ספר טוב ומעניין של כותב הזוי המציג עמדות מנותקות מהמציאות ומהחיים.
חשוב לקרוא, להכיר, לדעת, ולהיזהר.
אברהם בורג, פוסט ציוני, פוסט דתי ופוסט יהודי, מנסה להמציא לו עם ודת משלו, מגדיר מחדש את היהודי, רואה את עצמו כאיש העולם (אוניברסליסט) ומתנתק מכל סממן קבוצתי מתבדל, גם אם הוא סממן מובהק של העם היהודי מזה דורות.
קשקוש של תזה ועיוות של עובדות ומציאות.
אברהם בורג נותן דרור לדעותיו אם אפשר להשתמש גם בשואה לשם כך, אז למה לא.
התזה המובילה בספר היא שמדינת ישראל חיה יום יום ושעה שעה את השואה, כל הזמן השואה נוכחת פה ומשפיעה על הכל (ולכן כמובן אנו מחזיקים צבא חזק, לא סומכים על העולם שבאמת אוהב אותנו ותומך בנו שיעשה עבורנו את העבודה, ועוד ועוד)
מסיבה זו טוען בורג שבעצם היטלר ניצח (וכך הוא מעיד שקרא לטיוטת הספר במשך זמן ארוך), כדי לנצח את היטלר (שם הספר שפורסם בסופו של דבר) אנו חייבים להתנתק מהשואה, (וגם מהיהדות כפי שהוגדרה מאז ומעולם) ולהפוך לאוניברסליים, לסמוך על העולם שיציל אותנו מהגרעין האיראני (שהרי כיום העולם איתנו, אוהב אותנו ובכלל בעדנו), להפסיק את הכיבוש והעינוי של עם אחר (לדברי בורג מדינת ישראל ובפרט מדיניותה ביו"ש דומה לגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה והדרך מובילה באופן ברור למדינת ישראל "נאצית" כמו שקרה לגרמניה אז).
די ברור שאם הייתה לבורג אפשרות בחירה בין 'ארץ ציון וירושלים' לבין 'תכנית אוגנדה' (או מדגסקר) הוא היה בוחר לא להיות פה ולא לפגוע בעם אחר היושב כבר על חלקת הארץ פה.
במחשבה שנייה, למה אפשר כבר לצפות ממי שחושב עצמו לקוף ומשתוקק להיות בת יענה. {כל מי שלא מבין את ההערה הזו - מוזמן לקרוא את פרק המבוא בספר והכל יובן לו}
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
