא בה משהו להתחבר אליו. הופתעתי לטובה מכך שהמחברת גרמה לי להתחבר אל דמות שהיא כפליים מגילי, ועל פניו אין לנו שום מכנה משותף מלבד זה ששתינו נשים.
הלן שנונה ומשעשעת, היא מרגשת את הקוראים בזכרונות שלה, מעציבה אותם כשהיא עצובה ומצחיקה אותם כשהיא במצב רוח טוב.
הרעיון מקורי- הלן מתאהבת בדמות של חוקר נישואים ווירטואלי, ולמרות שקצת מוזר לקרוא ספר אשר מלא באזכורים של פייסבוק וסטטוסים שאנשים מעלים, יש בזה משהו מאוד אמיתי ומשכנע.
אני נהניתי, כדאי למי שמרגיש שהוא יכול להתחבר ל״ספר בנות״
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
